השוק
בכירי המשק נגד תקציב המדינה: "מופרך ומנותק, קופה ללא תחתית"
הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה מדאיג רבים בקרב ענפי המחקר והטכנולוגיה. החשש הגובר הוא כי מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה המקומית, ההייטק, עלול להיפגע משמעותית. בכיר בהתאחדות התעשיינים: "על מקבלי ההחלטות להתעורר". נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה: "בכייה לדורות"
על רקע אישור תקציב המדינה ובמסגרתו קיצוץ רוחבי בתחומי המחקר, פיתוח הטק והתעשייה, שורת בכירים במשק הביעו הערב (חמישי) את התנגדותם הנחרצת למהלכי הממשלה. לדבריהם, השלכות אישור התקציב במליאת הכנסת עלולות להיות הרסניות עבור מנוע הצמיחה הכלכלי המרכזי של המשק הישראלי. בנוסף, הבכירים קוראים לצמצום בהיקפי הרגולציה ובכמות משרדי הממשלה.
בשיחה עם ice, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי, יו"ר איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים מריאן כהן וד"ר יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות קוראים לשינוי סדר העדיפויות הלאומי. בצל המלחמה המתמשכת ואישור חוק הגיוס, מדובר בקריאה נוספת מני רבות להפוך את היוצרות ולהימנע ממהלכי הקיצוץ הרוחביים.
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה
''קיצוץ רוחבי בתעשייה ובהיי טק הוא לא הדרך, להפך מדובר במקום שאסור לגעת בו זהו מקור ההכנסות של המדינה, אשר ממנו מגיע הפיריון במשק, צריך להשקיע בו יותר ובוודאי שלא לקצץ.כמה שנייצר יותר - האבטלה תרד וההכנסות של המדינה יעלו. לצורך העניין אם המדינה קיצצה 3 מיליארד שקל מהתעשייה ומההיי טק, היא תפסיד 6 מיליארד ויותר ממיסים. מדובר בפתרון לטווח קצר שיביא לבכיה לדורות. הוצאות משרדי הממשלה הם כ-190 מיליארד שקל לשנה ובתוכם הוצאות רבות מיותרות. הממשלה צריכה להתחיל בהליכי הבראה בתוך משרדי הממשלה לפני שהיא פוגעת במשק,
יש יותר פקידים ורגולציה ממש שצריך. ראוי שהמדינה תיתן לעסקים ולתעשייה הקטנה בישראל הלוואת בערבות מדינה לטווח ארוך עם ריבית אטרקטיבית שעם הכסף הזה ירכש ציוד חכם ומתקדם שיכול לתת מענה למחסור בידיים עובדות, מה שיביא לפריון גבוה יותר ויותר מיסים למדינה. צמצום והתייעלות של 10% ממשרדי הממשלה יתרמו לתקציב המדינה חיסכון של כ-60 מיליארד שקל בשנה, מדובר בסכום שהוא פי 10 מכל קיצוץ שיוכלו לקצץ בתעשייה. אנחנו נמצאים היום במערבולת כלכלית שנקווה שהיא תיעצר בזמן הקרוב ועל מקבלי ההחלטות לקחת אחריות, לצאת קצת מהקופסא ולחשוב על טובת המדינה לשנים קדימה".
יוסי אלקובי – נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה (צילום: דני שביט)
מריאן כהן, יו"ר איגוד חברות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים
"בעת הזו, כאשר ישראל נדרשת להחלטות ביטחוניות, מדיניות, חברתיות וכלכליות קשות, הקיצוץ הרוחבי הנראה כרגע במשרדי הממשלה הוא הפתרון התקציבי הכי פחות נכון. במקום זאת, הממשלה צריכה לבצע רפורמה יסודית במגזר הציבורי לצמצום הביורוקרטיה וההוצאות המיותרות, אשר יגרום ליתר שוויון בנשיאה בנטל ותיעדוף נכון של יעדי התקציב שיחסכו עשרות מיליארדי שקלים בשנה. ב-190 מיליארד שקל של תקציב משרדי הממשלה, בהחלט ניתן למצוא בהם חיסכון של עשרות מיליארדים באמצעות רפורמות אמיתיות.
