כמעט שנתיים לאחר שכוכב הרשת עידן אוחיון ז"ל הלך לעולמו, בגיל 29, הוגש כתב הגנה בתביעת המיליונים, שהגישה משפחתו של אוחיון נגד המרכז הרפואי 'ברזילי' ומשרד הבריאות המפעיל אותו.

בתביעה, שהוגשה בדצמבר האחרון לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד, טוענת עו"ד דיקלה ואנונו, המייצגת את משפחת המנוח, כי מותו של אוחיון ז"ל היה בר מניעה, והתרשלות לכאורה של הצוות הרפואי בבי"ח ברזילי, מנעה ממנו שנים ארוכות של קריירה מרשימה, אותה פיתח במהלך חייו הקצרים.

כזכור, אוחיון ז"ל היה משפיען רשת ידוע שכיכב בטיקטוק, פייסבוק, יוטיוב ואינסטגרם ברמה ארצית והבינלאומית, ושני חשבונות הטיקטוק שאותם הפעיל זכו למאות אלפי עוקבים, ולמיליוני צפיות מגולשים מכל רחבי העולם. אוחיון השתתף במספר תוכנית ריאליטי, היה חתום על הסכם שיתוף פעולה עם חברת 'סמסונג', ולוהק לתכנית הדוקו-ריאליטי של הוט, "יוצר התוכן של ישראל". על פי הנטען בתביעה, היה צפוי לו עתיד מזהיר, אילו לא היה מסיים את חייו באורח כה טרגי ומיותר.

כיממה וחצי לפני מותו, ב-5 לספטמבר 2022, הגיע אוחיון ז"ל לבי"ח 'ברזילי', כשהוא מתקשה ללכת, סובל מקוצר נשימה משמעותי, ומסטורציה נמוכה מאוד. על פי התביעה, בקשתו לקבל מיטה סורבה, והוא נדרש ללכת ברגל כ-70 מ' עד למיון הפנימי.  לדברי עו"ד ואנונו, לאחר יותר משלוש שעות בהן שהה במיון, הוא הועבר לטיפול במחלקה הפנימית, כשבפועל, בשל מצבו, היה צריך להעבירו למחלקת טיפול נמרץ. על פי הרשומה הרפואית, במחלקה נלקחו ממנו מדדים, שהראו על רמות מאד גבוהות של 'חמצת הדם' – תופעה בה מתרחשת עלייה חריגה ברמת ה-CO2 בדם, בשל בעיה בריאותית כלשהי. 

במחלקה סברו שהמצב נובע ממחלת ה-COPD שבה לקה עקב היותו מעשן כבד, וכן מקושי בפינוי ה-CO2 מהגוף, הטיפוסית להשמנת יתר חולנית קיצונית (BMI מעל ל-40). הוא טופל בביפאפ, במטרה לאוורר את דמו, אך לאחר ניסיון של כרבע שעה, הוא נשבר וסירב להמשיך בטיפול כתוצאה מפחדים קלסטרופוביים. הוא חובר לעניבת חמצן, וערכי הסטורציה שלו לאחר מספר שעות עלו ל-97. בשל סירובו לטיפול בביפאפ, ביקשה האחות להעבירו למחלקה מוגברת (מחלקת טיפול נמרץ), אך סורבה בגלל חוסר מקום במחלקה, והוא הועבר למחלקה הפנימית.

