לאחרונה ישראל הכריזה על הסכם שלום מבורך עם מספר מדינות, בהן איחוד האמירויות ובחריין.  הציפיה בישראל כי הסכמי השלום הללו יזרימו למדינה השקעות רבות ויביאו לצמיחה כלכלית גדולה. אלו בשורות טובות המפיחות אופטימיות גדולה, אך החדשות הכלכליות הגדולות של 2020 נמצאות ממש מתחת לאף - התקדמות הליך החקיקה ללגליזציה של צמח הקנאביס. מעבר לבשורה הכללית. הרי שזוהי בשורה מצוינת לאזרחי ישראל בתקופת משבר כלכלי כלל עולמי, בה על כל מדינה לייצר לעצמה את מנועי הצמיחה.

ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב, הטלת איסור גורף רק גורמת לעלייה בביקוש, וכמו שקורה במקרים רבים - כניסה לשוק של גורמים מפוקפקים המנצלים את המצב לרווח מהיר אך לא חוקי. בעקבות המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בשנת 1929, בוטלו חוקי היובש בשנת 1932, מה שהכניס לארה"ב מיסים בגובה זהה למיסים שהתקבלו מכל שאר האפיקים שאינם אלכוהול. במקביל הוכפלו המשרות בתחומי החקלאות, חיי הלילה, מסעדנות ואף ברמות הפקידותיות. מבחינה כלכלית, ביטול חוקי היובש היה אחד המנופים לסייע לארה"ב להיחלץ מן המשבר הכלכלי הגדול של 1929 ואין כל סיבה שישראל לא תהנה מתוצאה דומה.

בשנים האחרונות, עשתה ישראל צעדי ענק בתחום הקנאביס הרפואי. מדינת ישראל התירה לעשרות חקלאים לגדל קנאביס לתעשייה הרפואית ובמקביל, עשרות אלפי חולים זוכים לטיפול בקנאביס. קצב החקלאים וקצב המטופלים הולך וגדל משנה לשנה בצורה אקספוננציאלית. בהתאם, הידע והניסיון של החברות בתחום גידול הקנאביס, הפך לאוצר לאומי של ממש וחברות ישראליות נחשבות לחוד החנית העולמי.

החידוש אשר אושר בקריאה ראשונה הוא לגליזציה של קנאביס, גם לשימוש שאינו שימוש רפואי, באמצעות מכירה בחנויות מורשות ואי הפללה של אזרחים שיחזיקו כמויות המוגדרות לשימוש עצמי.

הבשורה הכלכלית היא שמדובר בשוק קיים וענק, אשר עד כה מדינת ישראל רק הוציאה עליו משאבים באכיפה. על פי דיווחים בתקשורת, רבע מאוכלוסיית ישראל עושה שימוש בקנאביס, ובהתאם שוק הקנאביס מגלגל מילארדי שקלים חדשים בשנה. סכומים אלו לא חויבו במס ורובם התגלגלו לארגוני פשיעה. מדובר בהפסד כפול, הן בהיבטי מיסוי והן בהוצאות המרובות, בכסף וזמן, של אכיפה והפללה.

הסדרת התחום תגרום לאותם מיליארדי שקלים לזרום לקופת המדינה, דבר ממנו תרוויח המדינה מאות מיליוני שקלים חדשים בשנה. השליטה בשרשרת האספקה תופקע מידיהם של ארגוני פשיעה. ותעבור לאנשי עסקים המצויים תחת פיקוח רגולטורי מתמיד וצמוד כך שארגוני הפשיעה יספגו מכה כלכלית קשה, והדבר גם יביא לקשר ישיר בין יצרניות הקנאביס המעולות שיש בישראל לבין הצרכן הסופי שאינו נדרש לקנאביס על פי מרשם רופא.

