תביעה שכזו לא רואים בכל יום. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב, נדחתה תביעתה של עובדת ממוצא אתיופי כנגד רשת המרכולים "חצי חינם" והיא אף חויבה לשלם הוצאות משפט.

התובעת, שעבדה במחלקת הבשר של הרשת במשך כתריסר שנים, טענה כי סבלה "שנים של התעמרות ויחס גזעני" מצד מנהלה לשעבר. הפרשה הגיעה לשיאה בתקרית אלימה, במהלכה זרקה העובדת חתיכת עוף על המנהל, אירוע שהוביל לפיטוריה עם פיצויים חלקיים בלבד.

על פי הפרסום ב'פסקדין' סגן הנשיאה, השופט דורי ספיבק, דחה את טענות העובדת להתנהגות גזענית ומפלה מצד הנהלת הרשת. בפסק הדין הודגש כי העובדת לא הצליחה להביא ראיות מספקות לתמיכה בטענותיה, ובמיוחד צוין כי היא נמנעה מלהביא עדויות מעובדים אחרים ממוצא אתיופי שעבדו איתה. השופט ראה בכך חולשה משמעותית בטענותיה, וציין כי "ניתן היה לצפות כי תזמן לעדות לפחות אחד מהעובדים שיתמוך בטענותיה בעניין".

מנגד, בית המשפט קיבל את גרסת מנהלת הקצבייה, שטענה כי דווקא התובעת היא זו שהשתמשה בשפה לא מכבדת כלפי המנהל ועובדים אחרים לאורך זמן. לפי עדות זו, התנהגותה של העובדת הגיעה לרמה כזו שלקוחות איימו להפסיק לקנות בקצבייה. בהתבסס על עדויות אלו ועל תקרית זריקת העוף, קבע השופט כי הרשת הייתה רשאית לפטר את העובדת ללא הודעה מוקדמת ועם פיצויים חלקיים.

פסק הדין מעלה שאלות מורכבות על גזענות במקום העבודה, נטל ההוכחה בתביעות מסוג זה, ועל האיזון בין זכויות העובדים לבין זכויות המעסיקים. מחד, הוא מדגיש את החשיבות של הבאת ראיות מוצקות בתביעות על רקע אפליה. מאידך, הוא מעורר תהיות לגבי הקושי של עובדים מקבוצות מיעוט להוכיח טענות לאפליה, במיוחד כאשר עמיתיהם לעבודה עשויים לחשוש מלהעיד נגד המעסיק.

עוד ב-

חצי חינם שוברת את השוק: המוצר האהוב נמכר בשקל אחד בלבד

לכתבה המלאה

בעקבות דחיית התביעה, חויבה העובדת לשלם הוצאות משפט בסך 4,000 שקל לרשת "חצי חינם". יחד עם זאת, חשוב לציין כי העובדת הגישה תביעת נזיקין נפרדת בבית משפט השלום, הדורשת פיצוי על נזקי גוף ונפש שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מהיחס המתעמר והגזעני. תוצאות תביעה זו עשויות לשפוך אור נוסף על הפרשה ולהשפיע על הדיון הציבורי בנושא אפליה במקומות עבודה בישראל.