חוק הרווחים הכלואים עבר אתמול במליאה על חודו של קול. כזכור, מטרת החוק היא להתמודד עם תכנוני מס אגרסיביים שבאמצעותם שכירים בכירים נמנעים מתשלום מיסים באמצעות הקמת חברות ושמירת הרווחים בתוך החברות במקום לחלק אותם כדיבידנד ולשלם עליו מס.

החוק יחול על חברות עם מחזור של עד 30 מיליון שקל, רווחיות גבוהה מ-25% ויתרות עודפים מעל 750 אלף שקל. חברות שלא יחלקו דיבידנדים יידרשו לשלם קנס של 2% על הרווחים הצבורים, או לחלק לפחות 6% מהרווחים (5% בשנת 2025) במטרה לעודד חלוקת רווחים ולהפחית עודפים.

"החוק נולד כדי ללכוד 'אגרנים' - שכירים שמתחפשים לחברות. אלא שעל הדרך הוא גם מעניש את כלל חברות השירותים הקטנות והבינוניות וממסה את הרווחים שלהן מעל 25% לפי המס השולי של הבעלים ללא אבחנה", אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן.

"בשורה התחתונה אושר חוק דרקוני שאין לו אח ורע בעולם. חוק שפוגע אנושות בעסקים הקטנים והבינוניים כאשר הממשלה השיקה שיטת מיסוי הזויה וייחודית לישראל - שיטה שמרוקנת את החברות מעתודות הרווח שלהן, רווחים שמורים שמשמשים לצמיחת החברות, לשנים שחונות, לקבלת אשראי בתנאים מועדפים מהבנקים, ועוד היבטים קריטיים לאפשרויות הצמיחה של חברות", הוסיף תורג'מן.

עוד ב-

בנק ישראל לאוצר: קדם את מיסוי חברות הארנק להגברת האמון במשק

לכתבה המלאה

החוק, כאמור, חל על חברות קטנות ובינוניות בלבד. תורג'מן: "בחוק עצמו משרד האוצר למעשה מרוקן את החברות הקטנות והבינוניות מעתודות הצמיחה שלהן. חברות אלו יתקשו מאוד לצמוח בעתיד והאוצר גזר עליהן להישאר חברות קטנות או בינוניות לעד". עוד הוסיף תורג'מן כי "משרד האוצר למעשה מרוקן את החברות מעתודות הצמיחה שלהן. חברות כאלה עשויות להיתקע במקום בגלל איזושהי התעקשות מנותקת מכל הגיון. הצעת האוצר מדכאת צמיחה ומענישה את העסקים הקטנים והבינוניים".