קשה להבין איך בימי מלחמה אלו, דנים בחוק גיוס מופרך ומנותק ועדיין מתייחסים לתקציב קופה ללא תחתית. אני מעריך מאד את התוספת של מיליארד שקל לרשות החדשנות (לפני הקיצוצים שללא ספק יגיעו) - זה מהלך חשוב וחיובי שיש לעודד. יחד עם זאת, הממשלה צריכה להפנים שדווקא בעתות משבר צריך להשקיע בתעשייה בכלל ובהיי-טק בפרט ולא להפנות תקציבי עתק ליעדים שהם הרחק מכל תעדוף לאומי. דרוש להזרים למגזר ההייטק הרבה יותר כסף כדי שהתעשייה הזו תחזור לעצמה".
"בעת הזו, כאשר ישראל נדרשת להחלטות ביטחוניות, מדיניות, חברתיות וכלכליות קשות, הקיצוץ הרוחבי הנראה כרגע במשרדי הממשלה הוא הפתרון התקציבי הכי פחות נכון. במקום זאת, הממשלה צריכה לבצע רפורמה יסודית במגזר הציבורי לצמצום הביורוקרטיה וההוצאות המיותרות, אשר יגרום ליתר שוויון בנשיאה בנטל ותיעדוף נכון של יעדי התקציב שיחסכו עשרות מיליארדי שקלים בשנה. ב-190 מיליארד שקל של תקציב משרדי הממשלה, בהחלט ניתן למצוא בהם חיסכון של עשרות מיליארדים באמצעות רפורמות אמיתיות.
קשה להבין איך בימי מלחמה אלו, דנים בחוק גיוס מופרך ומנותק ועדיין מתייחסים לתקציב קופה ללא תחתית. אני מעריך מאד את התוספת של מיליארד שקל לרשות החדשנות (לפני הקיצוצים שללא ספק יגיעו) - זה מהלך חשוב וחיובי שיש לעודד. יחד עם זאת, הממשלה צריכה להפנים שדווקא בעתות משבר צריך להשקיע בתעשייה בכלל ובהיי-טק בפרט ולא להפנות תקציבי עתק ליעדים שהם הרחק מכל תעדוף לאומי. דרוש להזרים למגזר ההייטק הרבה יותר כסף כדי שהתעשייה הזו תחזור לעצמה".
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים (צילום: פרטי)
ככל שנשקיע יותר כסף בחברות, נייצר ונייצא יותר מוצרים טכנולוגיים מתקדמים ושירותים פורצי דרך מהתעשייה וההיי-טק, כך תעלה התעסוקה, תרד האבטלה ותגדלנה ההכנסות לקופת המדינה. בנוסף, ישנם מיזמים רבים בתחום הטכנולוגיה והחדשנות שאינם בהכרח חדשניים באופן קיצוני, אך עדיין מהווים פיתוחים חשובים וראויים לתמיכה. לעיתים, שיפורים מתונים יותר במוצרים ושירותים קיימים יכולים להניב מיידית תועלת משמעותית ללקוחות ולחברה. על כן, חשוב שמשרדי הממשלה הרלוונטיים לחדשנות טכנולוגית ימשיכו להשקיע ולתמוך גם במיזמים שאינם הכי בחזית החדשנות, אך עדיין תורמים ערך".
כאשר מעל 100,000 עובדים פשוטים נעלמו מן השוק, מתן הלוואות בתנאים אטרקטיביים ובמסלולים מהירים למפעלים לרכישת ציוד מתקדם, הוא כלי חיוני להגדלת הפריון וההכנסות לאוצר המדינה. השקעה באוטומציה וטכנולוגיה מתקדמת תחזיר את עצמה פי כמה למדינה ולאוצר. צריך לשמור על התעשייה וההיי-טק המובילים של ישראל ולתת להם דחיפה קדימה באמצעות השקעה נכונה, ולא לקצץ בענפים שמייצרים את הצמיחה. לכן, על מקבלי ההחלטות להתעורר ולהבין שמגזר ההיי-טק, מקור ההכנסות והצמיחה העיקרי והחיוני של המשק הישראלי, הוא לא 'אירוע מנותק' שימשיך להזין עצמו בהתעלמות מכל המתרחש סביב והוא לא ישתקם מעצמו".
