ועדת החוקה תצביע מחר (שלישי) לקריאה ראשונה על הצ"ח למניעת מימון הייצוג לאסירים ביטחוניים. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, הרחיב את הצעת החוק כך שלא יינתן ייצוג כלל במימון המדינה למי שאינו אזרח או תושב מדינת ישראל שביצע או נחשד בביצוע מעשה טרור; אם בימ"ש מצא לנכון למנות לו סנגור בכל זאת, שכרו של הסנגור ישולם מהכספים המועברים לרש"פ: "אלו חלק מהאנומליות שנוצרות כשאין הכרעה בעניין ההעמדה לדין של הנוח'בות".

גליה חושן, אמה של הדר חושן שנרצחה בנובה: "המערכת המשפטית מרגישה מחוזקת מהאסון למרות שיש לה חלק באסון. הפצ"רית שמחליטה לא לאפשר לירות בכל מחבל, או היועמ"שית שחוסמת כל דבר שרוצים לעשות נגד האויב, כל המסיתים והשונאים במערכת המשפטית רוקדים על דמה של בתי ע"י כך שהם מתחשבים באויב ומאכילים אותו. בג"ץ הורה על מימון סניגורים לנוח'בות? זה מתחיל להיראות כרוע מכוון. אנחנו הקורבנות. הבת שלי נרצחה ועכשיו אני כמשלמת מסים אצטרך לממן סניגורים לרוצחיה? זה חולני ועיוות מוסרי".

ועדת החוקה המשיכה היום להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הסנגוריה הציבורית (תיקון - ייצוג אסירים ביטחוניים שהשתתפו במלחמת חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, שיזם היו"ר ח"כ שמחה רוטמן עם קבוצת ח"כים.

 

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הקריא פרק תהילים למען רפואת הפצועים בפיגוע בצומת ניר צבי ולהצלחת כוחות הביטחון. צפו@rothmar pic.twitter.com/zXwUe4ZAfO

— ערוץ כנסת (@KnessetT) July 14, 2024

הצ"ח המקורית נועדה לקבוע כי אסירים ביטחוניים שנעצרו במהלך מלחמת חרבות הברזל לא יהיו זכאים להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית, אך במהלך הדיון הרחיב היו"ר רוטמן את הצ"ח וקבע את הנוסח לפיו מי שאינו אזרח או תושב מדינת ישראל שביצע או נחשד בביצוע מעשה טרור, לא תחול חובה למנות לו סניגור מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, מכוח החסד"פ או מכוח כל חוק שהוא המחייב מינוי סניגור. אם בימ"ש מצא לנכון למנות לו סניגור בכל זאת, שכרו של הסניגור ישולם מהכספים המועברים לרש"פ.