משפט
ביטול עילת הסבירות: מי ירוויח בגדול בזכות המהלך?
תחום אחד שיכול להרוויח מהחקיקה מעוררת המחלוקת הוא ההתחדשות העירונית, בשל הגברת הוודאות בשוק כתוצאה מהמהלך. עו"ד מיכאל בנאין מקבוצת R.E.L מנתח
סוגיית ביטול עילת הסבירות זכה להד תקשורתי ונוכחות מרשימה בשיח הציבורי. עו"ד מיכאל בנאין מקבוצת R.E.L מנתח את המצב הקיים ומעלה את טענה שתחום ההתחדשות העירונית הוא המרוויח הגדול מכל המצב.
15 שופטי בית המשפט העליון שהתכנסו לדיון וסיפקו את ההצגה הטובה בעיר נדרשים למשימה לא פשוטה כלל. מצד אחד להיות גורם מאזן מול הרשות המחוקקת והשופטת ולא למשוך את החבל חזק מדי ב"מאבק" מול שתי הרשויות, ומצד שני לשמור על אותם ערכים שמאפשרים לישראל להיות "יהודית" ו"דמוקרטית" ברוח מגילת העצמאות, וכל זאת בלי לגרום למשבר חוקתי שלישראל יהיה קשה לצאת ממנו.
אבל לצד האתגרים המשפטיים, הערכיים והחוקתיים נשאלת שאלת השפעת החלטת העליון בכובעו כבג"צ על החיים עצמם. ובהקשר שלנו איך ביטול עילת הסבירות צפויה להשפיע על עולם ההתחדשות העירונית?
יזמים וקבלנים בעת הזאת מחפשים בעיקר ודאות, שתסייע להם לקדם את עסקיהם. בתקופה של ריבית גבוהה וקיפאון בעסקאות הדבר האחרון שהם צריכים זה ששופט יוצא שפן מהכובע ויוסיף להם גורם שלא חשבו עליו. לא בכדי יזמים וקבלנים נוהרים לתחום ההתחדשות העירונית. אי תשלום על הקרקע מפתה אותם להיכנס פנימה.
עולם ההתחדשות העירונית בנוי על אמון והסכמה "ג'נטלמנית": בין הדיירים ליזמים- היזמים מבטיחים הרים וגבעות כשעוד אין מימון לפרויקט והדרך הבירוקרטית עוד ארוכה; בין היזמים לרשויות המקומיות ורשויות התכנון- התכניות של הרשויות אמורים לרקום עור וגידים ולח הזמנים צריך להתקדם כמתוכנן כדי שהיזם יוכל לעמוד בהתחייבויותיו הכלכליות; ובין הדיירים לרשויות- התחדשות עירונית מכפילה ומשלשת את מספר התושבים ברחוב ובשכונה ויש צורך בתשתיות מתאימות (עוד מוסדות לימוד, מקומות חנייה, חשמל וביוב, תחבורה ציבורית וכו') כדי לאפשר רמת חיים נאותה במציאות המצטופפת.
מכאן, מושג עמום כמו "סבירות" שניתן לפרש באופנים שונים, יכול להפר את כל אחד מהאיזוניים העדינים המוזכרים לעיל. ולכן כוונת המחוקק להצר את צעדי בית המשפט ולצמצם את מרחב התמרון של השופטים בישראל מהווים יתרון כשאנו מדברים על התחדשות עירונית.
אזכיר כי בשנים האחרונות חלה מגמה של צמצום אי הוודאות במיזמי התחדשות עירונית, מגמה שניתן לראות כהולכת יד ביד עם המהלך לביטול השימוש בעילת הסבירות במשפט המנהלי.
רף ההסכמות הנדרש לביצוע מיזם פינוי- בינוי הורד מ-80% ל-66 אחוז והחליש את כוחם של הדיירים הסרבנים, בוצעו תיקונים בחוק כדי לתת לפתור עבור דיירים קשישים בעיות ספציפיות ולצמצם את מאגר הסרבנים, קרן התחזוקה שבאה לפתור בעיה נוספת של קושי בעמידה בתשלומי דמי הניהול והאחזקה המאמירים. אלה הצטרפו להחלטות נוספות שנתפסו כפרו יזמיות ונועדו לתת לפרויקטים לזרום ולמנוע בירוקרטיה.
המדינה והרשויות רוצים לקדם התחדשות עירונית כי מובן לכל כי זה הפתרון ההכרחי ולא היחידי למשבר הדיור, בייחוד במדינה שלא משופעת בקרקעות כמו ישראל, וכן לרצון בהתחדשות של בניינים ישנים ומסוכנים, גם לאור החשש מרעידת אדמה חזקה.
עוד ב-
הרעיון ששופט יחליט לתקוע פרויקט כי יש דייר סרבן שלא הוצע לו פתרון "סביר" מדיר שינה מעיני כל יזם וגם אמור להטריד את הרשויות ואותנו האזרחים. מכאן שביטול עילת הסבירות היא פתרון נחוץ וטוב לא רק עבור יזמי התחדשות עירונית, אלא לכל מי שיהנה מחיזוק בניינים ותוספת יחידות דיור לשוק המגורים, קרי מדינת ישראל ואזרחיה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.דווקא נראה בעייתי לייקר את המגורים ולבנות מהר1 12/2023/30הגב לתגובה זו0 0בניה רוויה לפני המלחמה לא היתה מזכירה כלל מיגון למלחמה. בניה אחרי שהתחילה המלחמה ממגנת חדרי מדרגות ולא שירותים מקלחת מטבח ושאר חדרים יותר חשובים. דווקא בתחום הזה חשוב שיהיו איזונים ובלמים, הקפאת בניה לכמה שיותר זמן - לוקח 9 חודשים לעשות ילד ולא יומיים, לימודים שונים הם 3 שנים לפחות במכללה ויותר לתלמידי בית ספר... עדיף לא לבטל עילת סבירות בתחום זה במיוחד.סגור