לקראת סוף השנה האזרחית אנחנו חוזים, לרוב, בתופעה דומה: עוד ועוד מכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), לבניית אלפי יחידות דיור, נדחות לשנה הבאה. הסיבה לכך היא ברורה: בסוף, רשות מקרקעי ישראל נמדדת על פי מספרים. דין טבריה כדין תל אביב - אם היא צריכה לבנות אלפי יחידות במקום שבו הביקוש נמוך יותר היא תעשה זאת, כדי להוכיח שהיא עמדה ביעד השנתי שלה. מי שמסתכל על נתוני המיקרו, מבין שבנייה של אלפי יחידות בפריפריה על חשבון אזורי ביקוש, לא תוציא את הרשות טוב, ועדיין, בסוף - מספרים הם מספרים הם מספרים.

אפשר להבין את רמ"י, שעושה הכל כדי שהמכרזים שלה יצליחו - היא רוצה להוכיח שהיא מתגברת על בעיית ההיצע החמורה בשוק, שמביאה לעליית מחירי הנדל"ן. גם מינהל התכנון וגם הרשות להתחדשות עירונית, נמדדים בסוף על מספרים.

אחד המכרזים החשובים הוא בשדה דב, שם המדינה אמורה הייתה להוציא לפועל מכרז של מעל 7,000 דירות. המכרז הזה יצא לדרך בספטמבר האחרון והמדינה שיווקה אותו בכל הכוח - היא יודעת שבנייה של אלפי יחידות דיור בלב אזור הביקוש, תשתיק לפחות זמנית את הביקורת על היצע נמוך. שדה דב "מצטלם" טוב ובצדק - אין עוד הרבה קרקעות כאלה במדינה. הבעיה היא שתכניות הבנייה בשדה דב עדיין לא אושרו סופית ובסוף השבוע קיימו ברמ"י התייעצות לגבי האפשרות לדחות את המכרז. הבוקר (ראשון) נפל הפור - ברמ"י העריכו כי התכניות יאושרו תוך שבועיים-שלושה ולכן דחו את המכרזים בחודש - ל-15 בינואר. אלה, כמובן, רק חלק מתוך 16 אלף הדירות שצפויות להיבנות במתחם כולו.

לפני שנרחיב, עוד כמה מילים על המספרים: בשנה שעברה רמ"י הכניסה 31 מיליארד שקל ולפני שנתיים 41 מיליארד. ההכנסות משרד דב מוערכות בכ-16-17 מיליארד שקל - והעברתן לשנה הבאה עלולות לפגוע משמעותית במספרים השנה. אפשר ללמוד על החשיבות והביקוש של היזמים לאזור גם דרך עסקת יגאל דמרי, שרכש את הקרקע של חנן מור ב-1.1 מיליארד שקל.

חשוב לציין כי ברמ"י בהחלט יכולים להיות אופטימיים לגבי קיום המכרז בחודש הבא - תכניות הבנייה נמצאות כבר לקראת אישור וזה עניין של ימים עד שהן אמורות לקבל אישור. העיכוב נובע, בין היתר, מהגשת עררים נגד שני סעיפים בתכנית. ההערכה תתקבל לכל המאוחר, כך לפי הערכת הרשות, בשבוע הבא - ואז ניתן יהיה להוציא את המכרז לפועל במסגרת חוברת המכרז.

עוד ב-

ברייסדור ושבירו מעריכים: "מחירי הנדל"ן בשדה דוב עוד יעלו"

לכתבה המלאה

המשמעות של דחיית המכרז היא פשוטה: אלפי יחידות דיור יהיו חלק מהתכנית של 2025 וייגרעו השנה. מי שהגישו את הערר הראשון הן החברות חן ואיתי גינדי ורמי שבירו, בבקשה להזיז את אחד המגדלים בפרויקט. הסיבה לכך היא הראות לים - אם התכנית תאושר, הם יוכלו לשווק דירות עם ראות טובה יותר לים - ואתם בטח יודעים לבד מה יקרה למחיר. הערר השני נוגע לחלוקת הזכויות באחד המגרשים האחרים ששייך לחברת הירקון.