ביממה שבה שהה אוחיון ז"ל במחלקה הפנימית, מצבו הוסיף להידרדר. על פי הנטען, הוא התקשה להסתדר עם מסכת ההנשמה (BIPAP) שהושמה על פניו, בשל היותו קלסטרופובי, וכל תחנוניהם של אמו ואחיו להעבירו למחלקת טיפול נמרץ, ולהנשימו, נתקלו בסירוב.  וכך, בשעות הבוקר המוקדמות של ה-7 בספטמבר 2022, הוא נמצא מת במיטתו על ידי הצוות הרפואי.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' אורן פרוכטר, מנהל מחלקת ריאות וטיפול נמרץ נשימתי במרכז הרפואי 'וולפסון', שקבע, כי מדובר במקרה מוות בר מניעה של גבר צעיר כבן 29, שהגיע לבית החולים בשל מצוקה נשימתית, שלא מצאה מענה הולם ומקצועי במהלך אשפוזו, והסתיימה במותו בטרם עת. לדברי פרופ' פרוכטר, לאור אי-הצלחתו של אוחיון להתמיד בחבישת מסכת ה-BIPAP, היה על הרופאים לפנות באופן מיידי לגורם הממונה בבית החולים ולגורמי האתיקה, כדי לאפשר להם ביצוע הנשמה מלאכותית, ולו לזמן קצר, ולא לסמוך על שיקול דעתו של החולה שהיה במצב נשימתי קשה, בהכרה ירודה וכשנשקפה סכנה חמורה לחייו. בסיכום חוות דעתו קבע פרופ' פרוכטר, כי באי מתן טיפול מתאים, חרצו הרופאים את גורלו של אוחיון ז"ל, ומותו, עקב חוסר הטיפול במצבו הקריטי – היה צפוי "בבחינת הכתובת שעל הקיר".

בכתב ההגנה שהגיש לאחרונה המרכז הרפואי 'ברזילי', מוכחשות כל טענות התביעה, ובין היתר נטען בו כי אוחיון סירב לקבל את הטיפול הרפואי שהוצע לו, ולפיכך, "מותו המצער נגרם בשל אשמתו המלאה או בשל אשם תורם". לכתב ההגנה צורפו שתי חוות דעת רפואיות של פרופ' פנחס הלפרן, מומחה ברפואה דחופה, הרדמה וטיפול נמרץ, ושל פרופ' יורם לבוא, מומחה לרפואה פנימית, אימונולוגיה, אלרגיה ומחלות מפרקים.

פרופ' הלפרן קבע בחוות דעתו, כי אוחיון היה איש צעיר, שסבל מהשמנת יתר ומעישון כבד, שלא שיתף פעולה עם הטיפול הרפואי שנזקק לו (ירידה במשקל והורדת שומני דם). לטענת פרופ' הלפרן, בניגוד לקביעת מומחה התביעה, אוחיון היה בהכרה מלאה, ואין כל בסיס עובדתי לטענה, לפיה לא היה במלוא חושיו. לפיכך, לדבריו, הקביעה של פרופ' פרוכטר, לפיה היה צורך לכנס את ועדת האתיקה ולכפות על אוחיון הנשמה פולשנית בניגוד לרצונו, אינה רלוונטית.  "מדובר היה באדם צעיר, בהכרה מלאה, עם היסטוריה של סירוב ליטול טיפולים רפואיים, שהוצעו לו, כתפיסת עולמו. בתיעוד הרפואי יש תיעוד מפורט מאוד של ניסיונות חוזרים ונשנים מצד הרופאים והאחיות לשכנע את המנוח להסכים להנשמה לא פולשנית, שהייתה הטיפול הנכון עבורו", דברי פרופ' הלפרן.

גם לטענת התביעה, על התרשלות עקב אי פינוי לטיפול נמרץ בשל חוסר מקום מתייחס פרופ' הלפרן בחוות דעתו. לדבריו, כמומחה בטיפול נמרץ, שקיבל חולים רבים ממחלקות פנימיות וגם דחה חולים רבים מפאת חוסר מקום ביחידה, ידוע לו כי מדובר בבעיה קשה. עם זאת, לדבריו, טענת התביעה, לפיה הנורמה בישראל היא להעביר חולה כזה לטיפול נמרץ – אינה נכונה. פרופ' הלפרן מסכם את חוות דעתו בקביעה, כי אוחיון טופל בצורה מקצועית סבירה במהלך אשפוזו הקצר ב'ברזילי', כי מותו המצער היה לא היה צפוי, וכי הרופאים והאחיות לא חרגו מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.

