ועדת המשנה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, דנה היום (ראשון) במימוש הפוטנציאל הלאומי במהפכת טכנולוגיית ה-Web3, הבלוקצ'יין ותעשיית הקריפטו. נציגי התעשייה קראו לשיתוף פעולה עם הבנקים ולהסרת חסמים בתחום. נציגי בנק ישראל ומשרדי ממשלה הציגו את העבודה שנעשתה אצלם בזמן שחלף מאז פורסמה החלטת ממשלה בנושא לפני כשנתיים ויו"ר הוועדה קראה להם 'להעלות הילוך'.

בפברואר 2023 פורסמה החלטת ממשלה בדבר קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים. יו"ר הוועדה ח"כ אורית פרקש הכהן: "מאז פברואר 2023 וכמעט שום דבר לא נכנס לתוקף. הממשלה לא עומדת בקצב של הדברים. אין לנו את הפריבילגיה לוותר על שום מנוע צמיחה. תעשיית הקריפטו היא כזאת. מדובר בשוק עם פוטנציאל מאד גדול. רואים כאן ריבוי רגולטורים, בלי מוביל אחד שמפעיל לחצים לסיום העבודה. מיצינו כבר את השולחנות העגולים והשיח." 

נציגי התעשייה הצביעו על מגמת ירידה בפעילות בישראל וקראו למדינה לייצר אסטרטגיית קריפטו בדחיפות. מנכ"ל פורום חברות הקריפטו ניר הירשמן: "בתוך התעשיה הישראלית של רוכשי ומוכרי המטבעות הדיגיטליים יש תחושה של דאגה מאד גדולה. הבעיה המרכזית היא ששליש מהחברות עוזבות את ישראל. 25% מהחברות אמרו שלא יגייסו אפילו עובד אחד בישראל בגלל צבר של בעיות. החברות הישראליות בטוח יצליחו, השאלה אם יצליחו בישראל. בשנה האחרונה פעלו בתעשיית הקריפטו הישראלית 161 חברות (ירידה של 13 חברות משנה קודמת) ו-3,300 עובדים''.

עוד הסביר: ''היקף גיוסי ההון עמד על 4.2 מיליארד דולר." הירשמן הציג נתונים של שוויץ וסינגפור, מדינות בעלות מאפיינים דומים לישראל ועמד על ההבדלים בין הצעדים שנעשו שם לאלו שבישראל. "בשעה שהעולם הולך ומתפתח, מדינות מייצרות רגולציה משמעותית שמאפשרת להתפתח בתחום, ובישראל אנחנו בסטגנציה." הירשמן הציג הערכה של התועלת המשקית הצפויה בישראל ב-2035: "אם ישראל תצמח רק פי 1.5 מהעולם, בעוד עשור, יהיו בתעשייה 75,000 עובדים, ישירים ועקיפים, עם 30 מיליארד ש"ח תרומה לתמ"ג בהעסקה ישירה, והתרומה המצטברת לתמ"ג תגיע ל- 120 מיליארד שח עד 2035. אבל אם ישראל תמשיך בצורה שבה ממשיכה היום, עד 2035 נפסיד 30-40 מלש"ח לתמ"ג. בשנה האחרונה ישראל איבדה כמעט 300 משרות, אובדן מוערך של 86 מיליון ש"ח ממסים בשנה אחת." 

אורן רוזנפלד, סמנכ"ל כספים בחברת  Fuse io דיבר על הקושי בגיוס עובדים מקומיים: "יש מאמץ גדול לגייס עובדים, שלא צולח. אנחנו מגייסים בעיקר בחו"ל, בשל המיסוי הגבוה לעובדים – עובד מחו"ל משלם רק 25% מס בעוד עובד בישראל משלם כפול." היו"ר פרקש שאלה את נציגת רשות המסים מדוע ישנו כזה חוסר שוויון ונענתה: "אנחנו במחלוקת מקצועית."

יובל רואש מנכ"ל חברת הפינטק למסחר במטבעות דיגיטליים ביטס אוף גולד: "חשבונות של לקוחות נחסמו כשהעבירו כספים אלינו ונאלצנו לתבוע את הבנקים בבית משפט. גם כספים שאנחנו מעבירים ללקוחות נתקעים בדרך לפעמים חודש ולעיתים אפילו מחזירים את הכסף. אנחנו משרתים מעל 250,000 לקוחות ישראלים ומעריכים שיש בישראל כ-600,000 ישראלים בעלי קריפטו, כשחלקם קנו את המטבעות בחו"ל." רואש תיאר את הדרך הארוכה עד לקבלת הרישיון: "4.5 שנים חיכינו לרישיון שלנו כגוף מפוקח. אבל היום אנחנו מרגישים אפילו חיסרון מול גופים זרים, שמפוקחים בארה"ב למשל. אנחנו מרגישים שיש להם יתרון על פנינו פה בארץ. כשחברות ישראליות רוצות להמיר את הכסף, הן פונות לחברות מחו"ל. אנחנו מבקשים שהבנק יסתכל עלינו כגופים שמפחיתים סיכונים. זה יכול היה להיות מוסדר בחוזר בנק ישראל למשל. יש בנקים קטנים שיש להם אישור, ממש פטור מבנק ישראל, שאין עליהם חובה לקבל כסף שמקורו בקריפטו." 

