חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות של רחפנים, חישה מרחוק, ומידול ממוחשב בתלת ממד, כדי לקבל לראשונה נותנים ומידע מכומת ואובייקטיבי על מערכת המצור הרומית במצדה. הממצאים העלו שבניגוד למיתוס, המצור של הצבא הרומי על המורדים במצדה בשנת 73 לסה"נ ארך מספר שבועות לכל היותר.

המחקר בוצע בידי משלחת החפירות למצדה על שם משפחת נוישטטר, מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר גיא שטיבל ובשיתוף ד"ר חי  אשכנזי (כיום מנהל תחום גיאואינפורמטיקה ברשות העתיקות), הדוקטורנטים בועז גרוס (אוניברסיטת תל אביב ומכון ישראלי לארכאולוגיה) ועומר זאבי (היום באוניברסיטת בון). המחקר נערך במסגרת פרויקט נרחב של המשלחת המיישם כלי מחקר חדשניים ושואל שאלות חדשות כדי להבין בין יתר הדברים, מה באמת קרה במצדה. המאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי Journal of Roman Archaeology.

(צילום: עומר זאבי, משלחת חפירות מצדה)

ד"ר שטיבל: "בשנת 2017 חידשנו את החפירות באתר מצדה, מטעם אוניברסיטת תל אביב. האתר המפורסם נחקר בהרחבה מאז ראשית המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20, אך המחקר בן זמננו מאפשר לנו ליישם כלים חדשניים, לשאול שאלות חדשות, ולהגיע לתובנות חדשות לגבי מה שהתרחש במקום – לפני, תוך כדי, ואחרי המרד הגדול. לשם כך יזמנו פרויקט מקיף המיישם בטכנולוגיות של חישה מרחוק באמצעות רחפנים וצילומי אוויר כדי לאסוף מידע מדויק ביותר מהמרחב שסובב את מצדה, בשלושה נושאים מרכזיים: מערכות המים, מערכות השבילים המובילים לאתר ומערכת המצור הרומית מדויק ביותר מסביבות מצדה. הנתונים הנאספים מהשטח משמשים לבניית מודלים תלת-ממדיים ממוחשבים, שמספקים לנו תמונה ברורה, ברזולוציה גבוהה ביותר, של הממצאים. במחקר הנוכחי התמקדנו במערכת המצור, שהודות למיקום המבודד ואקלים המדברי, היא מערכת המצור הרומית השמורה ביותר בעולם".

ד"ר שטיבל מוסיף: "במשך שנים רבות התקבע מיתוס שהמצור הרומאי על מצדה היה אירוע ממושך ומפרך, שארך כשלוש שנים. בעשורים האחרונים החלו חוקרים לערער על הקביעה הזאת, מסיבות שונות. אנחנו ביקשנו לראשונה לבחון את הסוגייה באמצעות כלים חדשניים המאפשרים מדידות אובייקטיביות".

ד"ר גיא שטיבל (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

החוקרים נעזרו בטכנולוגיות של חישה מרחוק באמצעות רחפנים וצילומי אוויר כדי לאסוף נתונים של כל המבנים במערכת המצור – גובה, רוחב, ועומק, ברזולוציה גבוהה ביותר, עד לרמת דיוק של מילימטר. נתונים אלה שימשו לבניית מודל תלת-ממדי ממוחשב, שאיפשר חישוב של נפח ומשך הבנייה. ד"ר אשכנזי: "קיימות הערכות מהימנות של כמות האבנים והאדמה שחייל רומי מסוגל להזיז ביום, לצורך משימת הבנייה. ידוע שבמצור על מצדה השתתפו כ-6000 עד 8000 חיילים רומיים, ואנחנו חישבנו באופן אובייקטיבי כמה זמן הם השקיעו בבניית מערכות המצור כולה – שמונה מחנות וחומת אבן שסבבה את מרבית האתר. מצאנו שהבנייה ארכה פחות משבועיים, ועל סמך מקורות עתיקים ניתן להעריך שמיד לאחר השלמתה ביצעו הרומאים מתקפה וכיבוש שארכו לכל היותר שבועות אחדים. מכאן אנו מסיקים שהמצור כולו נמשך מספר שבועות לכל היותר". 

ד"ר שטיבל מסכם: "הנרטיב של מצדה, המרד, המצור והסוף הטרגי שחתם לפי פלביוס יוספוס את המרד הגדול, הפך כבר מזמן לחלק מה-DNA הישראלי והסיפור הציוני, והתפרסם בכל רחבי העולם. אחד המרכיבים הבולטים במיתוס הוא משך המצור: עד כמה התקשה הצבא הרומי המפואר להבקיע את המצודה ולהכניע את מגיניה. לאורך שנים רווחה ההנחה שהאירוע התפרס על פני שלוש שנים, אך בעשורים האחרונים החלו חוקרים לערער על קביעה זו. במחקר שלנו יישמנו לראשונה מדידות אובייקטיביות בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי לתת לראשונה לסוגייה זו מענה מדעי מבוסס. על פי הממצאים שלנו, אנו מעריכים כאמור שהמצור הרומי על מצדה ארך מספר שבועות לכל היותר.

(צילום: עומר זאבי, משלחת חפירות מצדה)

הרומאים, כדרכן של אימפריות, באו, ראו וכבשו, ודיכוי ההתקוממות באתר המבודד נעשתה במהירות וללא רחמים. עם זאת, המסקנות שלנו אינן מפחיתות מאומה מחשיבותו של האירוע ההיסטורי, ועדיין נותרנו עם שאלות משמעותיות, כמו לדוגמה: מדוע בחרו הרומאים להשקיע מאמץ כה רב בכיבוש אתר נידח וזניח לכאורה? כדי לתת מענה לשאלות המסקרנות אנחנו ממשיכים בפרויקט מחקר נרחב וחדשני במצדה ובסביבותיה – במטרה לאסוף נתונים, ולבצע ניתוח מעמיק של החומר במעבדות המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף עם חוקרות וחוקרים לא מעטים, שיש בו כדי לשפוך אור חדש על החידה: מה באמת קרה שם?".