מנשה זרחי, הומלס בן 69 מחולון, מצא עצמו מחויב בתשלום ארנונה בסך 160 אלף שקל, מאחר ועל פי רישומי העירייה החזיק במבנה תעשייתי גדול ברחוב הסולל בעיר בשנים האחרונות.

הסיפור הובא באתר גלובס, לפיו לפני כעשור, זרחי המוכר לשירותי הרווחה, לן תחת עץ מול הנכס - מבנה ששימש בעבר כמפעל לציפוי מתכת לאבזמים והיה שייך לאחים דורון ועמי קופרפיש, שקיבלו אותו בירושה. לאחר שהופסקה הפעילות במפעל, זרחי הותיר בו מעט חפצים אישיים וגרוטאות שאסף באישור בעלי המקום.

בשלב מסוים אחד האחים ביקש ממנו לבצע שיפוץ בנכס ונתן לו מפתח. העבודות נעצרו מסיבות שונות, וחפציו של זרחי נותרו במקום. בעקבות סכסוך בין שני האחים, נוצרה מחלוקת מי מחזיק בנכס וחייב בתשלומי הארנונה. אחד מהם טען כי זרחי שפלש לנכס מחזיק בו, והעירייה רשמה את ההומלס כמחזיק במפעל ממאי 2016, ללא בדיקה.

ב-2018 ערכה העירייה ביקור בנכס, ומצאה כי זרחי לא מחזיק בו. אלא שהרישום לא שונה. במקביל הגיש אחד האחים תביעה נגד זרחי לפינויו מהנכס ותשלום על שימוש בנכס. התביעה נדחתה, וניתן סעד פינוי. רק בשנת 2020 שינתה עירייה את ההחזקה בנכס לאחים הבעלים.

זרחי, שערער כנגד העירייה בבקשת תשלום הארנונה, יוצג בהליך על-ידי עו"ד ענת אסייג מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, טען כי את חפציו הוא פינה מהנכס כבר בשנת 2018. בית המשפט קיבל את העתירה וביקר את התנהלות העירייה.

שופטת בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בתל אביב, גיליה רביד, קבעה כי העירייה התנהלה בחוסר סבירות קיצוני, וחייבה אותה לאפשר לדר הרחוב לטעון נגד החיוב ולהפסיק עד אז את הליכי הגבייה נגדו. "ההחלטה נגועה במקרה זה בחוסר סבירות קיצוני. מצופה מהרשות שלא לאטום את אוזניה למול מה שעשוי להוות תוצאה בלתי הוגנת שכרוך בה עוול לאזרח. הדבר נכון שבעתיים כאשר עסקינן בעוול שנגרם לאזרח מוחלש", קבעה השופטת. 

עוד ב-

משרד הרווחה בצעד מפתיע: יממן לאלפי הומלסים שהות במלון

לכתבה המלאה

מעיריית חולון נמסר בתגובה: "העירייה פועלת על-פי החוק ומבצעת רישום מחזיקים בספריה על-פי דיווח של בעל נכס או של המחזיק בו. מטבע הדברים, אין ביכולתה לבצע חקירה ודרישה על כל דיווח שכזה בשל היקף המחזיקים והמשאבים, ודבר זה אף נקבע על-ידי בית המשפט העליון. כך היה גם במקרה זה, כאשר בעל הנכס דיווח לעירייה על החזקתו של מר זרחי בנכס ועל השימוש שהוא עושה בו. כאשר מר זרחי טען בפני העירייה כי הוא אינו המחזיק, העירייה בדקה את הטענות ולאחריה הודיעה לבעל הנכס כי היא רואה בו כמחזיק. כתוצאה מכך, בעל הנכס פנה לוועדת הערר וטען בין השאר כי מר זרחי הוא המחזיק. בנסיבות אלה, העירייה לא פעלה לגביית החוב והותירה את רישומו של מר זרחי כמחזיק בנכס אך על-תנאי, עד לאחר הבירור בוועדת הערר".