בארץ
הכלכלה הישראלית בצרות: בכירים במשק במסר מדאיג לראש השנה
בעוד ימים ספורים נציין שנה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל ולאסון 7 באוקטובר, אשר גרמו גם למכה לכלכלה, למשק הישראלי, לצריכה ולמגזר הציבורי. שוחח עם בכירים מהסקטורים השונים וראשי תעשיות שמתריעים מפני השפעות הרסניות בטווח הקצר והארוך
המלחמה המתמשכת גובה מחיר כלכלי כבד מהמשק הישראלי והשלכותיה חורגות הרבה מעבר לפגיעה המיידית בשגרה היומיומית. שוחחנו עם בכירים מהסקטורים השונים וראשי תעשיות שמתריעים מפני השפעות הרסניות בטווח הקצר והארוך, המורגשות בעיקר על ידי עסקים קטנים, תעשיית ההייטק וענף הסייבר.
במקביל, גם המגזר הציבורי והצריכה הפרטית מושפעים באופן ניכר, כאשר כלכלת ישראל נאלצת להקצות משאבים משמעותיים לביטחון ולהתמודדות עם מתקפות סייבר, בעוד העסקים הקטנים נלחמים על הישרדותם.
הכלכלה בטווח הקצר והארוך
ד"ר אביחי שניר, מהמחלקה לכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי המלחמה הנוכחית משפיעה על כלכלת ישראל בשני אופנים מרכזיים – בטווח הקצר ובטווח הארוך. ״בטווח הקצר, למלחמה יש השפעה כפולה״, הוא אומר.
ד"ר אביחי שניר, מהמחלקה לכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן, מסביר כי המלחמה הנוכחית משפיעה על כלכלת ישראל בשני אופנים מרכזיים – בטווח הקצר ובטווח הארוך. ״בטווח הקצר, למלחמה יש השפעה כפולה״, הוא אומר.
״ראשית, היא הובילה לגידול בהוצאות הממשלתיות, מה שמוביל לעלייה בריבית שהממשלה משלמת על החובות שלה, וכפועל יוצא, גם לעלייה בריבית שמשלמים עסקים ואנשים פרטיים. שנית, היא מובילה לפגיעה בתעסוקה. במקרה הטוב, הצמיחה בתוצר השנה תהיה כ- 1.5%, שהמשמעות של זה היא צמיחה שלילית לנפש. למעשה, גם הנתון הזה הוא יותר טוב מהמציאות – חלק לא קטן מהצמיחה נובע מגידול בהוצאות הבטחון, כך שהגידול לכאורה בתוצר מסתיר את הפגיעה בצריכה הפרטית.
ד"ר אביחי שניר אביחי, קרדיט: יחצ
אך ד"ר שניר מזהיר במיוחד מההשלכות לטווח הארוך, שבהן המצב הופך למורכב יותר. ״אם המשק היה חוזר לשגרה אחרי המלחמה, ניתן היה לספוג את הגידול בהוצאות הממשלה בתוך מספר שנים מבלי שזה יוביל לנזקים משמעותיים. אבל לפי כל ההערכות, הוצאות הבטחון של ישראל הולכות לגדול בסדר גודל של 20 – 30 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. אנחנו כבר רואים חלק מההשפעה של זה דרך העלייה באינפלציה".
"אבל בשנים הקרובות, אנחנו נראה את זה גם דרך קיצוצים בתקציבים חברתיים, עליות מיסים, והארכת שירות החובה והמילואים. אם הממשלה לא תנהל נכון את הקיצוצים ועליות המיסים, המשמעות תהיה או עלייה בריבית ובאינפלציה, או ירידה בהשקעות בישראל, וכתוצאה מכך, פגיעה בתעסוקה ובהכנסות. בתרחיש הרע, זה יוביל למספר שנים שבהן רמת החיים של האזרחים תישאר ללא שינוי, או שתרד״.
