בארץ

"גם בעוד 30-40 שנה יכול להיות בישראל ביטוח סיעודי טוב"

המשבר בקרנות הביטוח הסיעודי מעמיד בסימן שאלה את הביטחון הסיעודי של מאות אלפי ישראלים. הרגולטורים שהביאו למשבר צריכים כעת לחתור לפתרון אסטרטגי ארוך טווח. פתרון כזה יורכב ממסלולי ביטוח שונים: דרך הביטוח הלאומי ודרך ביטוחי סיעוד קבוצתיים | טור דעה
ד״ר אודי פרישמן | 
קשיש-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים בקריסה. את המשבר הזה שמעמיד בסימן שאלה את הביטחון הסיעודי של מאות אלפי ישראלים קשישים וצעירים גם יחד היה אפשר למנוע. למשבר הזה אחראים שני הרגולטורים; משרד הבריאות ורשות שוק ההון שפעלו ללא אחריות, ללא אסטרטגיה ארוכת טווח ולא ידע וניסיון מתאימים
אפשר להתחיל את הסיפור ב-2015, אז החליטה רשות שוק ההון לבטל את ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים ובמקביל, לחייב את קופות החולים  לקלוט את המבוטחים המזדקנים. אבן דרך נוספת הייתה באוקטובר 2019, אז הודיעה חברת הביטוח מנורה על הפסקת שיווק ביטוחי סיעוד פרטיים, מה שהוביל להחלטה דומה מצד יתר חברות הביטוח. ואבן הדרך האחרונה, המסמר האחרון בארון הביטוחים הסיעודיים של אזרחי מדינת ישראל היא הודעתה של חברת הראל שלא תמשיך לבטח את הביטוח הסיעודי עבור חברי הכללית.  

העקרון המנחה את תחום הביטוח הוא שמקרה הביטוח, האירוע בגינו מקבל המבוטח תשלום,  חייב שיהיה ברור, חד ערכי  ולא ניתן לוויכוח ולפרשנות. ככל שמקרה הביטוח ברור יותר ומוגדר יותר, כך ניתן לבטח אותו בצורה טובה יותר ולקבוע את הפרמיה שמגדרת את הסיכון בצורה מדויקת. 
אבל בביטוח הסיעודי, הגדרת מקרה הביטוח היא סובייקטיבית לחלוטין (להתלבש לבד, להתרחץ לבד, לשלוט על הסוגרים וכדומה) ולצד הגדרות אילו הוסיפה הרגולטורית דאז דורית סלינגר, הנחיות שמטרתן להקל אף יותר בקביעה אם אדם הוא סיעודי ועונה על הגדרות הפוליסה (אדם שמתקשה להגיע בזמן לשירותים, יחשב כמי שאינו שולט על הסוגרים).
ואז תחת כיסוי בלתי אפשרי, שאינו בר ביטוח, בוטלו הביטוחים הפרטיים, האישיים והקבוצתיים כאחד ונוצר ביטוח אחד לכלל אזרחי מדינת ישראל הבטוח הסיעוד של קופות החולים. התוצאה כמובן פשיטת רגל אקטוארית מלאה שהייתה צפויה לחלוטין. 
פתרון מחייב אומץ ציבורי וראיה אסטרטגית לטווח ארוך ומורכב לטעמי ממספר שלבים. ראשית  יש להעלות  לדיון ציבורי ולדיון מקצועי מי הוא חולה סיעודי, מי הוא אותו קשיש או אותו חולה שהציבור בישראל מבקש לתגמל אותו בגמלה סיעודית. האם הגיל הוא הפרמטר המרכזי? האם היכולת התפקודית? האם שילוב של השניים? או גורמים אחרים. 
בהמשך יש להגדיר את הגורם המטפל בחולה הסיעודי. היום הגורמים העוסקים בנושא הסיעוד במדינת ישראל רבים מדי; הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, קופות החולים, משרד העבודה והרווחה וגורמים נוספים, ולצידם גורמים פרטיים — בעיקר חברות הביטוח.  עודף הגורמים המטפלים יוצרים סלט ביורוקרטי, פוגעים בשירות ומייקרים את התהליך. יש לרכז את כל הטיפול בנושא הסיעודי במדינת ישראל תחת קורת גג אחד והגוף המתאים ביותר לכך הוא הביטוח הלאומי שכבר היום מטפל בחולים סיעודיים ויודע לשלם גמלה סיעודית. 
חשוב לזכור כי למעשה קיימים שני סוגים של חולים סיעודיים. הקשישים שהפכו סיעודיים בנסיבות הגיל והתחלואה הנלווית והצעירים שהפכו סיעודיים בעיקר בנסיבות של תאונות. החולה הסיעודי הקשיש תוחלת חייו מוגבלת אולם מדובר בקבוצה גדולה שתלך ותגדל עם השנים, גם לאור העלייה בתוחלת החיים בכלל וגם לאור התארכות תוחלת החיים של החולה הסיעודי. בשעה שהחולה הסיעודי הצעיר, תוחלת חייו יכולה להיות ארוכה מאוד. אולם הקבוצה היא קבוצה קטנה יחסית ובהיקף קבוע.
לאור העובדה שקיימים שני סוגים של חולים סיעודיים הפתרונות צריכים להיות שונים. החולה הסיעודי הקשיש אמור כאמור להיות מטופל על ידי הביטוח הלאומי בשעה שהחולה הסיעודי הצעיר אמור להיות מטופל על ידי חברות הביטוח, במסגרת ביטוחי סיעוד קבוצתיים שנאסרו לשיווק על ידי הרגולטור והגיע הזמן להחזירם לשוק. 
ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים יהיו כמו ביטוחי הבריאות הקבוצתיים, הטבה סוציאלית שניתנת על ידי המעסיק לעובדיו. ומאחר ומדובר באירוע ביטוחי עם שכיחות נמוכה אך בחומרה גבוהה, הפרמיה בגינו אמורה להיות שווה לכל כיס. מאחר והחולה הסיעודי הצעיר הופך סיעודי בגיל צעיר וצרכיו הכלכליים לרב גדולים יותר מצרכיו של חולה סיעודי קשיש הרי שתוספת תגמולי הביטוח שיקבל, תשלים את התגמולים הסיעודיים שיקבל מהביטוח הלאומי. 
והסוגייה האחרונה שיש ללבן היא המימון. לגבי החולה הסיעודי הקשיש, יש להעלות את התשלום לביטוח הלאומי בגובה עלות הביטוח הסיעודי המשולם היום לקופות החולים, הביטוח הסיעודי משולם כיום על ידי מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל ומכאן שתוספת מיסוי זו לא תשנה משמעותית את שיעור המס המשולם על ידי האזרח.
והתשלום עבור הביטוח הקבוצתי ישולם על ידי המעסיק או על ידי העובד או שניהם, כפי שיקבע בין הצדדים במסגרת יחסי העבודה שביניהם, כאשר תשלום זה יחשב גם הוא מרכיב פנסיוני  ויוכר כהוצאה לצרכי מס.  צעד זה יבטיח שגם בעוד 30 או 40 שנה, למרבית אוכלוסיית מדינת ישראל יהיה ביטוח סיעוד טוב ורחב היקף שנותן מענה אמיתי לצורך. 

ד"ר אודי פרישמן הוא מומחה לביטוחי בריאות
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה