מאז עסקת שחרור החטופים בחודש נובמבר, מתנהלים מגעים לעסקת חטופים נוספת, אם כי זו "מתפוצצת" בכל פעם מחדש. במקביל, חשוב להבהיר כי בעוד שמרבית ממשפחות החטופים מצהירות בכלי התקשורת ובכל אמצעים אחרים כי הן בעד עסקה מידית – זו איננה הדעה של כלל המשפחות, כאשר חלק מהן מאמינות כי חשוב להמשיך בלחץ הצבאי למען שחרור החטופים. העיתונאי קלמן ליבסקינד (אשר אינו חוסך ביקורת על המצב הפוליטי בישראל) התייחס לכך בטור שכתב, וחילק את המשפחות לאלה ש"משלנו" ושאלה שאינן. כלומר אלה שזוכות להגנה בתקשורת, ואלו שלא.

העיתונאי הזכיר את הפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת שבראשה יושב יו"ר שמחה רוטמן. "במשך דקות ארוכות מאוד האזינו חברי הועודה לבני משפחות של חטופים. חלקם הקטן דיברו נגד עסקה עם חמאס, רובם דיברו בעדה", אך ציין אירוע חריג בו איילת מצגר, כלתו של יורם הנחטף לעזה, הוצאה מהמליאה.

הרקע לאותו אירוע הוא בשל דבריו של צביקה מור, אשר בנו איתן נחטף לעזה, אשר  סיפר על כמה מקרי חטיפה מהתנ"ך, בעוד מצגר התפרצה לדבריו והפריעה לו. משלא נענתה לבקשתו של רוטמן להפסק לצעוק (ואחרי שהסביר כי לא ירשה לאף אדם להפריע למשפחת חטופים לדבר), היא הוצאה מהאולם. 

עוד ב-

"250 חטופים, פשיטה על מוצבים": המסמך שחזה במדויק את ה-7 באוקטובר

לכתבה המלאה

הכותרות בתקשורת יצרו אפקט זעזוע מכך שמצגר הוצאה, על אף שבפעול היא סירבה להעניק לאדם ממשפחת חטופים אחרת לדבר. בכך למעשה ליבסקינד רומז (יותר נכון, מסביר) כי התקשורת מתייחסת בצורה מסוימת לבני משפחות אשר לכאורה מזוהים יותר עם השמאל, ובצורה שונה לגמרי לבני משפחות עם דעות אחרות. "התקשורת לא דואגת לכבודן של משפחות החטופים. היא דואגת לכבודן של חלק ממשפחות החטופים", כתב.