איפה יגורו בני הדור הבא? לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת אודות חברת רום כנרת וחברות נוספות, שנקלעו לקשיים בפרויקטים של התחדשות עירונית, קבוצות רכישה ובכלל בנדל"ן. התיאורים של דיירים עם נפש מרוסקת, שהתלבטו קשות במשך שנים האם ללכת על המהלך הסיזיפי, כולל ילדים המתגוררים בתוך אתר בנייה בפועל, כולל פיגומים, אבק ורעש כבד מנשוא, היו ממש מכמירי לב.

דני סויסה, יו"ר צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות, מסביר כי: "באופן טבעי הושמעו טענות קשות כלפי היזמים. איני נכנס לאחריות של אותם יזמים וייתכן שכל הטענות הינן מוצדקות. אולם, וזה אולם גדול, וכמי שמודע לכך שיש לא מעט יזמים וקבלנים הנקלעים בימים אלה לקשיים, אני תוהה האם הם אינם הקורבנות האמיתיים של ההתנהלות הבלתי אפשרית בענף הנדל"ן? במהלך השנה האחרונה נוצר למרבה הצער מצרף על גבול הבלתי אפשרי עבור אותם יזמים. עלויות המימון שתפחו באופן דרמטי בעקבות 10 העלאות הריבית הרצופות של בנק ישראל, היו מבחינות רבות המסמר האחרון בארון הקבורה של לא מעט פרויקטים שגם כך יצאו לדרך בדחילו ורחימו".

עוד הוסיף: "נתחיל מכך שגם אם נלך שנים רבות אחורנית, נראה כי כל הנושא של התחדשות עירונית, מה שהתחיל בפרויקטים של פינוי בינוי ונמשך החל מ-2005 גם בתמ"א 38, היה מאז ותמיד בבחינת "שור נגח", הן עבור היזמים שניגשו אליו והן עבור הדיירים. העובדה שהתמ"א 38, שנועדה למגן מאות אלפי בניינים בישראל כנגד רעידת אדמה גדולה,  נזרקה לפתחן של הרשויות המקומיות, כשכל אחת החליטה על מדיניות שונה, משל הייתה "קריית הוותיקן", מעין מדינה בתוך מדינה, יצרה מראש תנאי פתיחה נחותים ביותר".

כמו כן טען: "גם העובדה שמקבלי ההחלטות, ובראש וראשונה מנהל התכנון במשרד הפנים, פסחו על הסעיפים כל העת, האם להמשיך את התכנית, או לקצוב את ימיה ולהביא תכנית חלופית במקומה, רק הגבירה את חוסר הביטחון, הן אצל היזמים והן בקרב הדיירים הוותיקים. נוספו לכך בשלוש השנים האחרונות, משבר מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה שייקרה מאוד את חומרי הגלם ולאחרונה גם חוסר היציבות הפוליטית והחברתית וכאמור העלאות הריבית כמוקש נוסף שמביא בעצם ימים אלה מאות חברות יזמיות לקשיים עד כדי חדלון פירעון ופשיטות רגל".

הוא גם הסביר כי: "וכך אנו מצויים כיום במצב, שלמרות האזהרות החוזרות ונשנות אודות רעידת אדמה גדולה מתקרבת ובאה, למרות המחסור הגדל והולך בהיצע דירות ולמרות קצב בנייה שיגיע במקרה הטוב לכ-40 אלף התחלות בלבד עד סוף 2023, מגיע נתח ההתחדשות העירונית לסוגיה, הן פינוי בינוי, הן בינוי פינוי והן תמ"א 38 לכ-15 אחוזים בלבד מכלל שוק הדיור. בממשלה אחר ממשלה, קדנציה אחר קדנציה, נעשו ניסיונות נואשים לשנות את רוע הגזירה. האחרון שבהם, שדווקא בישר טובות, הייתה "חלופת שקד" על שמה של שרת הפנים הקודמת, חלופה שהתוותה מודל ברור שקצבה את משך אישור הפרויקטים ומשך הביצוע שלהם".

עוד ב-

דירה בירושלים ב-1.84 מיליון שקל: מה תקבלו בסכום הזה?

לכתבה המלאה

לסיום הדגיש: "גם חוק ההסדרים אמור, לכאורה, לקצר הליכי היתרים ורישוי ולמנוע מצב בו פרויקטים אינם יוצאים לדרך או לחליפין תקועים כאבן שאין לה הופכין מסיבה זו או אחרת. בפועל, למרבה הצער, אותן חברות שנקלעו לקשיים משקפות בעיות שורשיות ועמוקות יותר שרק "דוחפות" לתרחישים טראגיים כמו שראינו בחודשים האחרונים ועוד צפויים להיות בשנה הקרובה.  אני תוהה איזה עתיד צפוי לדורות הבאים והאם הזעזועים שאותם אנו חווים כיום אינם נורת אזהרה אדומה מהבהבת לפתחם של מקבלי ההחלטות בשוק הדיור? את זאת, מן הסתם, רק ימים יגידו...