נוכח נתוני הלמ"ס על הירידה הדרסטית במרבית האינדיקטורים במשק, ובמיוחד בתוצר העסקי, בצמיחה הפרטית וביבוא וביצוא, על הממשלה לחשב מחדש שינויים הכרחיים במדיניות הכלכלית. באופן מיוחד מדאיגה הירידה החדה בצריכה פרטית שבשנת 2019 הגיעה ל 750 מיליארד ₪. על הממשלה לבצע התאמות במדיניות הכלכלית ולשים את מרכז הכובד בתיעול הצריכה הפרטית וצריכת המדינה האזרחית והביטחונית אל המגזר המקומי בישראל, בכלל זה התעשייה, בתי המלאכה, המסחר והקמעונאות.  

הצריכה הפרטית היא המנוע המרכזי בצמיחת המשק ואם לא נשכיל, ובדחיפות, לשנות את מגמת הירידה בצריכה הפרטית, אנו צפויים להמשך של ירידה חדה בתוצר. במצב הנוכחי לא ייתכן שממשלת ישראל תמשיך במודע להפלות לרעה את המגזר העסקי המייצר, המייבא והמשווק מוצרי צריכה לעומת ספקי חוץ ביבוא אישי. בעוד שאנו רוצים לעודד צריכה מקומית אנו קונסים את מי שמבצע את רכישותיו בישראל. על רכישות בישראל נדרשים הצרכנים לשלם 17% מע"מ ועל רכישות ביבוא אישי מספקי חוץ הם פטורים מתשלום מע"מ.

קיימת סתירה בלתי הגיונית בין הרצון להזרים כספים להגברת הצריכה הפרטית, בדמות של מענקים לציבור הרחב, לבין המדיניות המוטעית שהממשלה ממשיכה להנהיג, המעודדת את הציבור שלא לרכוש מוצרי צריכה בישראל אלא לרכוש מוצרים מחו"ל בדרך של יבוא אישי, הפטור מתשלום מע"מ. מדוע שהציבור ירצה לכוון את הצריכה הפרטית שלו לשוק המקומי, אם ברכישה מקומית הוא צריך להוסיף 17% מע"מ, ואילו בהזמנות מספקים זרים בחו"ל הוא פטור מתשלום המע"מ?

בשנת 2019 היקף הרכישות של הציבור בייבוא אישי מספקים זרים, הפטור מתשלום מע"מ, הגיע לסכום אדיר של 20 מיליארד ₪. נכון היה להעניק פטור דומה ממע"מ גם לרכישות מקומיות על מנת להפסיק להפלות לרעה את המגזר המקומי, אך מאחר וכולנו יודעים שמהלך זה לא יעשה ומהסיבות הנכונות, חובה לבטל את הפטור מתשלום מע"מ בייבוא אישי. עצם הענקת פטור זה בזמנו בשנת 2012 היה משגה חמור ובניגוד להמלצות ועדת טרכטנברג. מישגה זה מתעצם כיום כי אנו זקוקים היום לכל כח הקנייה של הציבור כדי ליצור מקומות עבודה. ביטול הפטור יגדיל את הכנסות המדינה ויהווה מקור תקציבי נוסף לצורכי החברה והביטחון. 

במצב הקיים היום, בעוד רוצים לעודד את המגזר העסקי ולייצר מקומות עבודה, הממשלה מפלה אותו לרעה ומציבים אותו בתנאי תחרות נחותים לעומת ספקים זרים. כל עוד האפליה תימשך,  כוח הקנייה שבידי הציבור הישראלי ימשיך לזרום החוצה, וליצור מקומות עבודה בחו"ל, ולא בישראל.

על הממשלה להמשיך ולעשות מאמצים ולתעל חלק גדול יותר מרכישות המדינה אל מגזר התעשייה והמלאכה. יהיה צורך לעשות גם התאמות, מבלי לפגוע במובטלים, שימנעו עידוד של אי חזרה לעבודה. כמו כן, יש למנוע מצב בו לעסקים רבים אין את התמריץ להעלות את המחזור מלמעלה מ 60% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מחשש של הפסד בהשתתפות המדינה בהוצאות הקבועות של העסק.