הילה תומר נחשפה אמש (שני) בפייסבוק על ההטרדות המיניות שעברה לכאורה על ידי השחקן אלון דהן שהלך לעולמו בגיל 49 בלבד אחרי התמודדות עם מחלה קשה, תוך כדי היא תקפה את השחקן ומנחה הטלוויזיה דביר בנדק שטעמה חצה את הגבול כשכינה את הטענות על ההטרדות כשווא.

תומר כתבה: "אחרי לילה ללא שינה אני אוזרת אומץ וכותבת, כותבת על איך אתמול ברדיו מחקו את מה שעברתי במחי יד. אתמול אלון דהן נפטר. אין ספק שאדם שמת בגיל כל כך צעיר ומותיר אחריו משפחה זה דבר ששובר את הלב. שמעתי מסיפורים שהוא היה אבא מדהים, ואולי אי אפשר לקחת את זה ממנו. בכל פסטיבל ההספדים שוכחים דבר אחד, את הנשים בהן הוא פגע. והשיא הגיע אתמול, כשדביר בנדק אמר ברדיו שהועללו על אלון עלילות שווא שהובילו למותו".

"אבל במקום לדבר באופן כללי אספר על קצה המזלג את ״עלילת השווא״ שלי: במשך שלוש שנים , מגיל 15 עד גיל 18 הוטרדתי ע״י דהן, זה התחיל במילים, עבר לחיבוקים שאת כלואה בהם ללא מפלט, המשיך במגע בליטופים, נשיקות בצוואר, שיח מיני כביכול מרומז, היה יום שבו אפילו קיבלתי ממנו נשיכה ״קטנה״. כל זה, בעודי נערה שוחרת תיאטרון, שעוד מתעצבת כאדם ויודעת שמשהו כאן לא בדיוק בסדר אבל לא יודעת למה".
 

"אבל אני חוזרת לבנדק, כי לא תכננתי להתייחס לנושא ובטח שלא להחשף עד ששמעתי את דבריו ברדיו שהם פשוט הסתה מסוכנת! נגד הנפגעות ונגד עיתונאית אחת אמיצה שאחרי תחקיר מעמיק של מספר חודשים עזרה לי ולעוד נפגעות רבות להשמיע את קולנו.
אמירות מסוג - תלונות שקר הובילו למותו, הן פשוט התרת דם מבעיתה".

"אז דביר יקר, אני התלוננתי, ולא, לא תלונת שקר. מצוקה אמיתית של נערה שנעוריה חוללו ע״י אותו אדם שאותו אתה מספיד. אם כל האימה שבדבר, אחרי שהתחקיר ב״הארץ״ פורסם, תגובה מבישה של דהן כלפי הנפגעות, אזרתי כל טיפת אומץ וכוח שלא הייתה לי בזמנו כנערה והתלוננתי במשטרה. התלוננתי על מה שנעשה לי, שעליו לא חלה התיישנות. במשך שלושה חודשים אני ומה שקרה לי הועברנו מיד ליד בחוסר רגישות מוחלטת, אשר אולי קרתה עקב בירור מצבו הרפואי של דהן, מבלי שהדבר שוקף לי".

"תשמע דביר, משיטוט בויקיפדיה גיליתי שיש לך שתי בנות. במילותיך שלך, לפיהן נפגעות הן שקרניות, אם חלילה (ואני לא מאחלת את זה אפילו לרגע!!!) יקרה משהו לבנותיך, אתה בדבריך טמנת להן מלכודת. אז לסיכום דביר, דברי ״השקר״ שסיפרתי, אותם רגעים עיוותו לי את הנעורים ואפילו היום שנים אח״כ צרובים בי, בדיוק באותם אזורים בהם הוא נגע, נישק, נשך ללא הסכמתי. כאישה לספר את הסיפור שלך כרוך בפחד גדול, אם נשים קמו וחשפו, לא נראה לי שהן משקרות. *כן חשוב לי להגיד שליבי עם משפחתו של דהן שלא עשתה דבר ומתמודדת עם האובדן. לולא בנדק לא הייתי כותבת, אבל לא אסכים שיתירו את דמי שלי ושל נשים רבות נוספות".