שנה מפרוץ המלחמה מתפרסם סקר מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ממנו עולה כי נשמר האמון הגבוה בצה"ל (בקרב הציבור היהודי). כשני שלישים מהנשאלים היהודים נותנים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל, מעל שליש בלבד מהציבור היהודי וכחמישית בלבד מהציבור הערבי סבורים שהחלטות הדרג המדיני בעניין המלחמה מתקבלות משיקולים עניינים. עלייה בעמדות הציבור היהודי התומכות בהסרת המגבלות האתיות והמשפטיות על שימוש בכוח: 63.5% מהיהודים מסכימים שיש להרוג מחבל לאחר שנוטרל ולא קיימת ממנו סכנה. בקרב הימין -80% הסכמה לכך. 60% מהיהודים סבורים שהשמירה על ערך "טוהר הנשק" מונעת מצה"ל למלא את משימותיו.

כשלושה רבעים מהציבור היהודי לא מסכימים שכדי לאפשר שילוב חרדים בצה"ל סביר להגביל שירות נשים מבחינת תפקידים, אפשרויות קידום ומקומות שירות. כשלושה רבעים מהציבור היהודי שאינו חרדי תומכים בהצעה שמי שלא משרת שירות חובה יידרש לשלם מיסים גבוהים יותר ושיעור דומה בעדיפות בקבלה לעבודה בשירות הציבורי למשרתי המילואים.

מהסקר עוד עולה כי אמון הציבור הגבוה בצה"ל נשמר בעוד האמון בפיקוד הבכיר נמוך יותר.

למרות נתוני הפתיחה של מלחמת חרבות ברזל, צה"ל שומר על אמון גבוה יחסית בקרב הציבור. שמירה זו של אמון בצה"ל ניכרת לאורך כל המלחמה, למעט מדידה בודדת שבה ניכרה ירידה משמעותית באמון בחודש מאי בעת שהמלחמה החלה "לדשדש" ובהיעדר עסקת חטופים נוספת. עם תחילת המערכה העצימה בלבנון (המועד בו נערך הסקר) חזר הציבור לתמוך בצה"ל.

עוד ב-

הנתונים מפתיעים: נחשף מספר החרדים שהתגייסו מה-7 באוקטובר

לכתבה המלאה

האמון הגבוה בצה"ל קיים בקרב כלל היהודים בישראל. הקבוצה היוצאת מן הכלל היא החרדים. רק 52% מאלו שהגדירו את עצמם כחרדים ענו שיש להם די הרבה או הרבה מאוד אמון בצה"ל (וכ- 40% ענו שאין להן אמון כלל בצה"ל או שיש להם מעט אמון כזה).