בארץ
"זאת הצלת חיים": ח"כ נעמה לזימי וקטי שטרית מאחדות כוחות
ועדת הכלכלה, אישרה לקריאה ראשונה את הצעה שנועדה להקל על מוקדי חירום וסיוע באיתור אזרחים שפנו לעזרה ויצרו עמם קשר דרך מספר חסום. ח"כ קטי שטרית: "המספרים מזעזעים בין 500-600 איש מתים מדי שנה ואם נצליח להגיע אליהם בזמן אמת זאת הצלת חיים"
ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום (רביעי) לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ נעמה לזימי, ח"כ קטי שטרית וח"כ טטיאנה מזרסקי לתקן את חוק התקשורת, על מנת לייעל את פעילות מוקדי החירום לסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ולסיוע נפשי ולאפשר לאתר במהירות רבה יותר פונים שמתקשרים למוקדים ממספר חסום ובמהלך השיחה עלה חשש ממשי לחייהם.
לפי ההצעה שאושרה, במקרה שמוקד חירום יקבל שיחה ממספר חסום יחשפו בפניו רק 3 הספרות האחרונות של המספר, וככל שיתברר שיש סכנת חיים ממשית למתקשר יוכל המוקדן להעביר את המידע למשטרה והדבר יקל עליה לאתר את הפונה ויקצר את הזמן להגעה אליו לשם הצלת חיים.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, קרדיט: דוברות הכנסת/דני שם טוב
ח"כ נעמה לזימי, ציינה שכשמישהו פונה למוקד חירום ממספר גלוי אין ספק והמוקד מעביר את המידע למשטרה שמגיעה אליו במהירות. אבל לפעמים אנשים מתקשרים ממספר חסום ומספרים שהם הולכים להתאבד, ואז תהליך איתור המספר הוא לא פשוט. "אנחנו רוצים לתת עוד כלי, שמאזן בין הזכות לפרטיות לבין הצלת חיים", אמרה.
ח"כ שטרית הוסיפה כי אין יום במדינה שאין בו התאבדות וכי המספרים מזעזעים. לדבריה, "אנחנו בעיצומה של מלחמה והפניות רבות מאוד ומתים 500-600 איש בשנה. אם נצליח להגיע אליהם בזמן זאת תהייה הצלת חיים משמעותית". ח"כ מזרסקי ציינה כי זה שמישהו כבר התקשר למוקד סיוע זה אמר שהוא רוצה שיעזרו לו ויתנו לו חבל הצלה כדי שלא יתבע ויתאבד".
נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, ציינה כי חשיפת מספר חסוי כרוכה בפגיעה בפרטיות, והמחוקק מציע הצעה שתכליתה הצלת חיים. לדבריה, הזכות החוקתית לפרטיות לא מוחלטת ובתנאים מסוימים יכולה לסגת בפני הצלת חיים.
עם זאת, היא הוסיפה כי האמצעי שייבחר לחשיפה צריך להיות כזה שיפגע הכי פחות בפרטיות. היא אף התייחסה להצעה לחשוף 3 ספרות אחרונות מהמספר ואמרה כי למיטב ידיעתה האפשרות הזו עדיין לא קיימת וצריך לפתח אותה. נציגת הלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי, עו"ד לינוי מני, אמרה כי התכלית ראויה אך יש סוגיות כבדות משקל שצריך לנהל עליהן שיחה.
מנהל התפעול של עמותת ער"ן, אלון שמעוני, הסביר כי כשיש שיחה עם סיכון למתקשר אז המתנדב פונה לכונן עם הכשרה מתאימה, ואם הכונן מחליט להפעיל נוהל חירום הוא פונה למשטרה שמאתרת את השיחה ומגיעה למתקשר. "אם השיחה היא ממספר גלוי אין בעיה, ואם המספר חסוי אז המשטרה פונה לבזק ולפעמים יש בעיה כי יש מספר מספרים חסויים שהתקשרו למוקד באותו זמן והתוצאה שמגיעים לבתים לא נכונים", הסביר שמעוני.
היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, עו"ד מיה אוברבאום, התייחסה להצעה וטענה שההצעה לא משנה את המצב המשפטי, שכן גם היום אם נפגעת מביעה מחשבות אבדניות פונים למשטרה גם אם השיחה היא ממספר חסום. לדבריה, ההצעה רק מנסה לקצר את זמן ההגעה לפונה.
מנהל מינהל הנדסה במשרד התקשורת, מימון שמילה, אמר: "התכלית ראויה והמשרד יעשה הכל כדי שההצעה תציל חיים. הוא הסביר כי הצעתו לחשוף בפני מוקדי הסיוע את 3 הספרות האחרונות של המספר החסום יאפשרו לקצר את הזמן הנדרש למשטרה לאתר את המספר הנכון, וגם לא יובילו לפגיעה בפרטיות. רק בסלולר יש למעלה ממאה אלף מספרים עם אותם שלוש ספרות בסוף".
עוד ב-
יו"ר הוועדה ביטן, התייחס להערות שנשמעו במהלך הדיון וביקש: "יוזמת ההצעה ונציגי המשרדים יגיעו לנוסח מוסכם ויפעלו לפתור את שאר הסוגיות שעלו בהקדם, על מנת שניתן יהיה לקדם את החקיקה במהירות עד לתום הפגרה. בתום הדיון אושרה ההצעה, כאמור, פה אחד".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
