גפני וסמוטריץ' מציבים לנתניהו תנאי חדש במו"מ הקואליציוני: תיקון חוק השבות. אחרי שסמוטריץ' זעק את זעקת השבת של אוהדי הכדורגל בעוד הנציגים החרדים החרישו, כעת הוא מעלה יחד עם גפני דרישה נוספת בסוגיה של דת ומדינה ומוביל כנציג הסרוגים מאבק שמזוהה באופן טבעי עם החרדים.

המפלגות החרדיות והציונות הדתית דורשים מראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו במשא ומתן הקואליציוני לבטל סעיף משמעותי בחוק השבות. הסיבה: אלו שנמנים על הדור השלישי אינם יהודים לפי ההלכה ומבחינת החרדים מדובר בפגיעה בצביון היהודי של המדינה וגובר חששם מהתבוללות.

לחסרי המושג או למי שכבר הספיק לשכוח כדאי להזכיר כי בשנות השמונים התעוררה מחלוקת בין גדולי הדור החרדיים: הרבי מלובביץ' והרב שך. לפתחם הונחה הסוגייה המכונה "מיהו יהודי" והם התבקשו למסור דעת תורה ולהכריע בשם עושי דברם. תיאור המחלוקת יכול ללמד על גישתו המפתיעה של הרב שך למדינת ישראל ולסייע להבין עד כמה התרחקו ממשיכי דרכו מהשקפתו. הרב שך סבר שלמאבק סביב נוסח החוק יש משמעות הצהרתית בלבד וכי בתיקון אין כל תועלת מכיוון שהוא התקבל במדינה שאינה  שומרת על מצוות התורה.

קשה להאמין, אבל הרב שך התנגד לחקיקה דתית. הוא גם האמין שאין תועלת בחוקים אחרים שנועדו לחזק את  צביונה הדתי של המדינה, כמו חוק החמץ או חוק החזיר. הרב שך ייחס חשיבות רק לחקיקה שתכליתה לאפשר לציבור החרדי לחיות את חייו. במילים אחרות, לו היה פועל למען חקיקה דתית, הוא היה מגלה זיקה למדינת ישראל. מעורבות שלו בחקיקה דתית  הייתה מעבירה מסר, שאם המדינה תתנהל לפי נורמות הלכתיות היא תזכה לסוג של לגיטימציה מצדו. אבל המדינה החילונית הייתה כה  זרה לו שהוא היה מוכן לוותר על שינוי אופייה ועל קירובה ליהדות  ובלבד שלא יכיר בה. על רקע זה, אידיאולוגי ועקרוני הרבה יותר  מאשר חוקתי, הכריז מלחמה על הרבי מלובביץ'.

כיום איש אמונו ונציגו השני והאחרון (אחרי רביץ המנוח) ח"כ משה גפני פועל באופן אקטיבי לשנות את החוק ההוא ששוב קם לתחייה. עצם ההתעניינות של גפני בחוק היא בגדר פליאה ואם מורו ורבו חשב שעצם העיסוק בחוק מיותר הרי שגפני חושב שהיום כבר מותר

אברהם רביץ, צילום: פלאש 90 

ההתנגדות לחוק "מיהו יהודי" הייתה עלולה להסב לרב שך נזקים פוליטיים וכלכליים כבדים מנשוא. אגודת ישראל, שתמכה בחוק, הייתה שותפה  בקואליציה באותם ימים, נהנתה ממנעמי השלטון וחרצה גורלות. ח"כ  אברהם שפירא היה יו"ר הקואליציה והמשמעות של פרישה ממנה הייתה פגיעה בתקציבי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים וקיצוץ של קצבאות שונות. הרב שך לא אהב לראות את נציגיו מדושני העונג בבית הנבחרים הישראלי. הוא גם חרד מאוד מיצירת דימוי שלילי של הנציגים החרדים בעיני החילונים, ולכן דרש לבטל את חלוקת הכספים הייחודיים למוסדות חרדיים שונים.

השקפת עולמו גרסה שיש  להתנתק ממפלגות שלשיטתו לא היה להן קשר עם היהדות. עם זאת,  הוא ראה חובה להיעזר במפלגות אלו כדי להיטיב עם החרדים ולחזק את עולם הישיבות. הרב שך לא גילה עניין במתרחש מעבר לגדרות שהקיפו את עולמו. הוא לא ניסה להשפיע מבפנים ולא פעל למזער נזקים בעניינים שאינם קשורים לעולם החרדי. לכן נקט את שיטתה של חצר בריסק, שלפיה מאחר שממילא אין לחסידיו קשר כלשהו עם  החילוניות הישראלית, אין הם אמורים להתערב בעניינים לא להם.  הרבי מלובביץ', לעומתו, סבר שעל הציבור החרדי לקרב את ביאת  המשיח. על החרדים להשפיע את חוקי התורה על המדינה, משום  שאחרת עם ישראל לא יוכל להתקיים בה. בשונה מהרב שך, שראה  בגישה זו מתן לגיטימציה למדינה הציונית, ולכן מעין שעטנז, כלאיים, ערבוב לא בריא, הרבי מלובביץ' ביקש להעניק לחילונים את התחושה שגם אם בחרו לפרוק עול תורה, הם עדיין חלק מהעם היהודי.

ואחרי שאמרנו את זה, עדיין זה לא סוף פסוק מבחינת גפני ואי אפשר ללמד על הכלל מהפרט שאולי לא מספיק מייצג. אם לא שמעתם את גפני מזדעק השבוע על קיום משחקי כדורגל בשבת זה בגלל תפיסת העולם שהנחיל הרבה שך לתלמידו הנמרץ והשחוק. כמו שהרב שך לא גילה עניין במאבקי השבת בשנות השמונים בפתח תקווה כך גם כאן גפני לא יכנס למגרש הזה. לשיטתו, אין הבדל בין קולנוע המקרין בשבת לאצטדיון מלא עוד לפני שנכנסנו למוצ"ש.

עוד ב-

מנחם הורוביץ לא מרוצה מסמוטריץ': "תחושה מאוד לא נוחה"

לכתבה המלאה

לתפיסתו של גפני, אלה ואלה מחללי שבת בלאו הכי ומה לנו כי נזעק את כבודה של השבת במקום שהוא פסול מלכתחילה. בינתיים, סמוטריץ' יוביל את השיח סביב הסוגייה הנפיצה הזו למרות שלפי המונופול החרדי זה לא השטח שלו אבל גם לא השטח של גפני בגלל הבדלי השקפה פנימיים שזר לא יבין זאת.