דוח שמפרסם הבוקר (ראשון) שירות התעסוקה ביקש לבחון את הרקע, המשמעויות והמגמות שנרשמו במספר שעות העבודה לו נדרשים עובדים בישראל. הדוח מצא כי חרף הירידה שנרשמה בשנים האחרונות במספר שעות העבודה הממוצע לו נדרש העובד הישראלי - בישראל עדיין עובדים יותר מאשר במדינות ה-OECD: הממוצע עומד על כ-1,890 שעות עבודה בשנה.

עיקרי הנתונים בדוח:
• מגמות בהיקף שעות העבודה של העובד הישראלי בעשורים האחרונים: בדומה למקובל במדינות ה-OECD, גם בישראל נרשמה ירידה די עקבית במספר שעות העבודה השנתי (לבד ממשבר הקורונה וחרבות ברזל). עם זאת, בעוד בישראל הירידה מתונה אף כי די עקבית, הרי שבמדינות אחרות וכך גם בממוצע הכללי של ה-OECD הירידות משמעותיות יותר.

כתוצאה, העובדים בישראל נדרשים לעבוד יותר שעות מאשר העובדים במדינות ה-OECD. הדבר, כך מסבירים בשירות התעסוקה, עשוי לנבוע מנטייה תרבותית ישראל לעבודה ממושכת יותר וגם לפערים גדולים יותר בין יוקר המחייה לגובה השכר בישראל בהשוואה למדינות האחרות

• היקף שעות העבודה השנתי בישראל בהתפלגות לפי משלחי יד: אף כי במבט כולל עולה כי מאז המחצית השנייה של שנות התשעים ישנה ירידה בהיקף שעות העבודה, גם אם מדודה, בבחינת הנתונים בהתפלגות לפי משלחי יד מתגלה תמונה מורכבת יותר של דיפרנציאציה בין משלחי היד – לא רק בעצימות אלא גם בהיקף שעות העבודה הנהוג בכל משלח יד, ובחלק מהמקרים גם במגמה.

בעוד שבמרבית משלחי היד נרשמה ירידה אשר הואצה בכניסה למשבר הקורונה, עלייה לאחריו ואז חזרה לדפוס של ירידה עקבית ומדודה, בחלק ממשלחי היד נרשמה דווקא עלייה בהיקף שעות העבודה קודם לפרוץ משבר הקורונה (בעיקר בקרב עובדי מכירות ושירותים).

• היקף שעות העבודה בהתפלגות לפי משלחי יד ומגדר: בחינה השוואתית מלמדת כי עדיין מתקיים פער מגדרי - נשים עובדת פחות שעות וכתוצאה מצטברים פערי שכר. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בהיקף שעות העבודה של נשים, בעוד שבקרב גברים נרשמו מגמות מעורבות. אפשר שהדבר נובע מהשתלבותן הגוברת בכלל בשוק העבודה, ואפשר שמהשתלבותן הגוברת בענפים המאופיינים בהיקף שעות עבודה גבוה יותר.

עוד ב-

שוק העבודה מציג שינויים: שיעור הגברים המועסקים צנח ביותר מ-60%

לכתבה המלאה

יחד עם זאת, חוסנן התעסוקתי של נשים עודנו נמוך מזה של גברים, וכביטוי לכך ניכרת רגישותן הרבה יותר למצבי משבר. הן במשבר הקורונה והן במלחמת חרבות ברזל, בראשית המשבר ירד מספר שעות העבודה של נשים בעצימות גבוהה יותר וכך גם עלה מספר דורשות העבודה בצורה משמעותית יותר מאשר מספר דורשי העבודה, מנגד ביציאה מהמשברים (בהקשר התעסוקתי, עם כניסת המשק לשגרת חירום) נשים חזרו בהיקפים גדולים יותר לעבודה ובקצב מהיר יותר וכך גם היקף שעות העבודה שלהן עלה באופן משמעותי ומהיר יותר.