ענף התיירות בישראל יתאושש? "החופשה הפכה ממותרות לצורך"
טלי לאופר טענה בכנס 'היום שאחרי': "אנחנו נדרשים לשלב כאן שני אתגרים מאוד גדולים דואליות וחוסר וודאות . קודם כל לעניין הדואליות – בעיני אין שאלה- אנחנו חייבים להחזיר את החיים ולתת כתף לשרידות העורף, אנחנו חייבים לדחוף את הענף קדימה כבר עכשיו, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה ברגישות"
על רקע מלחמת חרבות ברזל והפגיעה הקשה בענף התיירות, השתתפו בכירים מהתחום בכנס "היום שאחרי", שמנסה לענות על השאלות הגדולות ביחס לצמיחה מהמשבר, וקידום הענף לאחר המלחמה. מנכ"לים רבים נשאו דברים וציינו איך הם רואים את המצב הנוכחי מנקודת מבטם. הכנס הובל ע"י המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת.
טלי לאופר מנכ״לית התאחדות משרדי הנסיעות דיברה גם היא בכנס ואמרה: "אני לא אנצל את הבמה בשביל לספר לכם עד כמה רע בענף בגלל המלחמה – פשוט כי אני מאמינה שכל מי שכאן יכול לכתוב את הספר. במחווה לצבא הכי אמיץ בעולם, אני רוצה לחלק את ההתייחסות שלי למעבר ממשבר לצמיחה לשלושה חלקים. שלושה חלקים ששזורים זה בזה. המצב בארץ, ענף התיירות בכלל, ענף משרדי הנסיעות בפרט, והקשר בין שלושתם. אני אפתח בהנחה שכל מי שחי ונושם את ענף התיירות נמצא בתקופה הזאת בסוג של פיצול אישיות קשה".
עוד הוסיפה: "למה פיצול אישיות? כי מצד אחד, בואו נגדי את האמת, לא התחשק לנסוע ולנפוש עד לאחרונה, ולנו לא מתחשק לשכנע אנשים שלא מתחשק להם (בצדק) לנסוע ולנפוש. איך נעודד את כולם לחזור ולנסוע כשהלב עם החטופים, והמפונים והחיילים? איך נצא בקמפיינים כשהילדים שלנו משרתים בעזה? מצד שני – זאת הפרנסה שלנו. וזאת לא רק פרנסה, היא גם כח מניע מאוד עוצמתי לחזרה לחיים ולשגרה. כבר עכשיו אנחנו רואים את החיוניות של התיירות - החופשה הפכה ממותרות לצורך, לזריקת אוויר וחיים, לכוח מאחד בין משפחות, לאמצעי להחזיר את הסומק ללחיים ואת החיוך לפנים. התיירות היא חיונית".
לאופר המשיכה: "ועוד פיצול אישיות מאתגר – חוסר הוודאות והיציבות. באמת שאין עוד מדינה עם כל כך הרבה חוסר וודאות. סט שאלות קטן שכולנו מתמודדים איתו עם הקפה של הבוקר: מוציאים את החיילים מעזה? תהיה מערכה בצפון? תהיה עסקה כוללת להחזרת החטופים? הם יחזרו בשלום? יהיו בחירות? הממשלה תיפול? תהיה שוב תנועת מחאה? כמה סימני שאלה משפיעות עלינו יום יום כאזרחים אבל גם כאנשי מקצוע בענף הכי רגיש שיש. וכאן אני חייבת לציין, לא בלי ביקורת שלצערי הרב המדינה כרגיל נתנה מעט מאוד סיוע, אם אין אני לי מי לי, רק אנחנו בעשר אצבעותינו מוציאים את עצמינו מהבוץ. אבל אל דאגה, המדינה לא תהסס לשוב וליהנות מפירותינו כשנפרח שוב".
כמו כן הסבירה: "אז אנחנו נדרשים לשלב כאן שני אתגרים מאוד גדולים דואליות וחוסר וודאות . קודם כל לעניין הדואליות – בעיני אין שאלה- אנחנו חייבים להחזיר את החיים ולתת כתף לשרידות העורף, אנחנו חייבים לדחוף את הענף קדימה כבר עכשיו, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה ברגישות. לזכור שאנחנו משווקים חופשות ונסיעות לאומה חטופה, שכולה ופצועה. איך עושים את זה? כל אחד לפי מידת הזדהותו ותקציבי הקריאטיב שלו. האתגר הגדול יותר הוא אי הוודאות. שבו בנפשכם שמנכל של משרד נסיעות, חברת תיירות או חברת תעופה ישראלית צריך עכשיו להיערך לשתי אופציות מאוד לא בדיוניות. אופציה אחת מדהימה, אבל לא בדיונית יש עסקה לשחרור החטופים, עוברים ללחימה לא עצימה בעזה והצפון לא מתלקח, עם ישראל נוהר לנתב"ג כבר בפסח כמו אחרי הקורונה".
היא גם אמרה כי: "בשביל להיות מוכנים לאפשרות הזאת חייבים כבר עכשיו להחזיר עובדים מחלת, להתחיל לשווק למכור לחכור מטוס, לקחת הקצאות לסגור עם ספקים ביעדים ולעשות סיורי הכנה. מאידך דמיינו אופציה אחרת נוראית אבל לא בדיונית, חס וחלילה עסקת החטופים מתעכבת, הותר לפרסום ממשיך להשחיר לנו את העיניים כל בוקר, והצפון מתלקח. קצת כמו עכשיו - אנשים נוסעים בטפטופים להתאווררות, חופשות קצרות של סופ"שים, יעדים קרובים, מזמינים בהתראה קצרה".
לאופר הסבירה: "ואז מה? איך מחזיקים את העובדים שחזרו? את הספקים בחו"ל? את אנשי המקצוע והמכירות? את הסוכנים ? וזה האתגר - להיות מוכנים לשני הסנריואים הקיצוניים האלו. איך עושים את זה? גמישות זה שם המשחק. גמישות בהעסקה, גמישות בהוצאות, גמישות בחבילות המוצעות, גמישות באופציות לביטול מאוחר, ובטח ובטח גמישות ביעדים. אנחנו רואים שמפת היעדים השתנתה לחלוטין לפי מידת התמיכה של המדינות, טורקיה ירדה ממפת התיירות, יוון, קפריסין ומונטנגרו נכנסות בנעליה, הונגריה, רומניה, צ'כיה שתמכו בישראל במגמת עלייה. לא בטוח מה יהיה דינה של פאריז".
עוד טענה: "מילה על משרדי הנסיעות – ככל שיענוהו כן יירבה ויפרוץ (ספר שמות פרק א פסוק יב) כבר הזהירו אותי שזה ענף בירידה, אבל המגמה התהפכה. הקורונה חידדה לצרכנים את היתרונות הגדולים בעבודה עם גוף ישראלי מוסמך, זמין, מענה אנושי, עם מעמך, שנמצא כאן לטפל בהחזרים, לבטל, למצוא טיסות חילוץ, להתייחס לזה שהבן שלך מילואמינק שאחותך גרה בעוטף, שסתם אתה לא מסוגל כרגע, לנסוע ולטפל בך לא באמצעות בוט. מדברים הרבה על כחול לבן. לעבוד עם משרדי וסוכני נסיעות זה הכי כחול לבן שיש. אתה מפרנס עסק שמעביד כאן עובדים, משלם מיסים, כפוף לחוקי הגנת הצרכן, ובעיקר שומר עליך".
לסיום אמרה: "אז מה יהיה כאן? אנחנו עם אופטימי, תאב חיים, סתגלן, ולכן אני מאמינה באמונה שלמה שהתיירות תחזור בעתיד הנראה לעין. ההיסטוריה מלמדת שאנחנו עם כזה שלומד ללכת כל פעם מחדש בהרף עין. ולכן בתוך כל הכאוס ואחרי שבלבלתי אתכם כהלכה אסכם ואומר שהתיירות תחזור בגדול ושיצמחו אלו שיהיו אופטימיים, אלו שיהיו יצירתיים, אלו שישכילו להשאיר מערכת שמוכנה לעבוד. ובכל זאת לקראת סיום, ומאחר שניתנה לי בימה, אני מבקשת להביא כאן את האני המאמין האישי פרטי שלי שלא בשם אף ארגון. בלי החזרת כל החטופים בדחיפות, לא נחיה בלב שקט ולא ננפוש בלב שקט ובעיקר כאומה לא נירפא. צריך להחזיר את כולם עכשיו. בשבילם, בשביל משפחותיהם, ובשבילנו".