סכסוך חריף באתר 'המקום הכי חם בגהנום', גוף התקשורת העצמאי שנוהג לחשוף לא מעט שחיתויות. הפעם, מריבה גדולה בין העיתונאית שרון שפורר לעינת פישביין המייסדת הביאה לסיום דרכה של הראשון באתר.

שפורר הסבירה: "איך לכתוב את הפוסט הזה. אין לי מושג. אנסה. השבועות האחרונים הם עבורי אחת התקופות המטלטלות שידעתי בחיי. מכל בחינה אפשרית. סיימתי את עבודתי במקום הכי חם בגהנום ובמקביל גם הגיעה לקיצה חברותי עם עינת פישביין. וזה בערך כמו לחוות גרושים. אבל מהסוג הקשה. לא הכיפי שמסתיים יפה ואפשר לעשות גם קצת חיים כי משמורת משותפת".

עוד הוסיפה: "הייתי רוצה להסביר למה ומה קרה. אם עקבתם.ן אחריי בשנים האחרונות אז אתם בטח מבינים שמאוד קשה לי לשתוק. זה פחות הקטע שלי. אבל אני חייבת להתאפק לפחות בתקופה הקרובה. גם כי הכל סוער מידי. ואני לא רוצה לכתוב דברים אימפולסיבים מתוך סערת הרגשות שאני מצויה בה. או לומר דברים שאצטער עליהם אחר כך. וגם כי אני צריכה לחשוב לשם שינוי על ההשלכות של הפה הגדול שלי עליי ועל ילדיי. להיות בוגרת, נו. מה שכן, משום מה, וזה מאוד מפתיע אותי, אני מצליחה להשאר אופטימית. האלה יודעת למה".
 

איך לכתוב את הפוסט הזה. אין לי מושג. אנסה. השבועות האחרונים הם עבורי אחת התקופות המטלטלות שידעתי בחיי. מכל בחינה אפשרית. סיימתי את עבודתי במקום הכי חם בגהנום ובמקביל גם הגיעה לקיצה חברותי עם עינת פישביין..עוד כמה מילים בעניין תמצאו בפייסוש

— Sharon shpurer (@SShpurer) June 9, 2022

שפורר המשיכה: "זה לא שיש לי איזה ים גופי תקשורת שמחזרים אחריי אחרי שבשנים האחרונות ביקרתי רבים מהם כמו גם את העיתונאים הבכירים יותר או פחות שבהם ואת הטייקונים ששולטים בהם. בואו נגיד שאבי ניר, מנכל קשת 12, לא הולך לשבת לי על הטלפון עכשיו להציע לי עבודה אחרי שכתבתי כמה פעמים שהוא אחד האנשים הכי נוראיים ומזיקים לברה הישראלית. אבל האמת היא שהבעיה היא לא בהעדר המחזרים. שכן הייתי מסננת את אבי ניר גם ככה (או מנסה לדובב אותו ולעשות מזה כתבה). אני בעצמי לא רוצה לעבוד באף כלי תקשורת אחר".

עוד כתבה: "אני מזועזעת מהתקשורת בישראל. לא רק מהעובדה שהיא שבויה בידי בעלי הון בעלי אינטרסים כלכליים אדירים ששולטים כאן בראשי ממשלות וגונבים לציבור את הדעת וגם כסף מהכיס בסיקור ובחוסר הסיקור של נושאים רבים כל כך. אלא גם גם מהאופן שבו זה מחלחל למטה וגורם לכל כך הרבה עיתונאים להיות רקובים. נטולי כל אתיקה בסיסית. לרוב, אפילו לא בגלל שהם מושחתים או רעים. אלא בגלל המערכת שבה הם פועלים".

שפורר טענה: "למעשה כלי התקשורת היחיד היום שתואם את התפישה שלי לאיך כלי תקשורת צריך להתנהל מבחינות שונות כמו מימון, אתיקה, והצבת האינטרס הציבורי מעל הכל הוא שקוף והעין השביעית. אבל גם אליהם לא אצטרף כנראה (זה קצת יהיר מצידי כי לא יודעת אם הם היו רוצים בכלל אבל רציתי להמחיש את הפואנטה). עכשיו תוסיפו את העובדה שאני יחידנית ואמא לשניים שגם ככה המעות לא ממש מצויות בכיסה שלא לומר מנסה לג'נגל כל חודש כדי למשוך את כרטיס האשראי לתפקוד עד סופו ושהניסיון היחיד שלה הוא בתקשורת כך שאין לה שום מקצוע אחר ביד, רק שני תארים לא ממש מועילים מבחינת פרנסה, והשאלה המתבקשת היא איך לעזאזל אני אופטימית? ולמה אני חושבת שאצליח גם לשמור על ים העקרונות ששוחים לי בוריד - אלו שלא הולכים איתם למכולת?".

לסיום רשמה: "אז כאמור האלה יודעת למה. אבל אולי הסיבה היא כי יש לי תוכניות. גדולות. ובטחון בעיתונאית שאני. וגם הבנה, שאם לא אצליח להוציא את התוכניות שלי לפועל תוך שנה או שנתיים. אז יגיע הרגע שלי להניח את המפתחות ולעזוב את המקצוע הזה שהוא די אהבת חיי. אבל אשרוד גם את זה.  בסך הכל הייתי מרכזנית ממש מעולה במשרד שעבדתי בו בשנות ה-20 שלי. ואני נזכרת לעיתים בערגה בימים שבהם הייתי חוזרת הביתה והראש שלי היה נקי כל כך. יאללה אחלו לי בהצלחה ושגרו קצת חיזוקים. מי יתן ואגיע לישורת האחרונה בתוכנית הריאליטי הפרטית שלי - השרדות בעולם התקשורת או כמה זמן היא לעזאזל תחזיק מעמד כנגד כל הסיכויים. בטוחה שיהיה מענין".