הסיפור הוא כזה. ג'קי בן זקן, אברהם נניקשווילי והשותף הצרפתי שלהם מוריס חליווה, שמתגורר כיום במרוקו - הם שותפים בחברת נדל"ן "מנור א. ד. בניין והשקעות". בן זקן ונניקשווילי הסתכסכו עם חליווה, שמצידו טען שהשניים נישלו אותו מזכויותיו ומכרו נכסים במחיר הנמוך משווי השוק. אחרי חילופי תביעות הדדיות, השלושה הצליחו להגיע לחתימה על פשרה, על פיה יחולקו ביניהם ארבעה נכסים ברובע מע"ר היוקרתי באשדוד, שאר הנכסים יימכרו לכל המרבה במחיר והחברה תפורק, כאשר בזמן כל התהליך הזה - חיים רביבו, האיש שהיה מקובל על שני הצדדים, יכהן כדירקטור החברה. אלא שאז הגיעה התפנית. 

על פי הפרסום בגלובס, בן זקן ונניקשווילי פנו לבית המשפט והכריזו כי לא יקיימו את הסכם הפשרה, בטענה כי חליווה מבצע הפרות רבות והאחרון מצידו, פנה גם כן לבית המשפט והאשים את השניים בביצוע עסקאות גרועות עבור החברה, מתוך מניעים אישיים. טענותיו של השותף הצרפתי נוגעות למקרה אחד מרכזי וכאן נכנס לתמונה צחי אבו. לפני כ-6 שנים, אבו, שהוא שותפו של בן זקן בחברת "ארנה גרופ", חתם על הסכם מכר לרכישת קרקעות של חברת מנור באותו רובע מע"ר המדובר, כאשר העסקה מותנית באישור התב"ע באזור.

עוד ב-

פרשת דוד ביטן: סגן ראש עיריית ת"א לשעבר יישלח לכלא

לכתבה המלאה

מאז חתימת הסכם הפשרה, על שולחנה של חברת מנור הונחה הצעה אטרקטיבית יותר מזו של אבו, מצד "קבוצת מזרחי". חליווה דרש מבן זקן ונניקשווילי לבטל את ההסכמות מול אבו, בעקבות ההצעה, כאשר גם רביבו תמך בכך. השניים נענו בסירוב מוחלט של בן זקן וגם אבו העביר מסרים מאיימים לכיוונו של חליווה. מאז, קבוצת מזרחי חזרה בה מהצעתה, בטענה שלא התכוונו לגרום לסכסוכים וכעת לא ברור לאן הסיפור הזה הולך. נחכה להתפתחויות.