שנת הקורונה לוותה בהזרמת כסף בלתי פוסקת כדי לעצור את ההידרדרות של הכלכלה הישראלית. מכיוון שהכסף היה דרוש כאן ועכשיו, נאלצה המדינה, שנזכיר מתנהלת בלי תקציב ללוות כסף כדי לממן את כל הטוב הזה.

בסך הכל גייסה מדינת ישראל חוב בהיקף ענק של יותר מ-200 מיליארד שקל כך שהחוב של ישראל הגיע למימדים גבוהים של כמעט טריליון שקל. הריבית הממוצעת על החוב הזה גבוהה ועמדה על 4.1%. מדובר אמנם בריבית גבוהה אך עדיין נמוכה מהריבית ששילמה המדינה בשנת 2019, אז היא עמדה על 4.9%. בדבריו רמז על האפשרות של העלאת המיסים.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר היום עם פרסום הנתונים כי "ניהול החוב הממשלתי, המשלב אסטרטגיה ארוכת טווח, התאמות טקטיות בזמן קצר והרוח הגבית של שוק ההון וסביבת הגיוס, תמכו ביכולת הממשלה להגדיל בצורה ניכרת את היקף המימון ולהתמודד עם התמיכה המסיבית שנדרשה במשק בזמן משבר הקורונה.

"עם זאת, הגיוס הרחב שנגזר מהמצב הכלכלי גרר עלייה ביחס החוב לתוצר בשנת 2020. בראייה צופה פני עתיד, יידרש ביצוע של תכניות משמעותיות שיובילו את המשק לצמיחה. לצד זאת ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר וחזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".

בסך הכל עומד היחס חוב תוצר של ישראל, נכון לסוף שנת 2020 על 72.4% וזאת לעומת כ-60% בסוף שנת 2019. מדובר בעלייה משמעותית בחוב שיש לה עלויות לא קטנות אבל היא הייתה מחויבת המציאות לאור המשבר הכלכלי.

כאן המקום לציין כי לא העלייה בחוב הציבורי היא הבעיה אלא העובדה כי שיקולים פוליטיים צרים מנעו אישור תקציב למדינה במשך כמה שנים, כך שלא ניתן לדעת כיצד מתכוונת הממשלה להתמודד עם העלייה הדרמטית בחוב הזה.

בארה"ב מתנהל ממשל אחראי שמקבל אמון משמעותי מהשווקים הפיננסים כשפרסם תוכנית ברורה וברת קיימא להחזר החוב שנועד להחזיר את הכלכלה החשובה והגדולה בעולם לפסים של צמיחה. בתקופת הממשל הקודם היה ברור שהמשך הזרמת כסף לציבור בלי בלמים ובלי מקורות מימון ברי קיימא יביאו את הכלכלה האמריקאית לקריסה שעלולה להיות הרסנית לעולם כולו, אולם ממשל חדש ואחראי החזיר את האמון לכלכלה הזו בלי טריקים ובלי שטיקים.