בארץ

תחנות כוח ביהודה ושומרון: מה השפעתן על עתיד החשמל בישראל?

הצעת חוק חדשה מעוררת סערה: הקמת תחנות כוח ביהודה ושומרון נתקלת בקשיים פוליטיים ובחששות ביטחוניים, בעוד הביקוש לחשמל בישראל עולה במהירות עקב גידול אוכלוסייה ושינויים טכנולוגיים
מערכת ice | 
גז (צילום shutterstock)
טיוטת חוק ההסדרים לשנת 2025 מציעה הקמת שתי תחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי ביהודה ושומרון, בהספק כולל של לפחות 1,300 מגה-וואט. מדובר בתחנות הכוח הגדולות הראשונות באזור, והן מיועדות לספק חשמל בעיקר לירושלים, שהיא מוקד צריכה מרכזי אך חסרה תחנות כוח מקומיות.
לפי פרסום של כלכליסט, אף על פי שההצעה נשמעת מבטיחה, היא נתקלת בקשיים פוליטיים משמעותיים, במיוחד בשל חוק אוויר נקי, שאינו חל על שטחי יהודה ושומרון. גורמים מקצועיים, ובראשם חברת ניהול מערכת החשמל "נגה", מעריכים כי במהלך העשור הקרוב יידרשו לפחות שבע תחנות כוח נוספות בישראל כדי לעמוד בביקוש הגובר לחשמל, הנע סביב 3% בשנה. הביקוש הזה נובע מהגידול באוכלוסייה ומהמעבר לרכבים חשמליים.
בנוסף, מתנגדים להקמת התחנות מצביעים על סכנות ביטחוניות, במיוחד במקרה של תחנת ריינדיר, הנמצאת סמוך לקלקיליה. בשנה וחצי האחרונות, מתוך ארבע תחנות כוח שהוצגו לממשלה, רק שתיים אושרו. התחנה בריינדיר נתקלת בקשיים חוזרים, ואילו תחנת OPC לא אושרה כלל.
מלבד הקמת תחנות הכוח, ההצעה כוללת גם הקמת 5,000 מגה-וואט סולאריים, מהם 2,000 מגה-וואט בשטחים חקלאיים. תוכנית נוספת מתמקדת בשינוי האחזקות במתקני טיהור השפכים, כך שחברת מקורות תוכל לנהל את המט"שים, במטרה לשפר את היעילות ולפנות שטחים חדשים לדיור.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה