הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשותו של יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ מיקי לוי, התכנסה היום (רביעי) לדיון לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בחודש האחרון בנושא הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות. בדיון משתתפת עו"ד מיכל רוזנבוים, שכיהנה עד לא מזמן כמנהלת רשות החברות הממשלתיות.

רוזנבוים מתחה ביקורת חריפה על השר דודי אמסלם, שכזכור ביניהם התנהלו ויכוחים רבים אודות מינויים וחוסר ההסכמות ביניהם הגיע לפעמים לטונים צורמים ותקיפות אישיות. "החברות הממשלתיות מבחינתו הן לא משאב ציבורי אלא מאגר ג'ובים שאמור לשמש אותו לצבירת כוח ומעמד פוליטי". אמרה רוזנבוים.

רוזנבוים הצדיקה בדיון את סעיפי הביקורת והאשימה את הדרג הפוליטי שלטענתה התערב בעבודתה, בכך שחברות ממשלתיות רבות לא מתפקדות ולא מעבירות דיבידנד לקופת המדינה, אינן מתפקדות ללא יו"ר קבוע או עם הרכב חסר בדירקטוריון כבר שנים רבות.

לדברי מנהלת הרשות לשעבר: "כמו בכל חברה שנסחרת בבורסה יש צורך לאייש את המשרות, גם התעשיות הביטחוניות שחשובות זקוקים למנהלים טובים. השר הממונה נתן ראיון ברדיו ושם אמר 'אני מגיש אני מכיר וכו' על תפיסת עולם שכזאת יש פסיקה של ביהמ"ש שזה מהווה מעילה באמון הציבור ומהווה אתנן".
 

מיכל רוזנבוים, לשעבר מנהלת רשות החברות, נגד השר דודי אמסלם
"החברות הממשלתיות מבחינתו הן לא משאב ציבורי אלא מאגר ג'ובים שאמור לשמש אותו לצבירת כוח ומעמד פוליטי". בנוסף הזכירה את הראיון בו אמר כי התפקיד שלו זה להגיש אנשים שהוא מכיר ומעריך@dudiamsalem @KalmanLiebskind @asaf_lib pic.twitter.com/XDVG0hv4P5

— ערוץ כנסת (@KnessetT) February 7, 2024

"פעלתי להגן על האינטרס הציבורי,  פעלתי למניעת מועמדים פסולים אך מעת שהגעתי להכרה שלא ניתן עוד לפעול בכלים הקיימים והאינטרס הציבורי למנוע את התהליכים הפסולים, פרשתי. אין לי כל מטרה לשבת ולצפות בהרס החברות הממשלתיות". הוסיפה רוזנבוים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי אמר בדיון: "כל פרק בדו"ח המטלטל צריך להחזיק כמה ישיבות בוועדה. לא ארפה מהנושא עד שיתעוררו ברשות ובחברות ויתנערו מתהליך השיתוק אשר עבר על רשות החברות הממשלתיות. תמונת המצב העגומה אשר המבקר מצא אנחנו רואים בדוח הנדון האחרון על אף שהיו דוחות קודמים שקראו לרשות ולחברות לתקן. אני רואה בחומרה רבה את כל מה שהתרחש סביב נבחרת הדירקטורים בשנה האחרונה. עצוב שסכום כ"כ גדול של דיבידנדים נמנע בקופת המדינה ועוד בתקופה כל כך קריטית. עצוב לא פחות שהחלטות קריטיות וניהול שוטף של חברות ממשלתיות מתקבלים בהרכב חסר ללא קוורום. מה שכן קרה ברשות הוא מה שנכתב בדו"ח המבקר: הכישורים התחלפו בקשרים".

נועה קיסר, סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות אמרה בדיון: "הרשות עשתה מאמצים כבירים כדי להגדיל את ייצוג האוכלוסיות בנבחרת שנבנתה, והצלחנו להגדיל את היקף המועמדים והאוכלוסיות שנבחרו. יש התאמה של תנאי הקבלה כדי לעודד ולגוון את הנבחרת. הנבחרת כעת הרבה יותר מגוונת מנבחרות קודמות. יש דירקטורים שנכנסים לא באמצעות הנבחרת, אם השר מצא שאין מועמד ראוי הוא יכול להביא מועמד שראוי בעיניו. מדובר באירוע שאינו קורה באחוזים גבוהים ובממשלה הנוכחית היו 7 מקרים כאלה. תואם הנבחרת צריך לעמוד באמות המידה של חבר נבחרת, הוא עובר תהליך מלא לחלוטין. בתוך החברות הממשלתיות החובה לגבי הגיוון היא על החברות עצמן. קבענו יעדים לגיוון התעסוקתי לעובדי החברות הממשלתיות, ככל שעומדים ביעדים זה מייצר תמריך חיובי, וכן הקמנו קורס במימון שלנו לממוני גיוון בחברות ממשלתיות, ובפרט ל- 17-20 החברות הגדולות (שמחזיקות 96% מנכסים ועובדים).  יש כ- 42% נשים בדירקטורים".

עוד ב-

טלי גוטליב ודודי אמסלם בקרב צרחות: "מריחים את הוודקה שאתה שותה"

לכתבה המלאה

לסיום, אמרה: "לגבי חלוקת הדיבידנדים – המספרים שהוצגו נכונים, ב- 14 בינואר עברה החלטת ממשלה שקבעה לוחות זמנים ויש לגבות את ההכרזות שכבר בוצעו. נוכח הזמן שחלף מאז שההכרזה בוצעה, אנו נבקש מהחברות לדון מחדש בהכרזות היות ויתכן שחלו שינויים בסכומים. הוגש בג"ץ בנושא, והוא טרם הוכרע. הרשות עשתה בעולם השקיפות שיפור מערכות המידע. קיבלנו תקציב ע"י משרד האוצר ופיתחנו 2 מערכות מידע שמחזקות את השקיפות לציבור וניהול תהלכי העבודה מול החברות הממשלתיות".