המומחה השני מטעם ההגנה, פרופ' לבוא, לא מתייחס בחוות דעתו לטענות שהועלו על ידי התביעה, אלא רק למחלות הרקע, מהן סבל אוחיון, שלדבריו, יש להן השלכה משמעותית על תוחלת חייו הקצרה. לדברי פרופ' לבוא, שתי הבעיות העיקריות, מהן סבל אוחיון ברמת חומרה קיצונית הן: השמנת יתר "בדרגת חומרה שאין כדוגמתה" ועישון כבד. "שתי בעיות אלה, קל וחומר כשהן בחומרה קיצונית, גורמת לקיצור ניכר של תוחלת החיים", דברי פרופ' לבוא. "החולה עישן לפחות משנת 2007 שתי חפיסות ליום. מדובר בעישון כבד ביותר. חשוב להדגיש, כי הצירוף של השמנה קיצונית עם עישון כבד הוא הרסני ביותר, כשכל מחלה מעצימה את המחלה האחרת".

בסיכום חוות דעתו קובע פרופ' לבוא, כי להערכתו, תוחלת החיים של אוחיון במועד האירוע, ללא קשר לאירוע או לטענות התביעה, הייתה מקוצרת בשיעור של 50 אחוז. "במועד הנ"ל, היה החולה בן 29. התוחלת של כלל הגברים בישראל בגיל זה היא 52 שנים נוספות, ומכאן, בגין הקיצור, עמדה אז תוחלתו על 26 שנים בלבד", דברי פרופ' לבוא. עו"ד דיקלה ואנונו, המייצגת בתביעה את משפחת אוחיון, מסרה בתגובה לכתב ההגנה: "אני דוחה את טענות כתב ההגנה מכל וכל. לדברי פרופ' הלפרן, אוחיון היה ערני ובהכרה, אך אין זה נכון. הוא היה בהכרה ירודה בשל קוצר נשימה קיצוני. כמו כן, לטענת בית החולים, אוחיון סירב לחבוש את מסכת החמצן (BIPAP), כשברשומות שלהם, עצמם, מצוין מפורשות שהוא היה קלסטרופובי. על בית החולים הייתה מוטלת החובה להרדימו ולהנשימו במחלקת טיפול נמרץ, ובכך למנוע את מותו המיותר בטרם עת".

בעקבות הגשת כתב ההגנה, הגישה עו"ד ואנונו חוות דעת רפואית משלימה המבארת את טענות התביעה, שגם אותה ערך פרופ' אורן פרוכטר.  בתחילת חוות דעתו המשלימה מתייחס פרופ' פרוכטר לחובות האתיות אותן נושאים רופאים, גם במקרים שבהם מטופלים לא משתפים פעולה עם הטיפול, ולא ממלאים אחר הנחיות או המלצות. לדבריו, על פי הקוד האתי המוטל על רופאים בארץ ובעולם, חובתו של רופא לטפל כמיטב יכולתו בכל מטופל, וכאשר זה מסרב לקבלת טיפול שעשוי לשפר מאד את מצבו, קל וחומר, להציל את חייו, רשאי הרופא, תחת התניות מסוימות, להעניק לו טיפול גם נגד רצונו. טיפול כפוי, מציין פרופ' פרוכטר, תלוי בנסיבות המקרה, וביניהן דחיפות הטיפול וכשירות המטופל להבין את מצבו ולתקשר את רצונותיו.

בכל מקרה, כך נטען בחוות הדעת, הייתה פתוחה הדרך בפני הצוות הרפואי לכפות על המטופל הנשמה תחת הרדמה, וזאת לאחר קבלת אישור מוועדת האתיקה, במקרה שהמנוח מגלה התנגדות להנשמה מלאכותית.  כמו כן, מתייחס פרופ' פרוכטר בחוות הדעת, גם למספר רב של מאפיינים בתופעת חמצת הדם, והשפעותיה על מצבו המנטלי והפיזי של המטופל.  הוא מביא מחקרים המצביעים על כך שחמצת הדם משפיעה על לחץ תוך-גולגולתי, ומפעילה במקרים של החמרה תסמינים הדומים לתסמינים מהם סובלים מטופלים עם גידול בראשם.

