ועדת העבודה והרווחה אישרה את תקנות הביטוח הלאומי המגדירות לראשונה שיפוי נוסף בשיעור של 20% משכרו של עובד המשרת במילואים בשירות חירום. השיפוי הנוסף נועד לסייע במימון ההפרשות הסוציאליות של העובד לדמי ביטוח, לקופות ולקרנות, שעד היום שולמו על ידי המעסיק. התקנות נוסחו בהמשך להסכם שנחתם בין ההסתדרות לנציגי המעסיקים ולצו ההרחבה שניתן להסכם על ידי שר העבודה. 

נציגי משרד האוצר הסבירו בדיון השיפוי יינתן בגין שירות מילואים של עובד בתקופה שהוגדרה כשירות חירום והוא יינתן רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר ועד סוף שנת 2024. אביאל הבר מאגף התקציבים במשרד אמר: "בדיונים קודמים שנערכו כאן עלתה מצוקתם של המעסיקים, הנובעת מאותם תשלומים שלא שופו עד היום על ידי המדינה. מבדיקה שנערכה עלה כי המכנה המשותף הנמוך ביותר לגובה ההפרשות הניתנות על פי חוק הוא 16% משכר העובד. המדינה הביעה נכונות לשאת בעלות הזאת. יו"ר הוועדה הציע אז לתת 20% ואימצנו את ההצעה הזו, שעוגנה גם בהסכם מול ארגוני המעסיקים. עלות השיפוי שינתן בגין התיקון מוערכת בכ- 2.5 מיליארד שקל".

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "לפני מספר חודשים איש לא העלה על דעתו לתת שיפוי למעסיקים. הכרזנו כאן בוועדה שאם לא יינתן פתרון נקדם את זה כהצעת חוק. לשמחתנו כל הצדדים נרתמו לנושא, נחתם ההסכם והממשלה קידמה את זה מהצד שלה. היום אנחנו בישורת האחרונה לאישור ואנחנו מברכים על כך". 

עו"ד שלומי מור, משנה ליועמ"ש הביטוח הלאומי הסביר כי השיפוי הנוסף יינתן אוטומטית יחד עם דמי המילואים עצמם וציין כי מי שכבר קיבל החזרים יקבל את השיפוי הנוסף רטרואקטיבית ללא צורך להגיש בקשה נוספת: "נאפשר לכל מעסיק לקבל את הכסף במהירות וביעילות האפשרית במינימום בקשות ממנו". אוריאל כזום, סמנכ"ל הקצבאות בביטוח הלאומי הוסיף כי המוסד יחל בהעברת התשלומים בתוך כחודש, ויעשה מאמצים להעביר את כלל התשלומים למעסיקים בתוך 60 ימים. 

נציגי המעסיקים בירכו על התקנות, אולם קראו להגדיל בעתיד את גובה השיפוי וכן לקדם חקיקה נוספת שתקדם הסדר קבוע בנושא. מיכל וקסמן חילי, התאחדות התעשיינים: "אנחנו מברכים על הניסיון של המדינה לנסות ולקחת אחריות על הכספים שהמעסיקים משלמים אבל זה לא מכסה בפועל את התשלומים בהם הפרשות לפנסיה, פיצויים, ימי הבראה, חופשה, קרן השתלמות והסכמים קיבוציים המחייבים לתת הרבה יותר ממה שקובע החוק. המיצוע ההגיוני הוא 37%. אסור לנו ליצור תמריץ שלילי להעסקת משרתי מילואים". 

בתגובה לדברים הסבירו נציגי משרד האוצר כי המדינה יכולה לשפות את המעסיקים על פי הערכת ההפרשות שניתנות מכוח חוק הביטוח הלאומי בלבד, ולא על פי הפרשות הניתנות לו מכוח פסיקות או הסכמים. יאיר שלם מנכ"ל ההסתדרות הלאומית: "אני שמח על הרגע הזה, זה הישג ענק לטובת המעסיקים ובסופו של דבר זה מתגלגל לעובדים".

ח"כ טלי גוטליב: "המדינה יכולה לשפות את המעסיקים רק בגין מה שניתן לעובד על פי חוק וזה מה שמוגדר בתקנות כרגע. לכל שינוי תהיה משמעות של הליכי חקיקה ועלות תקציבית שמשמעותם עיכוב משמעותי בהעברת הכספים ולכן חשוב שהתקנות יאושרו כפי שהן. אנחנו מבינים שכרגע זה לא מושלם אבל צריך לתת מענה מיידי למעסיקים שכרגע לא מקבלים דבר עבור אותן הוצאות".  

עוד ב-

שכר של 29,980 שקל בחודש: זה המקצוע הכי טוב בישראל

לכתבה המלאה

ח"כ דבי ביטון בירכה על התקנות ואמרה: "אנחנו צריכים להצדיע לאנשים שהיו שם בשעות הקשות. לאחר תום הוראת השעה אולי נמשיך עם חקיקה קבועה". ח"כ אלון שוסטר אמר: "ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה הצעה שלי להחזר מלא וקבוע, שיעשה צדק עם המגזר העסקי שנשא על כתפיו במשך 3 דורות את המילואימניקים. אני מקבל בצער את הוראת השעה הזו כמענה חלקי לשנה הנוכחית".