תומר בלס

הוא הכיר לישראלים את לחמי המחמצת, את "הלחם של תומר" הפך למותג, וכיום הוא נחשב לאחד האופים הבכירים בישראל. תומר בלס, הוא דוגמה למי שבנה את עצמו בשתי ידיים, ובעבודה קשה, בלי מערכת משומנת של יחסי ציבור, אחראי לאחת התופעות המרעננות בקולינריה הישראלית.

מה שהחל בשנת 2003 במרתף של דירה קטנה, התפתח בהדרגה לרשת המונה שישה סניפים (ועוד אחר בדרך). בנוסף, מגיש בלס את תוכניות האפייה "הלחם של תומר", "לאפות, לבשל, לאהוב", ו"סיפור על אהבה ולחם", שעלתה לעונה שלישית ברשת 13.

את האהבה ללחם, לאפייה ולמטבח, ירש בלס מסבתא מזל. "היא לא קנתה לחמים, אלא אפתה אותם בעצמה", הוא מספר. "ממנה החיבור שלי לתחום. כבר כילד אני זוכר שאפיתי לחמים ופיצות".

אל לחמי המחמצת, שיהפכו לסימן ההיכר שלו, נחשף בלס כשנסע ללמוד בישול בפריז. כשחזר לארץ החל לעבוד במגוון מסעדות ירושלמיות, ובשעות הפנאי ליטש וחידד מתכונים במרתף דירתו בשכונת ארנונה. את התוצרת העביר לטעימות לשכנים וחברים. "בשלב מסוים החלטתי לקחת את עוד צעד קדימה: פניתי לחנויות ירושלמיות והצעתי להן את הלחם שלי", משחזר בלס. "לא עניין אותי כסף ולא רווחים, רק לחשוף את העשייה שלי. השמועה על הלחמים עברה מפה לאוזן, ואז גם פורסמה כתבה במקומון 'ידיעות ירושלים' שיצרה היסטריה".

בלי כל הכנה מוקדמת, הפכו לחמי המחמצת לסחורה נחשקת. מסעדות ירושלמיות מובילות התחרו על הלחמים של בלס, ובמאפייה שהקים באזור התעשייה בתלפיות השתרך תור ארוך של קונים. הסניף הראשון של "הלחם של תומר" נתן את האות לחמישה נוספים, ובלס כבר סומן כמי שהוביל מהפכה. "בסך הכל רציתי שיכירו את הלחמים שלי", הוא מצטנע. "כל השאר כבר התגלגל מעצמו. בסופו של דבר הלחם שלי מורכב מהחומרים הכי בסיסיים: קמח, מים, מלח ומחמצת. לחם זה מוצר פשוט שמגיע מהנשמה, מחבר בין אנשים ועושה רק טוב".

תומר בלס ולחמי המחמצת (צילום דוד מדואל, באדיבות "הלחם של תומר")

 כמה זמן אתה פעיל בירושלים?
"נולדתי וגדלתי בעיר. את לחמי המחמצת התחלתי לאפות ב-2003 ושנה מאוחר יותר כבר פתחתי את המאפייה הראשונה שלי. אפשר לומר שבירושלים מתרחש הסיפור שלי".

מדוע החלטת למקד את הפעילות שלך בירושלים?
"העיר הזו חשובה לי. בעשייה שלי אני רוצה לעשות טוב לירושלים ולתושבים שלה".

ספר על החיבור שלך לעיר.
"יש לי זיקה גדולה לירושלים, כאן השורשים שלי ושל המשפחה שלי. בעיר הזו יש הכל מהכל – זה הקסם שלה".

מה הדבר הכי ירושלמי בעיניך?
"השפה הירושלמית, הנוף הירושלמי, המאכלים הירושלמים וגם 'הלחם של תומר'".

דמות ירושלמית שמהווה השראה עבורך?
"אבא שלי, חזי בלס. איש יקר לליבי, חרוץ ואהוב. היה ועודו דמות להשראה ולמידה אינסופית".