הכתובת הייתה על הקיר ושוב מחנה השמאל חושף עד כמה הוא בבעיה לקראת הבחירות הקרובות. אחרי בוגי יעלון, שתי פרישות נוספות לקראת המרוץ לכנסת ה-24, כשהיד עוד נטויה. גם רון חולדאי שניסה להקים את מפלגת 'הישראלים' ולא זכה לתמיכה לה קיווה וכן עופר שלח עם 'תנופה', הודיעו היום (חמישי) על פרישתם.

בפוסט ארוך חולדאי ציין: "עת רעה היא למדינת ישראל! מגפת הקורונה שמכה בנו וגובה מחיר גבוה מידי בחיי אדם, בבריאות ובפרנסה של מיליוני אזרחים – חשפה שבר קשה ועמוק שאותו אנו חווים כבר מספר שנים. שבר ערכי, מנהיגותי וניהולי שגרם נתניהו בניסיונותיו להישרדות פוליטית והימלטות ממשפט. שבר שהעצים את פגיעת הקורונה וגבה לדאבון הלב קורבנות מיותרים. כאדם שכרך את כל חייו עם גורלה של המדינה והתגייס לשרת אותה בכל דרך אפשרית - כטייס קרב ומפקד בצה"ל, כמנהל הגימנסיה העברית הרצליה וכראש עיריית תל אביב-יפו – לא יכולתי לעמוד מן הצד מול השבר הקשה הזה".
 

עבדתי עם אנשים מצוינים שאכפת להם ואני מודה מקרב לב לכל אחת ואחד מהם על כך.
לצערי – לא הצלחנו במשימה.
כל חיי אני מקפיד להתמודד עם המציאות כפי שהיא ולומר אמת גם כשהיא אינה נוחה לי.
>>

— רון חולדאי (@Ron_Huldai) February 4, 2021

"לא יכולתי לעמוד מן הצד כשבראש ממשלת ישראל עומד נאשם בפלילים. לא יכולתי לעמוד מן הצד כשבתוך פחות משנתיים אותו נאשם גרר אותנו לארבע (!!) מערכות בחירות יקרות ומיותרות שכל מטרתן היא לברוח מאימת הדין. לא יכולתי לעמוד מן הצד מול חיסול הממלכתיות, שלטון החוק וכל מה ששומר על הרקמה העדינה של החברה הישראלית. לא יכולתי גם לעמוד מן הצד מול ההפקרות הניהולית וקריסת המערכות במדינה. ההחלטות מתקבלות מהיום להיום וללא כל תוכנית מקצועית, וכבר שנתיים אין למדינה תקציב. הכל הוקרב לצרכים פוליטיים".

"יש מי שזועק. יש מי שמרים דגל ויצא להפגין. ואני החלטתי לפעול לשינוי המציאות ולהתגייס להחלפת השלטון! לא חיפשתי שררה. אני ממלא תפקיד מרתק, חשוב ומשפיע. חמש פעמים ברציפות בחרו בי תושבי תל אביב-יפו לעמוד בראשות העיר הנפלאה הזו. עם האמון שקיבלתי, עמלתי יחד עם צוות אנשים מופלאים ובנינו מערכת עירונית שהפכה למודל לניהול ציבורי יעיל, אמין, ערכי ומתקדם. במובנים רבים גם השפעתי – כראש עיריית תל אביב-יפו - על דמותה של מדינת ישראל כמדינת היהודים הדמוקרטית, כפי שחזה אותה הרצל וברוח מגילת העצמאות. בזכות הערכים שהטמענו בניהול העיר: השוויון, בית לכל מיעוט, חופש ביטוי ויצירה, קידמה, מדע ומחקר, תרבות ואומנות ושיח עם העולם - בתל אביב-יפו חיים היום יחד אנשים מכל הגוונים של החברה הישראלית. דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, עשירים ועניים, קהילת להט"ב, שמאל וימין ועוד. כולם מכבדים את כולם".
 

אינני בא בטענות לאיש ואני לוקח את מלוא האחריות.
אמשיך לסייע ככל יכולתי להחליף את השלטון הרע הזה.
מגיע לאזרחי המדינה שלטון טוב יותר. מגיע לילדים ולנכדים שלנו עתיד טוב יותר!

— רון חולדאי (@Ron_Huldai) February 4, 2021

"חשבתי שעל בסיס העשייה והניסיון הציבורי שלי אצליח לגבש כוח פוליטי משמעותי שיחליף את השלטון. עשיתי כמיטב יכולתי. הקמתי את מפלגת הישראלים. חברו אליי שותפות ושותפים - אנשי עשייה ערכיים מתחומים שונים - שהתגייסו למשימה החשובה הזו. עבדתי עם אנשים מצוינים שאכפת להם ואני מודה מקרב לב לכל אחת ואחד מהם על כך. לצערי – לא הצלחנו במשימה. כל חיי אני מקפיד להתמודד עם המציאות כפי שהיא ולומר אמת גם כשהיא אינה נוחה לי. ולכן גם כעת – בנסיבות הפוליטיות שנוצרו - אני יודע שהמעשה האחראי ביותר מצדי הוא לקחת צעד אחורה, לפרוש ולתת לאחרים להוביל את המאמץ של כולנו לשיקום המדינה. אינני בא בטענות לאיש ואני לוקח את מלוא האחריות. אמשיך לסייע ככל יכולתי להחליף את השלטון הרע הזה. מגיע לאזרחי המדינה שלטון טוב יותר. מגיע לילדים ולנכדים שלנו עתיד טוב יותר!".

ומה כתב עופר שלח? "אני מאמין בעתיד ישראל, כמדינה שוויונית, בטוחה ובטוחה בעצמה. אבל בעוד בעולם כולו מסתמנת חזרה לערכים של סוציאל-דמוקרטיה מתקדמת, שהיא הדרך היחידה להתמודד עם משברים כמו הקורונה ועם השינויים העמוקים הצפויים לנו, אצלנו דווקא מעמיקה הנסיגה ללאומנות, לכלכלה לעשירים, לפילוג חברתי ולמלחמה בערכי הדמוקרטיה. זוהי בעיני סכנה קיומית, גדולה יותר מכל איום חיצוני. כבר לפני חודשים רבים, ראיתי משבר מתקרב. אובדן הדרך בשמאל הישראלי וההלם לאחר קריסתה של כחול לבן הביאו להתכנסות סביב מטרה מוצדקת אחת, החלפתו של בנימין נתניהו, ובעקבותיה לנדידת קולות הרחק אל הימין העמוק".

"היה, ועדיין קיים, צורך חיוני להקים סכר, בהיר אידיאולוגית ובעל מסוגלות פוליטית, כדי לבלום זאת. מפלגות מרכז, מסרים מעומעמים ונסיון למצוא חן לא יצלחו לכך, כפי שמוכיח הניסיון המר של כחול לבן. התוצאה הוודאית, בהעדר סכר כזה, תהיה כנסת שבה יהיה רוב גדול מאי פעם לימין המובהק ולחרדים, ללא איזון. זה עלול להיות גם הקו שיוביל את הממשלה הבאה, אם בכלל תקום. ומיום ליום מתחזק האיום שבראשה יעמוד שוב נתניהו. לכן הקמתי את תנופה. לא היה לי צורך בלתי נשלט להוביל מפלגה. מי שמכיר את דרכי הפוליטית יודע כמה פעמים ויתרתי על מעמדי האישי לטובת המטרה. מי שמכיר את העובדות יודע כמה ניסיתי ליצור חיבור, לאו דווקא בראשותי, עוד לפני שהקמתי את תנופה. זה לא הסתייע".

"חשבתי שצריך לעשות מעשה ולהניע מהלך, גם במחיר של סיכון פוליטי אישי. זה הדבר היחיד שהינחה אותי, אז כמו עכשיו. לפני שלושה שבועות קראתי לחיבור בין העבודה, הישראלים ותנופה: חיבור שיש בו התאמה ערכית ויכולת פוליטית, ולפי כל סקר אחרון שווה מספר דו-ספרתי של מנדטים. זהו בדיוק הסכר אליו התכוונתי. מאז, וביתר שאת בימים האחרונים, עשיתי כל מאמץ שהחיבור יקום ויצלח. זה לא קרה, ולא בגלל שום דרישה שלי. יו״ר העבודה מרב מיכאלי החליטה שטוב לה לרוץ לבד. אני מאחל לה הצלחה. בנסיבות האלה אני חייב לעמוד במה שהבטחתי לרבים, ולמנוע אובדן קולות למחנה המבקש להחליף את נתניהו. תנופה לא תרוץ בבחירות הקרובות, וכך גם אני אישית".

לסיום ציין: "לכל אורך הדרך נהגתי על פי אמות המידה שהנחו אותי כל ימי בפוליטיקה. לא הוצאתי שקל מכספי ציבור, עמדתי בכל הבטחה שנתתי, לאלה שהלכו איתי ואלה שתמכו. הלכתי בדרך בלב שלם וכך אני גם מסיים אותה. אני מודה לחברי רועי כהן ורות ירון, לוחמים ללא חת ושותפים נאמנים. אני מודה לרבים שתרמו, התנדבו והביעו תמיכה, ולצוות המעולה שלי. אין טובים מהם. המעשה לא צלח, אבל זה לא עושה אותו ללא מוצדק. ניסיתי לבנות בית בעיצומה של סופה. ידעתי את עוצמת הרוח, העזתי וכמו כל מי שמעז, גם טעיתי. הבית לא קם, אבל אני מאמין בהכרח הגדול להקים אותו. אעשה ככל יכולתי, בכל זירה בה אהיה, לסייע למטרה החיונית הזו בימים שיבואו. תודה רבה לכם".