ביטחון תזונתי בישראל: כך נמנע את בזבוז המזון

כולנו מכירים את העמידה מול המקרר בסופר או במכולת, כשידנו האחת אוחזת בפריט מזון שנשלף מהמדף, ועינינו סורקת אחר תאריך התפוגה, שיקבע אם נרכוש או נמשיך לחפש מוצר דומה עם תאריך רחוק יותר. הפעולה השגרתית הזו מקבלת ממדים מבהילים כשמבינים כי מדי יום נזרקות כמויות אדירות של מזון ראוי למאכל, כמויות שיכולות לספק ביטחון תזונתי לרבים.

קצת מספרים: בישראל נזרקים מדי שנה כ-2.5 טון של מזון, מחצית ממנו היה ראוי למאכל בעת ההשלכה. בהיבט הכלכלי הנתונים מזעזעים לא פחות - עלות השלכת המזון למשק נאמדת בכ-20.3 מיליארד שקל ובכ-3,200 שקל למשק בית ממוצע בשנה. מעבר לנזק הכלכלי והסביבתי הנגרם מבזבוז המזון, קיימת גם השפעה חברתית כבדת משקל, כאשר לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת", למעלה מחצי מיליון משפחות בישראל נמצאות באי-ביטחון תזונתי, כאשר כמות האנשים הנזקקים לסלי מזון הכפילה עצמה בחסות משבר הקורונה.

ממחקר שערך לאחרונה ארגון THE NATURAL STEP ישראל, עולה כי אחת הסיבות המרכזיות להשלכת מזון בבית היא העובדה שהמזון עבר את תאריך התוקף שהוצמד לו. בעוד אנחנו משליכים מזון החשוד כמקולקל, רשתות השיווק בישראל משליכות את המזון עוד לפני שמגיע לתאריך התפוגה הסופי שלו. וכך, המזון שאנחנו משליכים - הן בבית והן בסופרמרקטים ובמכולות, יכול היה להקל מעל משפחות רבות בישראל את המצוקה ולהעניק להן הזדמנות לביטחון תזונתי ראוי.

חשוב להביא בחשבון כי מערכת המזון היא אחת המערכות האקוטיות לחוסנה של מדינת ישראל. אחד הצעדים הראשונים לשימורה וניהולה הוא מניעת בזבוז המזון ומיקסום כמות המזון הנצרכת - תוך תיעדוף המזון המקומי וחיזוק התעשייה הישראלית. לכן, יש גם לתעדף חקלאות מקומית וצריכת פירות וירקות במקום להשמידם. חובה להגדיר יעד לאומי לצמצום בזבוז מזון ברמת המשק וברמת הבית, תוך מדידה והערכה, לחוקק חוק האוסר על השלכת מזון, לתמרץ יזמות מקומית להארכת חיי מדף ולגבש פתרונות לצמצום הבזבוז.

אחד הפתרונות המוצעים הוא להפחית את החרדה הישראלית מתאריכי התפוגה, כאשר ידוע כי עם הופעת תאריך כזה על המוצר נעדיף ככל הנראה להשליכו. לכן, הצעד הראשון בדרך לשינוי הוא הסדרה מחייבת, הקובעת כי על כלל המוצרים הנמכרים בישראל יופיעו  אך ורק שני תאריכים: "לשימוש עד" או "עדיף לשימוש לפני". כל תאריך אחר יוסר, כשבהסבר לגבי מהות התיווי תוגדר לצרכן בקמפיין מסודר.

גם מערכת התמחור הדינמי יכולה לספק פתרון משמעותי לבעיה, כאשר רשתות השיווק יחויבו לאפשר מכירת מוצרים לקראת פקיעת התוקף במחיר מוזל, עד כדי מחירים נמוכים מאוד ביום התפוגה עצמו. שיטה זו נהוגה במקומות שונים בעולם, אלא שבישראל מעדיפות מיטב הרשתות שלא לעסוק בנושא, ולהמשיך להחזיר את המוצרים ליצרניות ו"להזדכות" על המוצרים. גם יצרניות המזון מצידן ללא ממהרות לפעול ומשמרות הסכמי החזרה.

החזון: הפעלת מערכת לתמחור דינמי
הגיע הזמן לומר בקול רם, צלול וברור: ביטחונה התזונתי של ישראל תלוי בהתעוררות המגזר העסקי - ועוד היום. ביום שבו תופעל בישראל מערכת לתמחור דינמי ברשתות השיווק, כולם ירוויחו: יצרן המזון לא יצטרך עוד לטפל בהשמדה ובשינוע, הסופרים והמכולות יוכלו למכור את המזון במקום לעסוק בהחזרות אין-סופיות ליצרן, בעוד הצרכן ייהנה מהוזלה משמעותית ביוקר המחיה. על כל אלה, נוסף היתרון האדיר שמאפשר ביטחון תזונתי גם למי שידם אינה משגת, לצד רווח סביבתי אדיר עבורנו ועבור הדורות הבאים.

דווקא בתקופה פוליטית סוערת זו, על הרגולטור להנהיג כמה רפורמות דחופות: לחוקק חוק האוסר על השלכת מזון ברשתות השיווק ומיסוין על פסולת אורגנית, תיעדוף בולט של חקלאות וייצור מקומי על פני ייבוא והסדרה דחופה של תיווי תאריכי התפוגה. בו בזמן, עליו לתמרץ משמעותית פיתוח חידושים טכנולוגיים של עטיפות מוצרי מזון. צעדים אלו, יש להדגיש, כבר אומצו במדינות בעולם והוכחו כיעילים ביותר לטיפול בתופעת בזבוז המזון.

האם הצרכן הישראלי מוכן לשינויים המוצעים? בוודאי! במחקר שערכנו לאחרונה, הביע הצרכן הישראלי העדפה ברורה לסופרים ומכולות שימכרו מוצרים בתמחור דינמי, יצרניות מזון שימכרו מוצרים בגדלים משתנים ומכירה של פירות וירקות מיוחדים.

הגיע הזמן לשינוי ולהטמעת אחריות עסקית הרואה את טובת החברה והסביבה אל מול עיניה. יום העצמאות, הוא יום תאריך עבור כולנו להתחיל לצעוד בדרך אל המהפכה החשובה הזו.

*הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת ארגון The Natural Step ישראל