ויראלי
החרדים מתגייסים - מבחן הסולידריות בעקבות המלחמה בעזה
במלחמה זו אנו רואים כי תרומתם של החרדים למאמץ היא חיונית והיא תגדל משמעותית אם ניצור תנאים עבורם שיאפשרו לכלל הציבור החרדי ולא רק ליוצאי דופן ליטול חלק בהגנת המולדת
המלחמה שמתנהלת כעת שינתה הרבה תפיסות בציבוריות הישראלית. אחת התופעות המעניינות שחזינו בה היא ההתגייסות הנרחבת של הציבור החרדי לסייע לחיילי צה"ל ותושבי קו העימות בכל מיני דרכים – אם בתרומות, משלוח מזון, תפילות ועוד, וכמובן – פעילות הקודש של זק"א. הדבר מעלה הרהורים שונים, שהרי כולנו מכירים את המחלוקת העמוקה שקיימת אודות הסוגיה של גיוס בחורי ישיבות.
אני חושב שניתן ללמוד הרבה ממה שקורה עכשיו וליישם את זה גם בימים כתקנם. לפני הכול, חשוב להדגיש, כי מלחמה זו הוכיחה, כי לציבור החרדי מאוד אכפת ממה שקורה כאן, והוא אינו מנותק מהמציאות כפי שחלק מהציבור אולי חשב. הוא נושא בעול עם כלל הציבור ואכפת לו מאד מהחיילים, הוא מתפלל להצלחתם וחפץ בניצחונם.
ממילא, עולה השאלה מדוע אינו נוטל חלק במערך הלוחם. ובכן, הגיע הזמן להתייחס גם לשאלה הזו בצורה אמיתית. נאמרו כל מיני הסברים בעניין, וחלקם ממש לא נכונים ולא מוסיפים כבוד לציבור החרדי. לומר שאין לחרדים חלק במלחמה בין הציונים לערבים הוכח כדבר שקרי ומנותק מהמציאות. לומר שלא צריך צבא, צריך רק להתפלל וללמוד – אף זה שקר גס. כשרוצים לקנות אוכל הביתה, לא רק יושבים ולומדים ומתפללים, אלא הולכים למכולת וקונים, ואם צריך לעבוד בשביל שיהיה כסף לקנות איתו – גם את זה עושים. אין סיבה ששמירה על החיים תוחרג.
ישנה טענה, ולפיה לימוד התורה הוא שמגן על החיילים. בוודאי שהיא נכונה, אבל לימוד התורה הוא דבר שמחובתנו להתאמץ בו במשך כל השנה, ואילו מלחמת מצוה היא מצוה שמתחייבת כאן ועכשיו ואינה סובלת דיחוי. מלבד זאת, כל בחור או אברך שיכול לצאת בתקופת "בין הזמנים" במשך 70 ימים בשנה – בוודאי יכול לתרום משהו למאמץ הביטחוני גם בלי להתבטל מלימודו.
אז מה נותר – דבר אחד קשה וכאוב – העובדה, שהצבא – מלבד עיסוקו בביטחון – מתיימר לעסוק גם בחינוך, וביצירת כור היתוך שיהפוך את החרדים לישראלים מהשורה. והחרדים, מה לעשות, מעדיפים את צורת החיים המסורה בידם מדורי דורות על-פני השתלבות בכור ההיתוך הישראלי. ברגע שהצבא יבין שתפקידו לעסוק בביטחון ולא לקדם אג'נדות ליברליות למיניהן, כידוע לכל מי שמעט מצוי בתחום הכול יראה אחרת. ברגע שהוא יכבד באמת – ולא מן השפה ולחוץ – את השאיפה החרדית לשמר את צורת החיים המסורה בידי החרדים על כל מרכיביה ולא להיות נתונים לחינוך מחדש – אז אין לי ספק, כי רבים יהיו בחורי הישיבות, שישמחו לתרום לביטחון ולהיות חלק מהמאמץ המלחמתי.
במלחמה זו אנו רואים, כי תרומתם של החרדים למאמץ היא חיונית, והיא תגדל משמעותית אם ניצור תנאים עבורם, שיאפשרו לכלל הציבור החרדי – ולא רק ליוצאי דופן – ליטול חלק בהגנת המולדת.
עוד ב-
הכותב: ידידה אפשטיין, אושיית רשת
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.אין 70 ימים בשנה של בין הזמניםאמריקאי 10/2023/16הגב לתגובה זו0 0אתה מכניס את החגים והשבתות לתוך העסק. חוץ מזה גם אברכים ובחורים צריכים חופשה עם המשפחה מידי פעם. וגיוס אמיתי של חרדים דורש שינוי של מבנה הצבא. לפני חודש ניסו לפתוח עוד מקצועות צבאיים לנשים ולהדיר בכך גם בני ישיבות סרוגים. אי אפשר לתת למפקד אנטי דתי להיות פוסק סופי לגבי הלכות התורה. אז צריך סמכות נגדית דתית תורנית במקרה שישנם טענות. אך המבנה הבסיסי של הצבא אינו בנוי לזהסגור
-
1.אין 70 ימים בשנה של בין הזמניםאמריקאי 10/2023/16הגב לתגובה זו0 0אתה מכניס את החגים והשבתות לתוך העסק. חוץ מזה גם אברכים ובחורים צריכים חופשה עם המשפחה מידי פעם. וגיוס אמיתי של חרדים דורש שינוי של מבנה הצבא. לפני חודש ניסו לפתוח עוד מקצועות צבאיים לנשים ולהדיר בכך גם בני ישיבות סרוגים. אי אפשר לתת למפקד אנטי דתי להיות פוסק סופי לגבי הלכות התורה. אז צריך סמכות נגדית דתית תורנית במקרה שישנם טענות. אך המבנה הבסיסי של הצבא אינו בנוי לזהסגור