"כדור שלג שמאיים לדרוס את העסקים הקטנים"
העסקים הקטנים והבינוניים הם מהנפגעים המרכזיים במלחמה הזו, כשבעלי העסקים מתמודדים עם קשיים כלכליים שגוברים מיום ליום. יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת כ-100 אלף עסקים קטנים ובינוניים, מתאר את הפגיעה העמוקה שהמלחמה גורמת למגזר זה.
העסקים הקטנים והבינוניים הם מהנפגעים המרכזיים במלחמה הזו, כשבעלי העסקים מתמודדים עם קשיים כלכליים שגוברים מיום ליום. יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת כ-100 אלף עסקים קטנים ובינוניים, מתאר את הפגיעה העמוקה שהמלחמה גורמת למגזר זה.
״מי שנפגע כלכלית הכי חזק בעקבות המלחמה הם העסקים הקטנים והבינוניים בישראל״, הוא אומר. ״מדובר בכדור שלג שמתגלגל ומאיים לדרוס את העסקים. בתקופות של אי וודאות, הציבור נמנע מלבצע רכישות שאינן דחופות ודוחה את כל מה שניתן לדחות. כל מי שרצה לרכוש מוצר בייצור ישראלי, בין אם זה ריהוט, שיפוץ מטבחים, מסגרות, עבודות ברזל וכ״ו, לא עשה זאת השנה והיעדר הרכישות הורגשו בעיקר במחזורי העסקים הקטנים והבינוניים. העסקים מדממים ואני עד ללא מעט עסקים שנסגרו ובעליהם אף עזבו את הארץ.
יוסי אלקובי, צילום: דני שביט
אלקובי, מבקר את משרד האוצר שהתוכנית הכלכלית שלו לדבריו אינה מתאימה לשטח: ״משרד האוצר הכין תכנית מיסים חדשה ומנותקת מהשטח ומתכוון ליישם אותה. במסגרת התוכנית תבקש המדינה מבעלי העסקים למשוך כל יתרה שיש להם בבנקים, יתרות שנועדו לבטחונות ולקבלת הלוואות עתידיות ולשלם בכסף הזה דיבידנטים של 35%. אם לא יעשו כן, הם צפויים לקנסות. בנוסף האוצר מתכוון לפגוע בקרנות ההשתלמות לעסקים קטנים ובכך לנעוץ להם מסמר נוסף בארון הקבורה״.
לדבריו, המדינה חייבת לחשוב מחדש על הצעדים שהיא נוקטת. ״זוהי מכה אנושה לעסקים ברמת הטירוף, שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם המערבי ומה שמעיד יותר מכל על חוסר תכנון ואסרטגיה ברמה המדינית. המדינה מנסה לחפש כסף מתחת לאדמה, הבנקים לא מאשרים הלוואות וכל הנטל נופל על העסקים. אנחנו שוב עומדים מול שוקת שבורה והדבר זועק לשמיים".
"יש עסקים שהגיעו לרמת מציאת פתרונות בשוק האפור, זה לא אחראי ולא נכון לעשות. יש לנו מדינה אחת ואנחנו חייבים לשמור על הכלכלה שלה ליום שאחרי המלחמה. אני חושב ששר האוצר והיושבים מסביבו צריכים לרדת לעם ולראות מה קורה בשטח".
"ראשית, צריך להקפיא את עליית הארנונה שעובדת במודל של טייס אוטומטי ומהווה עול כבד על העסקים, שנית - אני לא חושב שנכון לגעת בכספים כלואים, אם המדינה לא מצליחה להקל על העסקים ולמנוע את סגירתם באמצעות סיוע והורדת חסמים, לפחות שלא תוסיף להם עול נוסף על מה שכבר קיים. אנחנו מבינים את המצוקה ואת ההוצאות של המדינה בעקבות המלחמה, אנחנו מוכנים להיכנס מתחת לאלונקה, אבל השאלה היא עד כמה? לא ברמה של למות מתחת לאלונקה״.