אבי דיין, בעלים ומנכ"ל רשת ביטקוין צ'יינג': "למעלה משבע שנים אני מחכה לרישיון משוק ההון. מצד אחד אנחנו לא מקבלים רישיון, מצד שני הבנקים לא מסכימים לפתוח לנו חשבון בנק. בצר לי פניתי לחו"ל. חזרתי מדובאי אחרי בדיקה להעברת העסק לשם. זה פספוס של המדינה שלא רק שלא מנסה לעזור, אלא תוקעת מקלות בגלגלים. חשוב להבין שהמתחרים שלנו, העסקים החוקיים, הם עסקים לא חוקיים כמו טלגרם, הלבנת הון ומימון טרור".

ראש אגף פיננסים באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חובב אלסטר ציין כי הפעילות בישראל "מתקדמת בסה"כ בכיוון חיובי". הוא הציג ארבעה סיכונים מרכזיים: הלבנת הון ומימון טרור, הגנת הצרכן, יציבות פיננסית בשל תנודת המטבע, עצמאות ויעילות המדיניות המוניטרית. לצד הסיכונים, אמר כי זיהו גם פוטנציאל לתועלות – יש פוטנציאל לצמיחה, לעובדים ולפעילות חדשנית. "לכן קבענו 4 עקרונות – לתת בהירות ולצמצם את אי הבהירות בשוק, לעמוד בסטנדרטים בינ"ל, להפגין גמישות לשינויים טכנולוגיים ועידוד חדשנות, וכן למנוע ניצול פערים רגולטוריים בין מוצרים דומים ובין גופים מפקחים." אלסטר אמר כי "יש עיכובים מסוימים. הבנקים המסחריים מייצגים שמרנות מסוימת ביחס לתחום. זה נובע מהמבנה הריכוזי הקיים בבנקים בישראל. אם היתה מתפתחת ביניהם תחרות, זה היה פוגש גם את תחום הנכסים הדיגיטלים." אלסטר התבקש לעדכן את סטטוס יישום החלטת הממשלה ואמר: "יצרנו מסלול להכרה ברישיונות גופים זרים ע"י רשות שוק ההון. פרסמנו גם תזכיר חוק. אנחנו גם רוצים להחיל סמכויות קיימות של הרשות לניירות ערך על פעילותם בתחום."

פרקש הציעה לאמץ את מודל ה'מיקה' (MiCA),הרגולציה האירופאית החדשה שנועדה להגן על צרכנים וליצור מסגרת חוקית לעיסוק בנכסים דיגיטליים. נציג הכלכלן הראשי באוצר חובב אלסטר: "בנק ישראל מפקח על המטבעות היציבים ורשות שוק ההון על האחרים. את זה לקחנו מהמיקה."

יואב סופר, יועץ המשנה לנגיד בנק ישראל תיאר את פרוייקט השקל הדיגיטלי שהם מקדמים ויכול להוות פלטפורמה לפעילות של חברות מהתעשיה, כפי שהודגם בניסוי שערך הבנק. הוא הדגיש כי צריך להסיר חסמים שיאפשרו לתעשיה להתפתח, תוך דגש על ניהול הסיכונים ובהם הגנה על כספי משקיעים.

נציגת בנק ישראל אילנית מדמוני: "אנחנו פועלים להסיר חסמים ולאפשר את פעילות התעשיה בישראל. מדובר בתעשיה מתפתחת והמערכת הבנקאית נמצאת בתהליכי התאמה, למידה והתאמה. בשנה האחרונה אנו מקיימים מפגשים ושולחנות עגולים עם נציגי התעשיה והבנקים. עיקר החשש של הבנקים נוגע לחשש להלבנת הון הן בפעילות של אנשים פרטיים והן של חברות טכנולוגיה. אנו עושים מאמץ כך שבחודשים הקרובים, עד סוף השנה, נגיש טיוטה של תיקון ההוראות ונצליח להקל את הפעילות בישראל."

נתי (נתנאל) טאובר, ממחלקת תשלומים בבנק ישראל: "בנק ישראל פועל מול רשות שוק ההון והרגולטורים המקבילים על מנת להסדיר את הפעילות במטבעות יציבים בעלי השפעה יציבותית. במסגרת זו פרסם בנק ישראל מסמך עקרונות להסדרת הפעילות בנושא".

היו"ר ח"כ פרקש מתחה ביקורת על בנק ישראל וקראה "להעלות הילוך": "לוח הזמנים שלכם לא מספק. זה לא הקצב שאתם אמורים לפעול בו עם חברות טכנולוגיה. זה תקוע. בכל הזמן שחלף מאז פרסום החלטת הממשלה רק הוצאתם מסמך עקרונות לציבור על מטבעות יציבים."

מנהלת תחום הקריפטו ברשות המסים הילה גרטי סקרה את ההתקדמות מצידם: "פרסמנו 3 תזכירי חקיקה. בחקיקה ראשית קבענו שנכס דיגיטלי הוא נכס ולא מטבע וקבענו את מקום הפקת ההכנסה, שזה רלוונטי למשקיעי חוץ בעיקר. בנוסף, חקיקת משנה שמטילה ניכוי מס במקור על גופים מפוקחים שפועלים בישראל – זה יקל על האזרח הפשוט בהיבט הדיווחי. בנוסף, ריווח של תדירות הדיווח לאזרחים שפועלים שלא באמצעות פלטפורמה מפוקחת."

עוד ב-

לראשונה בארצות הברית: בנק משיק מטבע קריפטו צמוד דולר

לכתבה המלאה

סגן מנהלת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון אלי טובול: "שר האוצר החליט שאנחנו נהיה אחראים על מנפיקי מטבעות יציבים. אנחנו עובדים על נוסח סופי לחקיקה, אחרי שקיבלנו הערות ציבור ושיח עם השוק. בחודשים הקרובים נשלים את העבודה."