משפט

56 אלף שקל: עובדת עירייה צברה חוב מטורף לארנונה

בית משפט השלום בירושלים דחה תביעה שהגישה עירייה נגד עובדת המשמשת מנהלת מחלקת ספריות בעיר, לתשלום חוב ארנונה ישן. השופטת לא הכירה בפניותיה השונות של העובדת כהודאה בקיום חוב המקנה אפשרות לגבות אותו למרות ההתיישנות. "דומה כי הציבור כבר סבסד מספיק את הנתבעת", נכתב בפסק הדין

מערכת ice | 18/2/2024 20:02

בית משפט השלום בירושלים דחה תביעה שהגישה עירייה נגד עובדת המשמשת מנהלת מחלקת ספריות בעיר, לתשלום חוב ארנונה ישן בסך 56 אלף שקל. השופטת בלהה יהלום דחתה לא קיבלה את הטענה שלפיה הודאתה המאוחרת לכאורה של העובדת בחוב "מקימה אותו לתחייה" ומאפשרת לגבותו גם בחלוף תקופת ההתיישנות. החוב התייחס לבית המגורים של העובדת ובעלה עבור השנים 2007 עד 2010.

לטענת העירייה, אף שאין מחלוקת כי חלפו יותר משבע שנים מאז היווצרות החוב ועד לנקיטת ההליך המשפטי הראשון לגבייתו, הלכה למעשה העובדת ערכה בירורים שונים לגביו בשנים שלאחר התגבשותו. פקידת גביית הארנונה בעירייה אישרה כי הנתבעת פנתה אליה במהלך 2018 וביקשה לברר על היקף חובותיה בחשבון הארנונה. לעמדת התביעה, יש לראות בהתנהלות זו כהודאת בחוב, המעכבת את מרוץ ההתיישנות ומאפשרת ולגבות אותו.

על פי התיאור של עו"ד ירון נדם מפסקדין שפורסם ב-ynet, העובדת טענה שהבדיקות שערכה נגעו לחוב אחר ואינן עוצרות את מרוץ ההתיישנות. היא אמנם אישרה שבתחילת 2018 קיבלה התראה על חוב ארנונה והעירייה פנתה אליה בעניין, אך לבסוף לא מצאה לנכון לעשות משהו "בגלל שמדובר בחוב כל כך ישן". לפיכך, משעברה תקופת ההתיישנות וסעיף 9 אינו מתקיים בנסיבות העניין יש לדחות את התביעה נגדה.

אלא שבמהלך חקירתה הנגדית סיפרה החייבת, בניגוד לגרסתה הראשונית, שבתקופת הבירורים פרעה חוב לעירייה בסך 8,500 שקל. בשלב זה ביקש בא-כוח העירייה לקבל את התביעה במלואה שכן לשיטתו מדובר בהודאה שמאפסת את ההתיישנות, אלא שהשופטת יהלום ציננה את התלהבותו.

הסבריה של העובדת, שלפיהם מדובר בחוב אחר שאינו נוגע לתביעה, הניחו את דעתה. לדבריה, אותם 8,500 שקל ששולמו היו במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח בשל חובות ארנונה קודמים שאינם רלוונטיים לתביעה הנוכחית. בסופו של דבר השופטת לא הכירה בפניותיה השונות של העובדת לעירייה כהודאה בקיום חוב המקנה אפשרות לגבות אותו למרות ההתיישנות. היא הסבירה שלפי הפסיקה, הודאת נתבע בקיומה של זכות לטובת התובע צריכה להיות מפורשת וברורה וזה אינו המקרה.

אמנם נשמעו קולות בפסיקה הקוראים לאפשר גביית ארנונה גם במצב המתואר, כדי למנוע פגיעה בקופה הציבורית, אלא שלדברי השופטת לא מדובר בפסיקה מנחה ובנסיבות אלה עליה לציית לפסיקה הקובעת ולהוראות חוק ההתיישנות – ולדחות את התביעה. "בנסיבות העניין איני רואה מקום לפסוק לטובת הנתבעת הוצאות. דומה כי הציבור כבר סבסד מספיק את הנתבעת ואין מקום להשית על העירייה עוד את הוצאות הנתבעת".