״ענף השיפוצים והבניה חבול וסובל ממצוקת עובדים״
"השנה החולפת הייתה השנה הקשה ביותר מאז קום המדינה בענף השיפוצים. הענף החבול סובל ממצוקת עובדים שגם היום שנה לאחר מכן עוד לא זוכה למענה ראוי והולם״ מוסיף ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים.
"השנה החולפת הייתה השנה הקשה ביותר מאז קום המדינה בענף השיפוצים. הענף החבול סובל ממצוקת עובדים שגם היום שנה לאחר מכן עוד לא זוכה למענה ראוי והולם״ מוסיף ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים.
״עקב המצב האבסורדי שאנחנו נמצאים בו, קבלני שיפוצים רבים עזבו את המקצוע, אחרים נפגעו כלכלית בהכנסות שלהם בלמעלה מ-70% ויש אפילו קבלני שיפוצים שהגיעו לפשיטת רגל לצערנו".
ערן סיב, צילום: יוסי רוזנבוים
"המחסור בידיים עובדות והיעדר אנשי מקצוע גורר איתו השלכות צרכניות חמורות כאשר מחירי השיפוצים מוסיפים לעלות, יש אזורים בהם מחירים השיפוצים קפצו גם בלמעלה מ-40%! מדובר בנתון לא מחויב מציאות, שמגיע בימים של מציאות טרופה עבור כלל הישראלים. אנחנו כגוף היציג של השיפוצניקים בישראל ממשיכים במאבקים מול משרדי הממשלה במטרה לעזור לקבלני השיפוצים ולענף כולו להתאושש".
סיב סיכם ואמר כי: "למרות כל אלו ועוד, אני בוחר לראות את האור הקטן שנמצא בקצה המנהרה. כאשר בחודש נובמבר הקרוב תיסע משלחת של התאחדות קבלני השיפוצים לסרי לנקה על מנת למיין עובדים זרים לענף. אני מקווה שהפעם הפרויקט המיוחד הזה ירקום עור וגידים וכבר לקראת סוף השנה הקלנדרית יוכלו להגיע ארצה עובדים ראשונים לענף בכדי לתת לענף את קרש ההצלה לו הוא ראוי כבר למעלה מ-11 חודשים״.
סייבר בתקופת המלחמה
תחום נוסף שבו המלחמה מייצרת איום משמעותי הוא תחום הסייבר. רונה עמרם, סמנכ"לית ניהול עסקי ומשאבי אנוש בחברת MazeBolt, מתארת כיצד מתקפות הסייבר מתגברות, במיוחד מתקפות מסוג DDoS, המאיימות לפגוע במגזר הפיננסי והטכנולוגי בישראל.
סייבר בתקופת המלחמה
תחום נוסף שבו המלחמה מייצרת איום משמעותי הוא תחום הסייבר. רונה עמרם, סמנכ"לית ניהול עסקי ומשאבי אנוש בחברת MazeBolt, מתארת כיצד מתקפות הסייבר מתגברות, במיוחד מתקפות מסוג DDoS, המאיימות לפגוע במגזר הפיננסי והטכנולוגי בישראל.
״מתקפות סייבר, ובמיוחד מתקפות DDoS מהוות איום אסטרטגי על המשק הישראלי, במיוחד בתקופת של המלחמה, שבהן אינטרסים לאומיים ופיננסיים נמצאים תחת איום גובר ואנחנו עדים לעלייה במתקפות סייבר מאז תחילת המלחמה לפני כשנה. מתקפות DDoS מתבצעות באמצעות הצפת שרתים בכמויות עצומות של בקשות או תעבורה מזויפת, במיוחד בעידן ה-AI, מה שגורם לקריסת מערכות וניתוק שירותים דיגיטליים למשך פרקי זמן משמעותיים".
