בין קיבוץ רבדים לישיבת בעלז ביישוב בית חלקיה, לצד כביש 3 , באתר שנקרא "מחצבת רבדים" - פילים הותירו עקבות ברורים: שן, צלע, אגן, חלקי גולגלות. פיסות ממה שנשאר מבעלי חדק אחרי שבני אדם אכלו אותם. הממצא האחרון מאותם פילים פרהיסטוריים התגלה לפני כשנתיים. ארכיאולוג חובב בשם איתן מור, פיזיקאי במקצועו, הסתובב במחצבה הנטושה, חיפש מציאות "פליאוליתיות" שאולי נותרו שם, ולתדהמתו הרבה נתקל בחט פיל שבצבץ מהאדמה.

אנשי רשות העתיקות ניהלו את מבצע חילוץ החט ממקומו ודאגו להעברתו אל מעבדות המחקר באוניברסיטת תל אביב. אורכו של החט הוא מעל שניים וחצי מטרים, והוא היה שייך לפיל שחי פה לפני בערך חצי מיליון שנה. הפיל, וגם מי שצד אותו, או לכל הפחות - אכל אותו לפני מאות אלפי שנים.

הקשר בין בני אדם לפילים היה חזק. בעלי חדק היו ובמקומות מסוימים עודם - שותפים בעולמם של בני האדם. המחקר האתנוגרפי מציג תמונה מורכבת של יחסים אלה: שבטי הסמבורו בקניה מזהים חדק פיל כמקביל לזרוע האנושית ורואים בשדי הפילות דמיון לשדי אישה ובעור הפיל דמיון לזה של האדם.

עוד ב-

פארק חיות חדש בישראל: איפה תוכלו לבקר החל ממחר?

לכתבה המלאה

באתר התגלה חיקוי של אבן יד עשויה מעצם פיל. ממצא זה התגלה באתרים רבים בעולם בהם בותרו פילים. מדובר בזהות לא מקרית, כנראה סימבולית, בין הניצוד לכלי הצייד. בין האדם לחיה. כלי מסותת שממשיך להיות חלק מהפיל ומאפשר לאוחזים בו לסגל לעצמם משהו מתחושת העוצמה של פיל. זהו מהלך רב חשיבות בחיזוק ותחזוק מערכת היחסים המורכבת בין אדם וחיה.