 פוטנציאל כלכלי אדיר למדינה, פחות לארגוני הפשיעה. צילום freepik 

הדרך העיקרית למכירת קנאביס, כך על פי הצעת החוק, היא בחנויות שיפוקחו על ידי המדינה. מדובר בהצעה מצוינת אשר תאפשר למאות אנשים לפתוח חנויות מתמחות בכל רחבי הארץ ולספק שירות טוב לאזרחים. גם האיסור על עישון בחנות ובמרחבים ציבוריים, נכון ביותר – לפחות בשלב הראשוני, בטרם למדנו השלכות הלגליזציה על הציבור.

טרם מתן אישור לפתיחת חנות יש לבצע בדיקה מקיפה אודות מבקש האישור והמקום בו הוא מבקש לפתוח את החנות, כמו גם הקמת מערך פיקוח הדוק, תוך כדי פעילות החנויות ואכיפה קשה של כל סטיה מהוראות הדין.

אך כבר עכשיו ניתן להצביע על מס' אלמנטים ברפורמה, היכולות לפגוע באפקטיביות שלה. ממחקרים בקנדה עולה כי חרף הלגליזציה, ישנה גם מכירה בשוק שחור, והיחס הוא (בערך) 1:1 על כל רכישה באמצעים הלגאליים, ישנה רכישה בשוק השחור. הסיבה לכך היא עלות הקנאביס החוקי - כפול מהקנאביס בשוק השחור. שוק יעיל ומשוכלל יביא למחירים נמוכים, בהם לא יהיה לאזרחים מניע לקחת סיכון ולרכוש קנאביס בשוק שחור. בישראל נכון גם להעלות הענישה והאכיפה על רכישת קנאביס בשוק השחור, כך שהעונש על ביצוע עבירה זו יהיה חמור ויהפוך את הסיכון ללא כדאי. נק' נוספת היא סוגיית 'הגילוי מרצון', המוכרת מעולם המס.

שם, יכול אדם להגיע לרשויות המס, להצהיר על סכומי כסף שנמצאים אצלו שלא כחוק, ולהגיע להסדר עם רשויות המס. ההצעה שלנו היא להחיל הסדר דומה עם הסוחרים הקיימים, אשר ככול הנראה מחזיקים מלאי גדול, וירצו לעשות את המעבר למכירה באופן חוקי, אך חוששים מכך שרשויות החוק יבואו איתן חשבון על הסחורה שבידם.

חשוב להבהיר שאפיק ההכנסה העיקרי בישראל מקנאביס לא צפוי להיות מכירה של קנאביס לצרכנים (לאור עלויות גידול גבוהות יחסית למרכז אמריקה, (אלא המוח הישראלי שהוא, ללא ספק, המשאב שהוכיח את עצמו כהשקעה רווחית ביותר. לכן, חשוב לפתח דווקא את הקניין הרוחני, קרי, הפטנטים על מוצרים בתחום, טכנולוגיות לסינטוז החומרים ועוד. במדינת ישראל תחום הקניין הרוחני אינו מפותח דיו, בטח לא בתחום זה, ולכן על המחוקק לתת את הדעת על כך.

פיתוחים אלו יכולים לזכות במונופול עולמי ולהיסחר ברישיונות לעולם כולו, תוך שיביאו הכנסות אדירות לקופת המדינה ולמשק בישראל. ראוי שהמדינה תתמרץ את המשקיעים לא רק בפיתוח חוות גידול ומפעלי ייצור, אלא אף את גופי מחקר וחברות הזנק טכנולוגיות בתחום, באמצעות חוק עידוד השקעות הון.

לסיכום, הלגליזציה היא בשורה ענקית למשק הישראלי, אך רק פיקוח נכון והתנהלות חכמה תוכל להביא את הפוטנציאל הטמון בה מן הכוח אל הפועל.

*הכותב הוא עו"ד אילון עישר העוסק בליווי חברות ועסקים בתחום הקנאביס הרפואי.
בהכנת הטור השתתף גם עו"ד אילן בירנבוים ממשרד סימון עישר דסקל ושות'.