במחקר אקדמי שערכתי לא מכבר במסגרת לימודי נדל"ן, בדקתי האם קיימת נוסחה בה אפשר להגיע במדויק להשפעתן של מלחמות על שוק הנדל"ן והאם מקבלי ההחלטות, בממשלה ובכלל, יכולים ללמוד מכך?.

ובכן, המסקנה שאליה הגעתי, זאת לאחר איסוף אינספור נתונים אודות משברים שחווה שוק הנדל"ן במהלך 76 שנות המדינה, שאמנם אין נוסחה בדוקה להשפעת כל מלחמה ומלחמה על השוק, אולם ניתן בהחלט לפלח את השפעתן של "מלחמות קצרות", אל מול השפעתן של "מלחמות ארוכות".

מתוך שש המלחמות המובהקות שהיו לנו מאז 1948, שלוש מתוכן היו קצרות, מצבע קדש (סיני) ב-1956, מלחמת ששת הימים ב-1967 ומלחמת לבנון השנייה ב-2006. בכל שלושת המקרים הללו חווה שוק הנדל"ן גאות מיד לאחר תום הקרבות. ב-1956 הביאה המערכה לפתיחת שער הים האדום לכיוון אסיה ואפריקה, ב-1967 הוציא הניצחון המזהיר את המשק מתוך מיתון עמוק ומ-2006 ואילך החל שגשוג חסר תקדים של שוק הנדל"ן.

 

הסיבות לכך היו ברורות: הישגים מיידים במלחמה קצרה עם מיעוט נפגעים ועם הוצאה כלכלית מינימלית יחסית של המשק הישראלי ואווירה חיובית הגובלת באופוריה. המצרף של כל אלה הביאו, כאמור, לשגשוג הענף.

מאידך היו לנו שלוש מלחמות ארוכות, מלחמת העצמאות ב-1948-9, מלחמת יום הכיפורים ב-1973-4 ומלחמת לבנון הראשונה ב-1982-5, שבפועל נמשכה עד לנסיגה מלאה בשנת 2000. כל שלוש מלחמות אלה התאפיינו לא רק בכך שנמשכו על פני זמן רב ביותר, אלא גם לוו בכמות נפגעים גדולה, שלא לדבר על הוצאה כלכלית אדירה של המשק הישראלי.

בכל שלושת המקרים חווה ענף הנדל"ן מיתון עמוק תוך כדי המלחמות וגם בהמשכן, פועל יוצא גם של המציאות הכלכלית הקודרת וגם אווירת הנכאים שפשתה בחברה הישראלית בעקבות האבדות הקשות. האם ניתן להסיק מכך לגבי מלחמת עזה המתארכת כבר ארבעה חודשים תמימים, בד בבד עם המערכה המתרחשת גם מול החיזבאללה וגם ביהודה ושומרון?.

ובכן, אין זה סוד שכבר לפני אירועי ה-7 באוקטובר התאפיין ענף הנדל"ן בהאטה שרק החריפה והלכה במהלך המלחמה, ובמיוחד בשל גיוס המילואים הנרחב והיעדרות רבבות עובדים מאתרי הבנייה. גם הוצאות המלחמה הכבדות מלמדות, לכאורה, שאנו צפויים לתרחיש דומה לזה שהיה ב-48, 73 ו-82.

התגובה הפבלובית של מקבלי ההחלטות בכל שלוש המלחמות הקודמות, ודומה גם היום, הייתה של "תפיסת הבונקר", כלומר צמצומים עד כמה שאפשר, זאת לצד הטלת מיסים חדשים עקב מצב החירום שנכפה עלינו.

אולם, וזה אולם גדול, לטעמי על מקבלי ההחלטות יכולים בהחלט ללמוד מלקחי העבר ולהוציא את הענף מהמשבר בו הו נתון כיום, זאת באמצעות פעולות יצירתיות ושונות ממה שבוצעו בעקבות שלוש המלחמות הארוכות.

המפתח המרכזי לכך יהיה לא בהטלת מיסים ומלוות חובה של מדינה כפי שמתפרסם חדשות לבקרים, אלא דווקא בהשקעה מאסיבית של תקציבים והפיכת הענף שלנו לקטר המוביל של כלכלת ישראל, קל וחומר כשענף ההייטק מצוי זה מכבר בתרדמת עמוקה.

תקציבים שיופנו במיוחד לקיצור הביורוקרטיה, רישוי ומתן היתרים ובד בבד הפיכת ההתחדשות העירונית ליעד לאומי מועדף, יעניקו רוח גבית לכל העוסקים במלאכה בענף, ישמשו כמנועי צמיחה בכלל למשק הישראלי ויוכלו כבר במהלך 2024 ליצור תפנית לעבר עידן חדש, אופטימי הרבה יותר. אלה, לסיכום, לקחי השגיאות שבוצעו במלחמות הארוכות הקודמות ונקווה כולנו שהן לא יחזרו בשנית.

כותבת המאמר היא עורכת הדין שיר טורם-הספרי היא ממתגת ערים ונדל"ן

(צילום: יוהנס פלוטקין)