Made In Israel

חדשנות בתעשיית המזון: כך מייצרת ישראל פתרונות לחלבונים אלטרנטיביים

על רקע גידול האוכלוסייה, היצע הבשר העולמי לא יוכל לעמוד בעשורים הבאים בדרישה הגוברת. לוואקום כבר נכנסת תעשייה גדלה ומתפתחת, המציעה חלופות איכותיות בעלות ערכים תזונתיים גבוהים – בין היתר מהצומח ומחרקים – כשישראל היא אחת החלוצות בתחום

ערן גרוניך | 
ערן גרוניך (צילום באדיבות פליינג ספרק)
אנו עומדים בפתחו של יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, וכמיטב המסורת נחגוג רובנו עם בני משפחה וחברים סביב המנגל וצליית הבשרים השונים. כחלק מהתהליך רובנו ניגשים לסופר או לקצב לרכוש את הבשר, העוף, הדגים ושאר המצרכים - ועושים זאת בחשיבה קדימה: כמה אנשים יהיה חלק מהארוחה, מה נכין, איך נכין, כיצד נגיש את האוכל וכמה כל האירוע הזה יעלה לנו. אנחנו לא חושבים אחורה: איך הגיע נתח הבשר הזה למדף, מי הכין אותו, איך הכינו אותו, באילו תנאים הוא גדל, היכן הוא גדל, מה הוא אכל, כיצד הוא הגיע לכאן ומה המחיר הסביבתי שעולה לנו אותו נתח בשר – אלו שאלות כבדות משקל המשליכות על איכות החיים של כולנו.
אנו, ציבור הצרכנים, פשוט לא מודעים לשרשרת האספקה העצומה העומדת מאחורי אותו מוצר יפה ונגיש, הממתין לנו על המדף. במילים אחרות, חשוב להבין כי מאחורי אותה הזמנה פשוטה מול הקצב או שליחת יד למוצר בדרך לעגלת הקניות, יש שרשרת עצומה של תהליכים.
אוכלוסיית כדור הארץ מונה כיום כ–7.8 מיליארד בני אדם כאשר הצפי של האו"ם הוא שעד שנת 2050 כבר נגדל לכ-10 מיליארד בני אדם. כבר כעת כ-70% מהקרקעות החקלאיות על כדור הארץ משמשות לגידול תבואה להזנת בעלי חיים ולגידול בעלי החיים עצמם. אם מוסיפים לזה את הגידול בצריכת בשר במדינות מתפתחות, אזי על מנת לספק חלבון מן החי לכל אותם מיליארדי אנשים, נדרש להכפיל את ייצור הבשר - וזה בלתי אפשרי מאחר ומשאבי כדור הארץ בהקשר זה אינם מספיקים. בהקשר הזה צריך גם להביא בחשבון כי בנוסף לשטחים חקלאיים, תעשיית הבשר צורכת כמויות אדירות של מים (אלפי ליטר פר ק"ג אחד של בשר), מייצרת כמויות אדירות של פסולת וגורמת לפליטות אדירות של גז מתאן, שגורם להתחממות הגלובלית שאת השפעותיה כולנו חווים ומרגישים כבר עכשיו ונרגיש ביתר שאת בעתיד.
באווירת החג המתקרב, ננסה לשמור על אופטימיות. פליינג ספארק ((Flying Spark, החברה שהקמתי, יחד עם חברות רבות אחרות ברחבי העולם, ממציאות ומייצרות פתרונות לחלבונים אלטרנטיביים, סוגי חלבון שישמשו כתחליף בריא ובר-קיימא - קרי, שלא מזיק לסביבה - לחלבון מן החי. אנו רותמים את הטכנולוגיה והביולוגיה לייצור תחליפים אלו, שחלקם כבר נמצאים על המדף וזמינים לצרכן ו/או ליצרני המזון כחומרי גלם. את חלקם אנו מכירים, למשל, תחליפי בשר מן הצומח המבוססים על חלבוני אפונה, סויה, קטניות ועוד. מספר חברות בארץ ובעולם מפתחות בשר מתורבת, מגדלות בשר אמיתי במעבדה (ובעתיד במפעלים ייעודיים) מתאי גזע, שהוא בעצם גידול בשר ללא הפרה. חברות אחרות מפתחות חלבון מחיידקים, מפטריות ועוד.

אבקת זחלים עשירה בחלבון של פליינג ספארק צילום: באדיבות פלייניג ספארק
ויש אותנו, פליינג ספארק ושכמותינו, אנחנו מפיקים חלבון איכותי מזחלים, זהו מקור ביולוגי זמין בעל ערכים תזונתיים גבוהים, פיתחנו טכנולוגיה מתקדמת סביב גידול הזחלים ועיבודם לחלבון בר-קיימא עם טביעת רגל אקולוגית מינימלית, ומדובר בחלבון היעיל בערך פי 100 מגידול בקר. על אף הרתיעה הראשונית, המוצר הסופי הינו אבקה עם 70% חלבון, עשירה בברזל, סידן, מגנזיום ועוד - המשמשת כרכיב בתעשיית המזון הן לבעלי חיים והן לבני אדם. חלבון המופק מחרקים הינו תעשייה בחיתוליה, המתחילה לצבור תאוצה בעולם, כשחרקים בצורתם הגולמית מהווים חלק מתפריטם המסורתי של כשני מיליארד בני אדם.
פליינג ספארק גאה להיות בין החלוצים בתחום החלבון שמתעשת את התהליך ומנגישה אותו לתעשיית המזון הגלובלית, חברת שטראוס באמצעות חממת הפוד-טק דה קיטצ'ן, היא בין המשקיעים הראשונים בחברה ולאחריה הצטרפה גם תאי יוניון, יצרנית הטונה הגדולה בעולם (15% מהשוק העולמי) הממוקמת בתאילנד. פליינג ספארק היא החברה הציבורית הראשונה בעולם בתחום ובימים אלו מקימה מפעל ייצור ראשון מסוגו בעולם בתאילנד.
*הכותב הוא מנכ"ל ומייסד חברת פליינג ספארק
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה