בלב רצועת עזה מתהווה מציאות חדשה: פרוזדור נצרים, שטח בשליטה ישראלית שהתרחב לכדי 56 קילומטרים רבועים, הופך בהדרגה ממסדרון צבאי זמני למתחם מבוצר היטב. לאורך שמונה קילומטרים, מגבול ישראל ועד לחוף הים, מתנוססים דגלי ישראל מעל מוצבים חדשים שהוקמו על חורבות בתים פלסטיניים. המקום שנועד במקור להיות קלף מיקוח בעסקת שבויים, מתגלה כעת כנכס אסטרטגי ארוך טווח בלב הרצועה.

על פי הפרסום המקיף ב-YNET, התמורה המשמעותית ביותר ניכרת בתשתית הצבאית המתפתחת: מה שהחל כ"מעבר 96" הפך ל"טרמינל 3", בסיס צבאי מתוחכם הכולל מערכת בידוק קפדנית, חדרי חקירות, ומתקני מעצר. לאורך הציר הוקמו מוצבים המצוידים במכולות מגורים ממוגנות, מקלחות, ואפילו אנטנה סלולרית של סלקום - סימנים ברורים להתבססות ארוכת טווח. החיילים, רובם אנשי מילואים, מתנהלים בשגרה מבצעית שונה בתכלית מזו של תחילת המלחמה.

במקביל להתבססות הפיזית, צה"ל מנהל מערכה תת-קרקעית נרחבת: מבצע קידוחים שיטתי לאיתור מנהרות תופת מתחת לציר, כשהאחרונה התגלתה בעומק של יותר מ-20 מטרים. זאת לצד הרחבת "שטחי האבטחה והאחזקה" לכדי שבעה-שמונה קילומטרים - פי כמה מהתכנון המקורי. המאמץ ההנדסי הזה משקף את ההבנה כי האיום מצד חמאס, גם אם נחלש, עדיין קיים ומחייב ערנות מתמדת.

אולם מאחורי ההתבססות הצבאית מסתתרת מציאות מורכבת: בעוד ישראל ממשיכה להזרים סיוע הומניטרי דרך מעברים מורחבים, חמאס עדיין שולט באוכלוסייה העזתית ומתאושש צבאית. המצב הזה יוצר פרדוקס אסטרטגי: מחד, ישראל מרחיבה את שליטתה בשטח ומקימה תשתיות קבע, ומאידך, היא מתקשה למנוע מחמאס לשמר את אחיזתו באוכלוסייה. בתווך נמצאים החטופים הישראלים, שגורלם נותר לוט בערפל בעוד המציאות בשטח ממשיכה להשתנות ללא הרף.

עוד ב-

טרמינל 3 בצניחה? המספרים המדאיגים נחשפים

לכתבה המלאה