על רקע הסערה הפוליטית לקראת ההצבעה הצפויה היום (שני) בכנסת, על חוק ממדים ללימודים במסגרתו תעוגן בחקיקה מלגת לימודים לטובת חיילים קרביים, רב השיח הציבורי נסוב סביב תמיכת הליכוד בחוק, מניעי האופוזיציה להתנגדות, ונימוקיו של יו"ר האופוזיציה נתניהו לפיהם מקור ההתנגדות הוא היקף המלגה, ולא מהותי.
 

אלא  שאיש התקשורת ומגיש רצועת 6 בערב ברשת 13, אמנון לוי, פירסם היום פוסט תחת הכותרת "דעה לא פופלארית", והזכיר שיש מקום להתווכח גם על המהות וההשלכות הכלכליות. "החיבור בין שירות בצבא למענקי רווחה הוא חיבור רע. תמיד היה. וכי רק לוחמים לשעבר מתקשים לשלם שכר לימוד? ואם אני נכה, או ערבי, או חרדי, או גבר, או אשה, שלא שרתו כחיילים קרביים, אבל אין לנו יכולת לממן לימודים אקדמים - לא מגיעה לנו תמיכה? מה הקשר בין שירות בצבא לבין קצבאות בתחום הרווחה? וללימודים?" הסביר לוי מדוע הוא רואה את החוק כפסול.

לוי הוסיף לתאר, כי למעשה לא מדובר בפעם הראשונה שמקודם חוק מהן זה והסביר: "החיבור הלא קדוש בין צבא לקצבאות רווחה ליווה את המדינה שנים רבות. פעם קראו לזה קי"ץ - קיצבת יוצאי צבא - שניתנה רק למשפחות של אנשים ששרתו בצבא. בין השנים 1970 ל־1996 שולמה יחד עם קצבת ילדים גם קצבת יוצאי צבא. היא שולמה למשפחות שאחד מבני המשפחה בהן שירת בצה"ל או בשירות ביטחוני אחר כמוגדר בחוק. הקיצבה שולמה למשפחות לפי גודלן, על פי מפתח של נקודות קצבה בגין הילד השלישי ומעלה, ומומנה בידי הממשלה. 26 שנים שלטה קי"ץ במענקי הרווחה, כשבעצם היא נועדה להפלות את הערבים ולהדיר אותם ממענקי רווחה, שהרי הם לא משרתים בצה"ל. גם החרדים לא, אבל להם דאגו בכספים יחודיים".