ביום קיץ חם בשנת 1934, נחת מטוס על מסלול חדש בפאתי חיפה. זו לא הייתה סתם עוד נחיתה; זה היה רגע היסטורי שסימן את תחילתו של עידן חדש בתעופה הישראלית. שדה התעופה חיפה, שהוקם על ידי הבריטים, היה לנמל התעופה הבינלאומי הראשון בארץ ישראל. מה שהחל כמסלול צנוע בשדה ירוק, היה למעשה הזרע שממנו צמחה מהפכה שקטה, אשר עתידה הייתה לשנות את פני העיר ואת כלכלתה לנצח.

כיום, תשעים שנה מאוחר יותר, שדה התעופה החיפאי עומד בפני מהפכה נוספת. עם כניסתה של חברת תעופה חדשה לזירה, אייר חיפה, העיר ניצבת על סף הזדמנות יוצאת דופן לצמיחה כלכלית מחודשת, ממש כפי שקרה בימיו הראשונים של השדה.

חיפה, עיר הנמל הצפונית של ישראל, ידעה עליות ומורדות כלכליים לאורך השנים, אך עם פתיחת קווי טיסה חדשים והרחבת פעילות שדה התעופה המקומי, העיר עומדת בפני פרק חדש בהיסטוריה הכלכלית שלה. נתוני רשות שדות התעופה בישראל מראים כי בשנת 2019, טרום משבר הקורונה, עברו בשדה התעופה חיפה כ-10,000 נוסעים בטיסות בינלאומיות בלבד. מספר זה, על פניו צנוע, מייצג פוטנציאל אדיר לצמיחה. עם הרחבת הפעילות והוספת יעדים חדשים, צפוי גידול משמעותי במספר הנוסעים, וכפועל יוצא - בכלכלה המקומית.

ההשפעה הצפויה על חיפה היא רב-ממדית. ראשית, צפויה יצירת מקומות עבודה חדשים, הן ישירים בשדה התעופה עצמו והן עקיפים בתעשיות התומכות. שנית, הגברת הקישוריות האווירית עשויה למשוך חברות טכנולוגיה ועסקים נוספים לאזור, במיוחד לאור מעמדה של חיפה כמרכז אקדמי וטכנולוגי. ולבסוף, הגידול בתנועת הנוסעים צפוי לתת דחיפה משמעותית לתעשיית התיירות המקומית.

אך חיפה אינה לבד. ערים רבות ברחבי העולם חוו תהליכים דומים, המדגימים את הכוח הטרנספורמטיבי של שדות תעופה מקומיים על כלכלות עירוניות. ניקח לדוגמה את מנצ'סטר באנגליה, שדה התעופה הבינלאומי של העיר (MAN) הפך למנוע צמיחה אדיר. בשנת 2019, תרם השדה כ-1.4 מיליארד ליש"ט לכלכלה המקומית והעסיק, באופן ישיר ועקיף, כ-22,000 עובדים. זוהי עדות חיה לאופן שבו שדה תעופה יכול להפוך למעסיק מרכזי ולמנוע כלכלי אזורי.

גם שנזן בסין, הפכה, מאז הקמת שדה התעופה הבינלאומי שלה (SZX) ב-1991, ממרכז דיג קטן לאחת הערים המתקדמות טכנולוגית בעולם. חברות ענק כמו Huawei ו-Tencent בחרו למקם את המטה הראשי שלהן בעיר, בזכות הקישוריות הגלובלית שמספק שדה התעופה.

אך לא הכל ורוד. שדות תעופה מציבים גם אתגרים. זיהום אוויר ורעש הם בעיות משמעותיות שיכולות להשפיע לרעה על איכות החיים של התושבים המקומיים. בנוסף, כפי שהדגים משבר הקורונה, תלות יתר בתעשיית התעופה יכולה להפוך את הכלכלה המקומית לפגיעה בעתות משבר.

שדה התעופה הבינלאומי של אורלנדו (MCO) בפלורידה, ארה"ב מהווה אזהרה לסיכונים אלה. ב-2020, בשיא מגפת הקורונה, חווה השדה ירידה של כ-57% במספר הנוסעים, מה שהוביל לאובדן אלפי מקומות עבודה ולפגיעה קשה בכלכלה המקומית.

עבור חיפה, ועבור ערים רבות אחרות, האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון. כיצד ניתן למנף את היתרונות הכלכליים של שדה תעופה מתפתח, תוך מזעור ההשפעות השליליות על הסביבה ואיכות החיים של התושבים? התשובה טמונה בתכנון מושכל וארוך טווח. על קובעי המדיניות בחיפה לפתח אסטרטגיה שתשלב את הרחבת שדה התעופה עם יוזמות לפיתוח בר-קיימא, השקעה בתשתיות ירוקות, ודגש על גיוון כלכלי שימנע תלות יתר בתעשייה אחת.

בסופו של דבר, שדה התעופה של חיפה, כמו שדות תעופה מקומיים רבים אחרים בעולם, הוא הרבה יותר מאשר נקודת מעבר לנוסעים. הוא מהווה שער לעולם, מנוע לצמיחה כלכלית, וסמל לפוטנציאל העצום הטמון בקישוריות גלובלית. 

אם תנוצל ההזדמנות בתבונה, חיפה עשויה למצוא את עצמה ממריאה לגבהים חדשים של שגשוג כלכלי.

עוד ב-

שדה התעופה החדש בישראל עובר מהפכה: כך ייראה מעכשיו

לכתבה המלאה

* הכותבת היא עו"ד בלה ברדה ברקת, מומחית להשקעות נדל"ן