רונה עמרם, קרדיט צילום: רונן גולדמן
"עבור סקטורים קריטיים כמו בנקים, חברות אשראי ותשלומים, חברות ביטוח, חברות תקשורת ומוסדות בריאות ומוסדות ממשלתיים, מדובר בנזק כפול – הן ברמה התפעולית, שבה נשללת גישה של לקוחות לשירותים החיוניים, והן ברמה הכלכלית, בשל אובדן הכנסות ישיר ופגיעה בתדמית העסקית".
עמרם מדגישה כי ההשפעות הכלכליות של מתקפות הסייבר בתקופת המלחמה נרחבות מאוד. ״התקפות רבות מכוונות לפגוע בתשתיות לאומיות, לערער את אמון הציבור במערכות המדינה ולגרום לנזק כלכלי רחב. כתוצאה מכך, ארגונים רבים בתחומי הטכנולוגיה, התשתיות והפיננסים מוצאים את עצמם משקיעים משאבים גדולים בהגברת מערכי האבטחה שלהם, כולל התקנת טכנולוגיות מתקדמות לניטור ומניעת התקפות סייבר".
"התוצאה היא העברה ניכרת של תקציבים מפיתוח וחדשנות למאמצי הגנה ומניעה– מה שעלול להאט את הצמיחה הכלכלית של המשק בטווח הארוך. במקביל, גופים ממשלתיים ותעשיית הסייבר הישראלית מנסים לפתח פתרונות מתקדמים ולהפוך את המשבר להזדמנות להוביל בעולם בתחומי ההגנה מפני מתקפות סייבר".
"התוצאה היא העברה ניכרת של תקציבים מפיתוח וחדשנות למאמצי הגנה ומניעה– מה שעלול להאט את הצמיחה הכלכלית של המשק בטווח הארוך. במקביל, גופים ממשלתיים ותעשיית הסייבר הישראלית מנסים לפתח פתרונות מתקדמים ולהפוך את המשבר להזדמנות להוביל בעולם בתחומי ההגנה מפני מתקפות סייבר".
"עומד בפנינו אתגר שטמון בהשפעות לטווח הארוך על הכלכלה, שכן השקעות משמעותיות בהגנה על תשתיות סייבר דורשות הפניית משאבים מרובה מצד גופים ציבוריים ופרטיים, ולעיתים באות על חשבון חדשנות ופיתוח. מה שמוביל לכך שדווקא התקפות אלו, שמטרתן לשבש את המשק, מחייבות את ישראל לפתח ולהוביל בתחום ההגנה מפני התקפות סייבר.״
הסטארטאפים שבסיכון
המלחמה אינה פוסחת גם על תעשיית ההייטק והסטארטאפים. עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בפירמת גורניצקי GNY, מסביר כיצד גיוס אנשי מפתח לשירות מילואים ממושך פוגע בסטארטאפים בצורה משמעותית.
המלחמה אינה פוסחת גם על תעשיית ההייטק והסטארטאפים. עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בפירמת גורניצקי GNY, מסביר כיצד גיוס אנשי מפתח לשירות מילואים ממושך פוגע בסטארטאפים בצורה משמעותית.
״המלחמה פגעה באופן משמעותי בפעילות היומיומית של סטארטאפים רבים, בין היתר בשל גיוס אנשי מפתח ומנהלים בכירים, למילואים ממושכים. אובדן חברי צוות קריטיים, לצד תחושת חוסר היציבות הכוללת, גרמה למשקיעים להיות זהירים יותר".
עו״ד שלומי לנדרס, קרדיט צילום: יהונתן בלום
"כתוצאה מכך, אנחנו נתקלים יותר ויותר בסבבי מימון חירום עם תנאים יותר תובעניים מצד המשקיעים. למשל, סבב ההשקעה יכול לכלול דרישה לארגון מחדש של מבנה ההון של החברה ולשקף שווי חברה נמוך משמעותית מהסבב הקודם. הצורך לאזן בין צרכים תפעוליים מידיים לבין אסטרטגיות הישרדות לטווח ארוך הוא במוקד תשומת הלב של החברות".
