ועדת החוקה אישרה אתמול (שני) לקריאה ראשונה את הצעת חוק הירושה (תיקון - הורשת זכויות דיגיטליות), התשפ"ד-2024, שיזם ח"כ ארז מלול. ההצעה נועדה לחייב לראשונה את הפלטפורמות הדיגיטליות ובהן הרשתות החברתיות, גוגל ועוד, לקבוע מדיניות בנושא הטיפול בחשבונות לאחר מותו של אדם, לפרסם את המדיניות ולאפשר במסגרתה לאדם, בעודו בחיים, לקבוע מי יוכל לקבל גישה למידע הדיגיטלי בחשבונותיו, מבלי לפנות לערכאות משפטיות.

לפי הצעת החוק, ספק הנותן או מציע שירות תוכן דיגיטלי לציבור בישראל יקבע ויפרסם, באופן בהיר ונגיש, כללים בעניין אופן הטיפול בתוכן אישי שהמשתמש יצר, ערך או שמר בחשבונו, לאחר פטירתו, ואפשרות הגישה אליו; הספק ישוב ויידע את המשתמש על כללים אלה מזמן לזמן. בכללים, יאפשר ספק השירות למשתמש לקבוע כי אדם אחר יהיה רשאי לקבל גישה לתוכן האישי שלו לאחר פטירתו, כולו או חלקו, או לקבוע כי המידע יימחק. 

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "מודגש שהגישה היא לתוכן המצוי אצל הספק באותה נקודת זמן. כמו כן, הספק יכול לקבוע שהגישה תינתן לאחר הפטירה רק ביחס לחלק מהתוכן, כמו בפייסבוק- אדם יכול לקבוע שלאחר פטירתו תינתן גישה לפוסטים "רגילים" שלו, אבל לא יכול להעניק גישה לפוסטים שהתפרסמו בקבוצות סגורות. המטרה היא שהפלטפורמות ייתנו את האופציה להעניק גישה ככל הניתן ביחס לרוב המידע. החריג לכלל זה - שירות תקשורת בין אישית (דוגמת ווטסאפ) מתאפיין בכך שמעורב בו צד ג', ולכן יש רגישות מיוחדת לנושא הפרטיות, והוא מוחרג מהחובה להעניק למשתמש אפשרות לקבוע מי יקבל אחר פטירתו גישה, אך השירות יכול להחליט לפי שיקוליו להעניק גישה, כמו לפני חקיקת החוק.

"עוד מובהר כי אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מכל דין ובכלל זה מהוראות חוק הגנת הפרטיות או חוק הירושה, כך שהפלטפורמה צריכה לעצב את מדיניותה לאפשרות להעביר את המידע לאחר בהתאמה לדיני הפרטיות וחוק הירושה. כן מובהר כי ההוראות יחולו על פלטפורמות או ספקים בישראל ובחו"ל אם הם מכווינים את השירות שלהם למשתמשים בישראל".

ח"כ טלי גוטליב אמרה בדיון: "זכותו של אדם לפרטיותו והדאגה לכך חשובה אף יותר לאחר מותו של אדם, שאינו יכול להגיב לפגיעה לאחר מותו. לא צריך למהר ויש להיזהר בחקיקה הזו מאוד. לא נרגעתי בעקבות התיקונים המוצעים, מכך שספק יבדוק את החשש לפרטיות המת כי השירותים הדיגיטליים מאוד מורכבים וזה עלול להגיע לכך שפרטיות המת תיפרץ גם בתום לב. אתה לא יודע עד כמה והאם לא ניתן לפרוץ את השירות. 

"אדם שנפטר וצפונות ליבו חסויים באופנים שונים, אנחנו עלולים לפגוע בכך. אין לאף אדם זכות בחיי או במותי על מידע שלי, על מחשבות שלי ועוד. האם יש הנחת יסוד שלמשפחה יש זכות ביחס למידע המנוח, זהו ערך בפני עצמו? כמו כן, אתם מניחים ידע של המנוח בחייו כלפי חוזים אחידים, מה שאינו בהכרח נכון. לרשות להגנת הפרטיות יש סמכויות רבות מאוד ובהן נהלים וחוזרי מנכ"ל. היא יכולה להוציא נוהל בנושא". 

עוד ב-

הצעת חוק חדשה בישראל: גישה למידע ברשתות החברתיות אחרי המוות

לכתבה המלאה

עו"ד ד"ר בליי השיב: "הצעת החוק מבנה את הנושא ומחייבת לשאול את המשתמש בחייו אם הוא רוצה למחוק את המידע או להעביר לאדם אחר. היא לא מותירה את זה רק להכרעת הפלטפורמה הדיגיטלית, ובכך היא משפרת את המצב כי היא נותנת את הכוח למשתמש בחייו לקבוע מה יקרה אחרי מותו".