בחוות דעתו קובע פרופ' פרוכטר, שגם אם נדמה שאדם במצב שכזה נמצא בהכרה, אין זה אומר שהוא כשיר לקבל החלטות על גורלו, משום שעלייה ברמות ה-CO2 בדם עלולה להכניס אדם למצב של בלבול וטשטוש גמורים ויכולת השיפוט שלו נפגעת מאד. על כן, שגו בבית החולים ברזילי בכך שלא התעקשו להרדים ולהנשים את אוחיון ז"ל, חרף התנגדותו. בנוסף, קובע פרופ' פרוכטר, כי בשל מצבו הייחודי של המנוח (BMI מעל 40) הוא פיתח סבילות גבוהה מהנורמה לערכים גבוהים של CO2 בדם. התופעה הזו ידועה בשם חמצת נשימתית חדה-על-כרונית. מה שגרם לו להגיע לבית החולים היה התקף שגרם לעלייה נוספת ברמת ה-CO2 – שעברה את סף סבילותו.

לדבריו, בבי"ח ברזילי לא התייחסו למצבו המסוכן, ועל הקביעה של המומחים מטעם בית החולים כאילו מותו של המנוח לא היה צפוי, רק מעידה על הטיפול הרשלני בו. הספרות הרפואית קובעת כי ניתן בהחלט למות מחמצת הדם אם היא לא מאובחנת ומטופלת כיאות.  כמו כן, מציין פרופ' פרוכטר, כי חלק מהטיפולים שניתנו למטופל נעשו בניגוד לספרות הרפואית ורק החמירו את מצבו. כך למשל, הוא טופל בחמצן, עד למצב של סטורציה בשיעור של 95-97 אחוזים.  לדברי פרופ' פרוכטר, רמות גבוהות של חמצן בדם עלולות דווקא לגרום לתופעה נגדית, של הפחתת קצב פינוי ה-CO2 מהדם, וכתוצאה מכך, עלייה נוספת ברמת ה-CO2 בדם. למעשה, בפעולה זו, הצוות הרפואי רק החמיר את חמצת הדם של המנוח ולא אוורר את דמו. לדבריו, על הצוות הרפואי היה להגיע לרמת סטורציה של 90 אחוזים, ואז לחדול מטיפול בחמצן.

עוד טוען פרופ' פרוכטר כי היה על הצוות לפנות את המטופל למחלקה מוגברת, להרדימו ולהנשימו. לדבריו, אין רק מחלקה אחת כזו בבית החולים ברזילי, וניתן היה בהחלט להעבירו למחלקות מוגברות אחרות בבית החולים, וכך להציל את חייו. כמו כן מתייחס פרופ' פרוכטר לחישוב קיצור תוחלת החיים של המנוח, וטוען כי היא שגויה לחלוטין.  לדבריו, המומחים מטעם ברזילי צירפו את קיצור תוחלת החיים הממוצעת כתוצאה מהשמנת יתר חולנית קיצונית, אל קיצור תוחלת החיים הממוצעת כתוצאה מעישון כבד. לדבריו, לא ניתן פשוט לחבר אריתמטית בין שני הנתונים, משום שקיימת חפיפה גדולה ביניהם. 

עוד ב-

בית החולים הנשכח בישראל בדרך למהפכה: זה השדרוג שיעבור

לכתבה המלאה

לדבריו, כל אחת מהתופעות הללו מגבירות את הפגיעה במערכת הלב והדם, ומכך חל עיקר קיצור החיים, ועל כן קיימת חפיפה רבה בין שני הנתונים הללו, ובפועל, קיצור תוחלת החיים במקרים כאלה פחות בהרבה מ-50%. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד, ובה מבקשת עו"ד דיקלה ואנונו, המייצגת את משפחתו של עידן אוחיון ז"ל, כי בית המשפט יורה למשרד הבריאות לפצות את המשפחה בסכום שלא ירד מ-2.5 מיליון שקלים, וזאת בשל הרשלנות הקשה של הצוות הרפואי בבי"ח ברזילי, ובגלל העתיד המזהיר של אוחיון ז"ל, שנגדע עקב טיפול זה.