"לדבריו, המצב מאתגר במיוחד עבור סטארטאפים שמכוונים לשוק הבינלאומי. ״במבט לעתיד, אנו ניצבים בפני אתגר משמעותי של שיקום אמון המשקיעים הזרים בישראל. בנוסף, סטארטאפים ישראלים הפונים אל השוק הגלובלי עלולים להחשף לפרסומים שליליים, חרם סמוי, רגולציות מגבילות ודרישות משקיעים לבדיקות נאותות מוגברות. חלק מהחששות הללו כבר מובילים מספר רב של יזמים להקים את חברותיהם מלכתחילה בחו"ל (בעיקר בדלאוור)".
חשיבות הטמעת הבינה המלאכותית דווקא ברגעי משבר וחירום
"המלחמה בישראל יוצרת לחצים חסרי תקדים על התקציבים הארגוניים, כאשר משאבים רבים מופנים לתחומים ביטחוניים ותפעוליים דחופים." אומר עו"ד עידו בר-גיל, מנכ"ל ומייסד חברת Next-Gen. Solutions.
חשיבות הטמעת הבינה המלאכותית דווקא ברגעי משבר וחירום
"המלחמה בישראל יוצרת לחצים חסרי תקדים על התקציבים הארגוניים, כאשר משאבים רבים מופנים לתחומים ביטחוניים ותפעוליים דחופים." אומר עו"ד עידו בר-גיל, מנכ"ל ומייסד חברת Next-Gen. Solutions.
"בנוסף, ארגונים נאלצים להתמודד עם הפסקות עבודה, ירידה בכוח האדם, ופגיעה בתפקוד השוטף. נתונים ממשברים קודמים בעולם, כמו מגפת הקורונה, מראים כי ארגונים שהשקיעו בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית הצליחו לשמר את המשכיותם התפעולית ולהגיב מהר יותר לשינויים. מחקרים מראים כי בארגונים שיישמו AI בצורה נכונה, חלה עלייה של כ-30% ביעילות התפעולית בזמן משבר, בעוד ארגונים שלא אימצו טכנולוגיות חדשות סבלו מאיבוד הכנסות משמעותי".
עו"ד עידו בר-גיל, מנכ"ל ומייסד Next-Gen. Solutions, צילום: פרטי
"במציאות הנוכחית, עם המשכיות המלחמה ואף התגברותה, התקציבים מצומצמים והתפקוד הרציף נמצא תחת איום, לכן, הבינה המלאכותית הופכת לכלי הכרחי ולא רק "נחמד שיהיה". עם זאת, ההטמעה של AI מצריכה גישה זהירה ומחושבת, שכן מערכות לא מאומנות עלולות להוביל לטעויות קריטיות, הטיות ואיומי אבטחת מידע. נוסף על כך, רגולציות מחמירות בתחומים כמו פיננסים ובריאות דורשות עמידה קפדנית בתנאים מסוימים".
עוד ב-
בר-גיל, מציין כי: "בכדי להבטיח הצלחה בהטמעת בינה מלאכותית, יש לפעול על פי מתודולוגיה מסודרת, אשר משקללת הן את היכולות והיתרונות והן את הסיכונים השונים. המתודולוגיה המתאימה לכך מכונה על ידינו ATARI וכוללת ארבעה שלבים עיקריים: ניתוח של הצרכים והסיכונים, בניית צוות עבודה ותיאום, הערכת סיכונים והזדמנויות, ולבסוף, הטמעה מדויקת ומותאמת לארגון. גישה זו מאפשרת לארגונים לנצל את יתרונות הבינה, תוך מזעור סיכונים ושמירה על יציבות תפעולית ואסטרטגית גם בזמני משבר".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.חברים לברוח מפההגאון מוילנה 10/2024/02הגב לתגובה זו0 0מדינה אוכלת יושבים ונתיניה לברוח מפה חברים אין אפחד שידאג לכם זה רק ילך ומחמיר בלי שתשימו לב תהפכו לעבדים לברוח מדינה עושקת מדינה רעהסגור
