תביעה שהגישה עיריית תל אביב נגד בעלי דירות ברחוב פרישמן מעלה טענות קשות מצד דיירים כלפיה. עיריית תל אביב מחייבת את דיירי בניין ברחוב לשפץ את חזיתות הבניין בצורה אחידה על חשבונם, וכן להשלים את עבודות השיפוץ תוך פרק זמן של חצי שנה. תביעה זו היא חלק ממעגל תביעות של עיריית תל אביב מבעלי מבנים בשטח העיר, לבצע שיפוץ בחזית הנכס.

בכתב הגנה שהגישו צוין כי "מדובר במעין רשימה כוללנית ובלתי ניתנת ליישום, קל וחומר כאשר הדרישה מופנית לאזרח הפשוט שאינו מבין דבר בבנייה ושיפוץ בניינים, באופן בו גם אם הנתבעים היו מסכימים לבצע את השיפוץ (והם אינם מסכימים), הדרישה אינה מאפשרת לבצעו".

לפני שנשמע את טענות הדיירים מרחוב פרישמן, חשוב לציין: תביעה זו מצטרפת לתביעה נגד תושבי רחוב דיזינגוף, ותושבי רחובות נוספים בסביבה. לפי פסק דין שניתן בסוף אוקטובר בעניין הבניין בדיזינגוף, השופט פסק לטובת בעלי הדירות. מדובר בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בהרצליה, שקבע כי דרישת העירייה, להחלפת פרופילי חלונות במסגרת שיפוץ החזיתות אינה חוקית.

באותו מקרה, פסק השופט דוד יצחק כי העירייה לא מוסמכת לחייב את הבעלים להחליף חלונות אם אינם בלויים, רק כי הם לא תואמים לשאר חלונות השכנים. פסק הדין חסך לבעלי הדירות, במקרה הזה, עשרות אלפי שקלים.
עם זאת, בתביעה אחרת, שפסק הדין שלה התקבל בסוף נובמבר, פסק השופט לטובת העירייה בעניין השיפוץ ברחוב בן גוריון - בניין נוסף שאליו שלחה העירייה דרישה לשפץ את חזית המבנה. הפסיקות סותרות ולטענתם התושבים - על סמך פסק הדין מרחוב דיזינגוף, העירייה לא יכולה לחייבם לשפץ את המבנים על חשבונם.

אחד הנתבעים מרחוב פרישמן הוא נמרוד סביל, עורך דין במקצועו שהחליט להיאבק בדרישת העירייה. ולהגיש כתב ההגנה באמצעות עו"ד נעמה שגיא ממשרד "Aoi עבדי-וקנין", בו נכתב כי "דרישת השיפוץ היא דרישה כוללנית המופנית לכלל הדיירים ו/או הנציגות, והמטילה עליהם דרישה לאחידות החזית מבלי להידרש לשאלה מי שינה את החזית או החזית של מי מוזנחת או בלויה".

סביל מציין כי הדרישה העירייה מונה עשרה סעיפים, אך אלו דרישות כלליות ולא מובנות. כך לדוגמה, אחד הסעיף דורש "תיקון בטונים לפי מפרט מס' 20, אך לא מפרט אילו בטונים דרושים תיקון, מהי המשמעות של תיקון לפי מפרט מס' 20, ובכלל מהו מפרט 20". 

במקרה אחר דורשת העירייה לבצע איטום של גג הבניין "במידה ועדיין לא בוצע", והתקנת מסתור אשפה לפי הנחיות אגף התברואה "במידה ועדיין לא תואם". "דרישות אלה מלמדות כי לא מדובר בדרישה אמיתית ועיריית תל אביב לא יודעת מה מצבו של הבניין ואילו דרישות רלוונטיות בבחינת 'שיטת מצליח'", טוענים הדיירים.

עוד מציין סביל כי הוא ונתבעת נוספת, מאיה לירון קורץ, כלל לא ידעו על הדרישה שהוגשה בשנת 2020, מפני שם רכשו את הדירה בבניין ב-2022. לדבריהם, מוכרת הדירה כלל לא עדכנה אותם אודות הדרישה. "הנתבעים לא קיבלו הודעת שיפוץ, לא קיבלו התראה, ולא הייתה להם את האפשרות לממש את זכותם להגיש השגה לוועדת השגות בקשר עם השיפוץ", נכתב בכתב ההגנה.

תגובת עיריית תל אביב: "ראשית נציין כי יחידת השיפוצים מלווה את הדיירים לאורך כל הדרך וכי בכל שאלה ניתן לפנות למחלקת שיפוצי חזיתות במינהל ההנדסה ולתאם פגישה בשטח על מנת לקבל הסברים מפורטים.

באשר לפסקי הדין שניתנו - פסק הדין שניתן בבית המשפט השלום (דיזנגוף 9) אינו הלכה מחייבת והוא ניתן בהתאם לנסיבות מקרה פרטני זה. נוסיף כי עיריית תל אביב -יפו מגישה ערעור על פסק הדין.

עוד ב-

הדיירים ישלמו מיליוני שקלים: הבניין הוכרז כמסוכן, השיפוץ מתחיל עכשיו

לכתבה המלאה

פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (שד' בן גוריון 72), שניתן לאחר פסק הדין בשלום, תומך בעמדת העירייה, לפיה ניתן לדרוש האחדה של הפתחים. לפיכך – עמדת העירייה היא כי יש לבצע האחדה של פתחים. מדובר על דרישה מהותית שמשפיעה על נראות הבניין כולו".