החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, מפרסם היום (שלישי) אומדן ראשוני של יחס החוב לתוצר לשנת 2024. בהתאם לאומדן, שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-69.0% לעומת 61.3% בשנת 2023; נתון העומד בתחזיות אגף החשב הכללי מינואר אשתקד, בהן העריכו כי שלא כמו בתקופת משבר הקורונה, יחס החוב תוצר לא יגיע ל-70%, אם כי לפני חודשיים עוד העריכו שיחס החוב תוצר יעמוד על 67%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-67.6% לעומת 59.9% בשנת 2023.

בשנים האחרונות, בעיקר לאור המלחמה, עלה יחס החוב לתוצר בשיעור מצטבר של 9.0%, כאשר העלייה בשנת 2024 מהווה 7.7%. החוב הממשלתי לשנת 2024 תפח בכ-202 מיליארד שקל לכ-1.329 טריליון שקל לעומת 1.127 טריליון שקל בשנת 2023. הגירעון התקציבי בשנת 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, שהם כ-136.2 מיליארד שקל. סך הוצאות הממשלה לשנה זו עמדו על כ-621 מיליארד שקל, מתוכם כ-100 מיליארד שקל הוקדשו לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הביטחוני והן בפן האזרחי.

במהלך 2024 גויס חוב ברוטו בהיקף של כ-278 מיליארד שקל באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (79% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (2% מהגיוס) והחוב החיצוני (19% מהגיוס). גיוס חוב שנתי בהיקף כזה מעיד על נגישות גבוהה לשוק ההון המקומי והחיצוני, גם בתקופות מלחמה, כאשר בשנה האחרונה היה ביקוש גבוה לאגרות החוב הממשלתיות.

יחס החוב לתוצר הוא אינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינת ישראל ומשפיע באופן ישיר על דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדוח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%. מה שהעניק לנו גמישות פיסקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה ואיפשר לנו לתת מענה לכל צרכי המלחמה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר ואף להתחיל לכנוס אותו למגמת ירידה".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה, בפן הבטחוני ובפן האזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם. יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבינלאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב ובתנאים המיטביים האפשריים".

עוד ב-

החשב הכללי: ישראל בחוב ענק של טריליון שקל, המיסים יעלו

לכתבה המלאה

סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן: "צרכי המימון של הממשלה מאז פרוץ המלחמה עלו באופן דרמטי וגרמו לעלייה ביחס החוב לתוצר. המערכת הפיננסית המקומית והבינלאומית ממשיכה להצביע על אמון גבוה בכלכלה הישראלית וביכולתנו להחזיר את החוב, גם בתנאים גיאופוליטיים מאתגרים. אנו פועלים להבטיח את הנגישות לגיוס צרכי המימון של הממשלה בצורה יעילה, תוך שמירה על דירוג האשראי של מדינת ישראל".