נתוני האוצר שפורסמו היום שופכים אור לגבי החזרה של המשקיעים לשוק הנדל"ן. עד כה, חלק מהמשקיעים ישבו על הגדר בשל הציפייה להורדת מס הרכישה, אבל קיבוע הוראת השעה לשנתיים הבאות, כלומר השארת מס הרכישה למשקיעים על 8%, הוריד אותם מהגדר. חלק החליטו להמתין עד יעבור זעם ואולי יחזרו לשוק בהמשך, וחלק החליטו לחזור לשוק. את התוצאות של המהלך הזה נוכל לראות רק ברבעון הבא, כאשר האוצר יפרסם את נתוני הרבעון האחרון של 2024. בינתיים, אם להסתמך על נתוני הרבעון השלישי, אפשר לראות שחלק מהמשקיעים החליטו לא לחכות להחלטה, מתוך הבנה שמס הרכישה יישאר על כנו, ורכשו עוד דירה בישראל למרות שהאוצר מנסה לצמצם את כוחם בשוק.

מה שמעניין הוא מה ההכנסה הממוצעת של משקי בית שמכרו דירה להשקעה בשנת 2024. ובכן, ההכנסה הממוצעת של המשקיעים עמדה על 33 אלף שקל ברוטו לחודש - שזו רמה הגבוהה ב-127% מההכנסה הממוצעת מעבודה של כלל משקי הבית בישראל. מה זה אומר? פשוט, שחלק מהמשקיעים מרוויחים משהו כמו 20-25 אלף שקל נטו בחודש. וזה לא מובן מאליו בכלל כשהשוק בוער.

למרות מס הרכישה הגבוה, המשקיעים לא עוצרים. סמוטריץ' (פלאש 90/ חיים גולדברג, גילי יערי)

אתם בטח שואלים את עצמכם איך אדם שמרוויח 22 אלף שקל בחודש, נניח, יכול לרכוש דירה שנייה? ובכן, בהכללת הכנסות הוניות מגיע ממוצע ההכנסות של משקי בית אלו לרמה שנתית ממוצעת של 806 אלף שקל ברוטו לשנה. כלומר, ל-67 אלף שקל ברוטו בחודש (לזוג). כלומר, אפשר ללמוד שהמשקיעים לא מסתמכים רק על השכר שלהם, אלא על הכנסה ממקורות נוספים כמו שכירות, כמו הכנסות משוק ההון ועוד.

מבלי להיכנס לרווח ההון ממכירת הדירה, המשמעות היא פשוטה: משקיעים כאלה ישלמו מס יסף של 5% על ההפרש בין 721 אלף שקל לבין התקרה אליה הגיעו. אבל פרט לכך, זה אומר שלא סתם הוטל מס יסף. המדינה מזהה שיש יותר מדי עשירים במדינה - כאלה עם דירה שנייה ויותר, ולכן היא מתעקשת להטיל את מס היסף גם על הדירות.

אגב, נושא מעניין נוסף הוא מכירות יד שניה. הם הסתכמו ברבעון השלישי ב-14,028 דירות, גידול של 15% בהשוואה לרבעון המקביל של 2023. צריך לזכור שמשקיעים רוכשים לרוב דירות יד שנייה, בעיקר בפריפריה. כשמסתכלים על הנתונים האלה רואים כי זו רמה נמוכה בהשוואה היסטורית .

עוד ב-

השארת מס הרכישה של 8% למשקיעים - למי זה טוב?

לכתבה המלאה