ד"ר יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות
"בעת משבר, יש צורך לחזק את השיווק של הטכנולוגיה הישראלית ולהניע את מנועי הצמיחה. החשש הוא שאנו פוגעים ביכולת שלנו להתחדש ולצאת מהמשבר. שכן דווקא בתחומים שאין להם לובי חזק כמו התמודדות בשינוי אקלים: בתשתיות, בחקלאות, טיפול באסונות, אנרגיה, חלל ועוד לנושאים הללו ימחקו מההשקעות בתקציב. דווקא כל הנושאים שישראל יכולה לתת מענה ייחודי ולפתח טכנולוגיות לשוק של מיליארדים.
ד"ר יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות
"בעת משבר, יש צורך לחזק את השיווק של הטכנולוגיה הישראלית ולהניע את מנועי הצמיחה. החשש הוא שאנו פוגעים ביכולת שלנו להתחדש ולצאת מהמשבר. שכן דווקא בתחומים שאין להם לובי חזק כמו התמודדות בשינוי אקלים: בתשתיות, בחקלאות, טיפול באסונות, אנרגיה, חלל ועוד לנושאים הללו ימחקו מההשקעות בתקציב. דווקא כל הנושאים שישראל יכולה לתת מענה ייחודי ולפתח טכנולוגיות לשוק של מיליארדים.
ישראל כבר הראתה שבחשיבה נכונה אפשר להוביל מובילות גלובלית. כשהקמנו את אקומושן – קהילת התחבורה החכמה יחד עם הממשלה לפני 12 שנה, ישראל לא נחשבה כבעלת יכולות בתחום, שכן אין כאן ניסיון של תעשיית הרכב. והיום לאחר 12 שנה, ישראל נחשבת כמעצמה גלובלית בתחום, אשר לכנס הקודם שלנו במאי 2023 הגיעו 900 נציגים מהחברות הגדולות בעולם ומשקיעים לאתר טכנולוגיות ייחודיות משמונה מאות החברות בקהילה. סך ההשקעות בתחום היו בעשר השנים האחריות 35.5 ממיליארד דולר. הקמנו את הקהילה כי הבנו שזה תחום מתפתח וחשבנו שישראלי יכולה להיות גורם מוביל. אכן זה קרה.
ד"ר יונתן מנוחין, מנכ"ל המכון הישראלי לחדשנות (צילום: ירין טראנוס)
תהליכים דומים היו גם בחקלאות כאשר בחמש השנים האחרונות עלו מספר החברות בתחום מ-300 ל-500 וההשקעות השנתיות עלו מ-185 מיליון דולר –ל-900 מיליון דולר בחקלאות. בבריאות מיקוד הפעילות היה פיתוח יכולות של ארגוני הבריאות לקלוט טכנולוגיה. לפני חמש שנים המספר הטכנולוגיות שנבחנו היה מועט כ-20 בסך הכל וצמח בחמש שנים למעשה 1,300 פתרונות לאתגרי הרפואה.
זה מה שאפשר לארגוני הבריאות שפועלים בתת תקצוב להתמודד הן עם אתגרי הקורונה, המלחמה ולתת שירות איכותי לתושבי ישראל. הקיצוץ אומנם הכרחי, אך אסור לנו למנוע מישראל לצמוח בשנים הבאות. יש לבחון את מנועי הצמיחה האפשריים של ישראל ולהשקיע בהם יותר. רק כך נוכל להבטיח צמיחה לאורך זמן".
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.מה הפכתם ל ynet 2, אנטי יהדות, מסלפי עובדות ?אניר 02/2024/09הגב לתגובה זו0 3מספיק יש לנו כמה עיתונים כאלו בארץ גם אתם רוצים להפיץ שנאה על בסיס דברים לא מבוססים שלא מתאימים לכם להשקפת עולמכם ?סגור
-
אנטי תקציבMC 02/2024/13הגב לתגובה זו0 0ממתי אנטי תקציב (או לצורך הענין - לא תומך המדיניות הממשלה) הפך לאנטי דתי? זה שיש כאלו שלקחו בעלות על הדת (גם על הדת שלי)ף אנחנו יודעים מזמן. 2 בעיות עם זה: 1. הם עושים שימוש פסול (גם) בדת 2. הדברים המבוססים שלנו (זו המציאות לצערי) הופכים ללא מציאותיים רק משום שהאמונה המשיחית גורמת להתעלמות מוחלטת מן המציאות?סגור
-
מה הקשר זה תקציב אנטי צמיחה ואנטי כלכלהמושון 02/2024/12הגב לתגובה זו0 0קיצוץ בכל מנופי הצמיחה. אין סיוע למילואימניקים ויש עידוד לבטלהסגור
