היזם הערבי אחמד עמלה, תושב בית חנינא, בונה בחודשים האחרונים בקצב גבוה בלוד. הוא התחיל את דרכו כקבלן מבצע, אבל לפני כעשור עזב את התחום כי רצה שהחברה שלו תרוויח יותר. לפני שנה בערך, הוא לקח החלטה: הוא עדיין מבצע עבודות קבלנות, אבל החל במקביל בייזום של פרויקטים באזור לוד, בעיקר בשכונות החדשות - הרובע הבינלאומי ונופי בן שמן. כשאתה נכנס לתחום היזמות כקבלן מבצע, יש לך יתרון: אתה יכול גם להביא את הפועלים וגם ליצור לעצמך רווח גבוה יותר. אתה יכול לשחק עם המספרים, לשלוט על התקציב ובסוף - הסיכוי שלך לצאת מהפרויקט עם הרווח המיועד גבוה יותר.

בניגוד למה שאתם חושבים, עמלה לא זועק למדינה להחזיר מיד את כל הפועלים הפלסטינים. הוא מבין היטב את המצב הרגיש ומנסה לנתח אותו בצורה קרה. מצד שני, הוא גם זוכר היטב מהיכן הוא הגיע: בעבר הוא היה הצינור המקשר בין הפועלים הפלסטינים לבין ישראל, בכל הנוגע לכניסתם. אם תרצו, מתאם הפעולות בשטחים מול העובדים הפלסטינים. 

היום, נשמע שהוא כואב מאוד את המצב, בעיקר בגלל שהמדינה לא מצליחה לייבא פועלים ועדיין משאירה את הפלסטינים בבית. עמלה בונה 144 דירות בשכונת בן שמן ועוד 201 ברובע הבינלאומי בלוד - והיד עוד נטויה. בהיעדר פועלים, הוא החליט לעשות מעשה ולהכניס את המשפחה לתוך העניינים.

"כבר 14 חודשים שאנחנו שומעים ש'הנה, הפועלים הזרים מגיעים', אבל האמת שונה לגמרי. המוסדות הממשלתיים כשלו בהבאת פועלים שיוכלו לכסות את החור שנוצר עקב היעדרותם של העובדים הפלסטינים. העניין הוא לא ביטחוני ולא כלכלי, אלא ויכוח פוליטי. אם לא יהיה ערוץ תקשורת מול הרשות הפלסטינית זה לא יצליח".
 

קצת קשה בתקופה הזאת.
"אני מדבר בכובע של יזם, מנהל הכלכלה של החברה שלי, ולא כערבי. במשך 25 שנה אני מנהל את החברה הזאת, הממשלות דחפו אותנו לעסקים עם עובדים פלסטינים. ביום אחד מחליטים לשנות את הכיוון ואומרים 'בואו נביא עובדים זרים'. אין לי בעיה עם ההחלטה הזאת, אבל 14 חודש עברו, כמה הביאו? 10% ממה שרצו, גם לא. אתה יודע כמה אני משלם היום לפועל סיני? 32 אלף שקל בחודש, זה מה שאני מעביר לפחות לתאגיד שמעסיק אותו. אתה קולט? 110 שקל לשעה. המהנדס שמנהל אותו מקבל פחות ממנו. אבל מה לעשות, אני חייב פועל 240 שעות בחודש, בדרך כלל יותר".

"העניין הפלסטיני הוא החלטה פוליטית". פועלים על רקע אתר בנייה (צילום: shutterstock)

כמה היית משלם לפועל פלסטיני?
"לא היה מגיע ל-12 אלף שקל בחודש, גג 15. וזו עלות מעביד. כולל הסעות והוצאות מסביב".

אז מה הפתרון שלך? יש כאלה שאמרו "בואו נכניס פועלים עם משפחות", להקטין סיכון.
"העניין הפלסטיני הוא החלטה פוליטית, לא ביטחונית. הביטחון חשוב לכל אזרח במדינת ישראל. אני יושב עם כל הגורמים. מה אומרים בוועדות בכנסת? שהם תומכים בחזרה שלהם משתי סיבות: א. הם רוצים שקט בגדה, כי היא עלולה להתפוצץ בכל רגע נתון. שתיים, הכלכלה קורסת. ענף הבנייה מתנהל בשבע חזיתות: הראשונה היא שאין עובדים, השניה היא מול הבנקים כי הריביות גבוהות, השלישית מול טורקיה בגלל חומרי בניין, שזה אומר עלויות נוספות, מול הובלה הימית ועוד. אתה יודע שאני משלם היום לטון ברזל פי 2 ממה שהייתי משלם?".

"אנחנו מתחת לאלונקה. המלחמה היא לא רק בחזית". עמלה (דרור סיתכהול)

100% יותר לברזל, פי שלושה לפועלים. אז איך מדד תשומות הבנייה עולה בקצב כל כך נמוך?
"בגלל זה יש קבלנים שלא מרוויחים. תחשוב על זה רגע. העלויות עולות, יזמים מוכרים דירות ב-10/90, בלי מדד, עם הלוואת קבלן של מיליון שקל. אתה לא רוצה להחליף כסף בכסף. כשאתה גם בונה, כשאתה עובד, וההון העצמי לא גדל - לא עשית כלום".

אולי היזמות לא כזאת משתלמת?
"אם זה עניין כלכלי, אתה צודק. אבל אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה. איזה ענף משתלם היום? תראה מה קורה בהייטק. אנשים בורחים. אנחנו מתחת לאלונקה. המלחמה היא לא רק בחזית".

עוד ב-

המדינה לא מצליחה לייבא פועלים זרים? הקבלנים ממריאים לסרי לנקה

לכתבה המלאה

אם היית יכול לייעץ לממשלה מה לעשות, היית מחזיר את הפועלים הפלסטינים?
"אני לא גורם ביטחוני, אבל לי יש פרבילגיה שאין ליזמים אחרים: אני קבלן מבצע ויזם. כקבלן, הבנתי שעד פברואר שאין עובדים פלסטינים, אז חזרתי להיות קבלן ביצוע, ירדתי לרמה כזאת שבה אני והאחים שלי והילדים שלי, כולם מלמדים את העובדים ומכניסים עוד עבודה. אני קונה ציוד, אפשר לומר שחזרתי להיות גם קבלן. כשאתה משלם פי שלושה, אתה מצמצם בהוצאות שלך. אז מה עושים? הולכים לשטח ומתחילים לעבוד".