הקצב המהיר של התפתחות הבינה המלאכותית גורם קושי רב במעקב אחר חידושים. בין שלל התחומים שבנמצא, נדמה כי עולם המשפט נמצא בשינוי דרסטי שיצר תחום המכונה 'ליגלטק' – טכנולוגיות של עולם המשפט.

מבט אל העתיד הקרוב צופה שינוי מהותי במקצוע עריכת הדין, שכולל בין היתר מעבר הדרגתי מעורכי הדין המוכרים אל מקצוע משפטי שהולך וצומח מעבר לים – 'מהנדס משפטי' (Legal Engineer) - תפעול של כלים טכנולוגיים על מנת להוציא מהם את המירב. מדובר באנשי מקצוע שהכשרתם קצרה משמעותית משל עורכי-דין, והמטרה היא הענקת שירות משפטי איכותי יותר, מהיר יותר – ומטבע הדברים גם זול יותר.

 כיום, כלים מבוססי בינה מלאכותית לוקחים חלק כמעט יומיומי בפעילות המשפטית במחלקות משפטיות פנימיות ובמשרדי עורכי-דין. מדובר בעוזרים משפטיים מיומנים שלא עוצרים לרגע ולא זקוקים לימי חופש ולשיחות הערכה. הם יודעים כבר כיום לסרוק חוזים ומסמכים משפטיים שאינם מאוד מורכבים ולהוציא מהם אי דיוקים, נקודות שראוי לתת עליהם את הדעת ולסמן חלקים שכלל אין צורך לקרוא. המערכות חוסכות מזמנם היקר של עורכי הדין, ממקדות אותם במהות ובכך מביאות את עורך-הדין לתת מענה יעיל ומהיר לאלמנטים החשובים בתוך 'הררי המידע'.

כלי הבינה המלאכותית מחוללים מהפיכה של ממש בכל הקשור לנגישות לשירותים משפטיים. אין צורך עוד לחכות לתור בקליניקות לסיוע משפטי ולחפש 'פרו בונו'. כל אדם יכול לבדוק מסמכים משפטיים ללא עלות (או בעלות סמלית), לגלות האם 'יש או אין קייס' ובעתיד הלא רחוק (ובחלק מתחומי המשפט), להגיש תביעה בכוחות עצמו ללא צורך בעורך דין.

מה בדבר כללי האתיקה של לשכת עוה"ד לגבי 'ייחוד המקצוע' לעורכי-דין בלבד? באריזונה שבארה"ב מתקיים בהצלחה פיילוט המאפשר לחברות טכנולוגיה להעניק שירותים משפטיים ללא צורך בעורך-דין בשר ודם.

נדמה שלא יהיה מנוס משינוי מהותי בהקשר זה בכללי האתיקה, מכיוון שכבר נאמר לא אחת – את הטכנולוגיה אי אפשר לעצור, והיתרונות שבהנגשת התחום עולים על החסרונות.

כלי הבינה המלאכותית עוסקים כבר כיום בפעילות רפטטיבית של בחינה ובדיקה של מיליוני מסמכים בתוך זמן קצר והוצאת פלט מדויק, זאת לצד מחקר משפטי מקיף (לרבות בשפה העברית) ושלל תהליכים שעד כה בוצעו על ידי מתמחים ועורכי-דין צעירים.

משרדי עורכי הדין מספיקים הרבה יותר בהרבה פחות זמן, אלמנט שברוב הגופים העסקיים היה אמור לחולל צמיחה מהותית. על אף זאת, בשוק בו חלק ניכר משכר הטרחה מבוסס על חיוב שעתי, המודלים המסורתיים של השוק המשפטי עוברים שינוי, ומודלים חדשים נכנסים – בין אם תשלום עבור ניסיון משפטי, תשלום עם גבול מסוים, ריטיינרים וגם תשלום קבוע.

בשימוש נכון בכלי בינה מלאכותית, משרדי עורכי הדין יוכלו להשיג ייצוג משפטי המותאם באופן אמיתי ללקוח הפוטנציאלי. הכוונה לייעוץ משפטי שיוכל לנתח כמעט בזמן אמת מיליוני מסמכים ואלפי עסקאות הדומות לתהליך הנדון ובסיוע של עורך-דין בשר ודם. ניתן יהיה לתת הערכה מראש לסוג העסקה, לתחום העיסוק של החברה, לסיכוי שלה להיכשל וגם לסיכוי או לסיכון בהגעה לבית משפט ואף לאיזה שופט עדיף לא להגיע כלל.

עוד ב-

בינה מלאכותית ברפואה: זהו סכום העתק שמשקיעה המדינה ב-AI

לכתבה המלאה

כותב הטור הוא עו"ד זהר פישר הוא המייסד של Tech&Law, מחלקת הליגלטק של חברת הייעוץ Robus.