דיגיטל וטק

בינה מלאכותית ברפואה: זהו סכום העתק שמשקיעה המדינה ב-AI

הבינה המלאכותית משתלטת כמעט על כל דבר, ובדיון מיוחד שהתקיים בכנסת נחשפו נתונים והתגלו כלים רבים אשר מסייעים לרופאים ולמערכת הבריאות. מה עדיין צריך לעשות? ומהו הסכום העצום שמשקיעה המדינה בתחום?
מערכת ice | 
בינה מלאכותית ברפואה (צילום shutterstock)
וועדת הבריאות של הכנסת דנה בקידום ופיתוח בינה מלאכותית במערכת הבריאות.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ רון כץ הדגיש כי "הנכונות של מערכת הבריאות לפתוח את שעריה לחדשנות רפואית, יחד עם ההירתמות של חברות ההייטק, מסמנות רגע מכונן עבור מערכת הבריאות בישראל. מהוועדה תצא הבשורה הבאה שתצעיד את הרפואה הישראלית קדימה - לטובת המטופלים והמטפלים כאחד".
כץ הדגיש את מחויבותו להבטיח שמערכת הבריאות הישראלית תהיה לא רק מתקדמת אלא גם מותאמת לצרכים המשתנים של הציבור, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות רפואית.
לדבריו, יש צורך לייצר בהקדם תכנית לאומית ייעודית לשימוש ב AI במערכת הבריאות ולתקצב אותה בהתאם. על התוכנית לכלול, בין היתר, הקמת האב AI בבריאות שישמש פלטפורמה נגישה ויעילה לקידום יוזמות בתחום ה AI בבריאות, לייצר תקינת איכות באחסון מידע ובתשתיות, בקרב כל גופי הבריאות, ולתמוך בגופים אלה לטובת ביצוע קפיצת המדרגה הנדרשת, להכנסת טכנולוגיות AI למערכות הבריאות, לייצר מערכת רגולטורית מאפשרת עבור הכנסת הטכנולוגיות אשר מתחדשות באופן תדיר והסרת בירוקרטיה בתחום הרכש, ולהכשיר כוח-אדם מיומן ואוריינות בתחום ה AI לצוותים בעולמות הבריאות.
לירון זוהר, סגנית ראש חטיבת הטכנולוגיות במשרד הבריאות, סיפרה על השימוש הרב הנעשה כבר כיום בכלי זה, המשפר אבחון רדיולוגי, כלי עזר לרדיולוגים שמשפר  דיוק, חוסך זמן, מסייע לקרדיולוגים, סיוע בזיהוי ממצאים באקו לב, פענוח פתולוגי, סיוע בפענוח מהיר ואיכותי של ממצאים פתולוגיים, ואף מאפשר לזהות אוכלוסיות בסיכון ולהתאים טיפול  מותאם אישית בשפה העברית. היא הדגישה את חשיבות האיזון בין בטיחות המטופל – לחדשנות, ולכן נדרשת למידה מתמשכת ומהירה, אתגר איתו מתמודדות כל מדינות המערב.

לדבריה, אתגרים ייחודיים לישראל הם למשל גישה לתיק הרפואי ואיכות המידע, כאשר חוסר עקביות במערכות תיק רפואי בין בתי חולים, קשיים באינטגרציה של מערכות AI למערכות קיימות, מחסור במודלים מותאמים לשפה העברית (מורכבות חילוץ, ניקוי והכנת מידע לאימון) ובנוסף פערים טכנולוגיים עלולים להשאיר את הפיתוחים בישראל מאחור  ביחס לארה"ב ואירופה.
היא סיפרה על תמיכה במערכות בינה מלאכותית במספר בתי חולים, ולדבריה נדרשת החלטת ממשלה על תכנית לאומית לקידום בינה מלאכותית במערכת הבריאות - לאור צרכים ומאפיינים ייחודיים, להאיץ רגולציה מותאמת- כיצירת מנגנוני תמיכה בתהליכי חדשנות הקשורים ל- AI תוך שימוש בתקן בינלאומי, והשקעת משאבים בסביבות פיתוח של בינה מלאכותית במרכזי חדשנות בבתי-חולים ובקהילה וביכולות תומכות בקליטת פתרונות AI.
לדברי צבי גולצמן, סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, סיפר על התוכנית הלאומית המתמקדת בתשתיות ומתוקצבת  בכמיליארד שקל, על שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה השונים וגורמים בינלאומיים, ופעילות של כ-1,500 חברות ישראליות העוסקות בתחום.
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב'כללית', הדגיש את ההכרח של ההתקדמות בתחום, וללא התקדמות זאת מערכת הרפואה הציבורית תקרוס. לישראל יש יתרון עולמי אדיר בתחום, מסיבות שונות, והמחיש זאת ע"י כלי הנמצא כיום בשימוש רופאי ה'כללית', המדגיש בפניהם אלו מטופלים זקוקים לבדיקתם היום – לאור מחלות שיתפתחו אצלם בעתיד.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה