עוד לא שכחו הקרבות בעזה, וכבר נתמלאו כל המדורים הכלכליים בעיתונות בהסברים כיצד המשך מימון חמאס הוא באשמתו של נתניהו, שהחליט על סגירת יחידת "צלצל" במוסד, והקמת המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון (המט"ל). אבל הכישלון האסטרטגי במאבק במימון הטרור איננו קשור לא לסגירתה של יחידה מודיעינית קטנה במוסד, ולא להחלטה בודדת של נתניהו, אלא הוא עמוק הרבה יותר וקשור לקונספציה גדולה שגרמה לאסון ה7 באוקטובר.

ואכן, המאבק במימון טרור הוא רב ממדי ורב זירתי. יש לנהלו במישור המודיעיני-מבצעי בסיכול פיזי של העברת כספים לידי טרוריסטים, אך לא פחות חשוב גם במישור הגלוי, המשפטי-פיננסי, להפעלת הסקטור הפרטי בפעולות מניעה, על פי הכללים הבינלאומיים, ואת רשויות האכיפה בהקפאה וחילוט של כספי טרור, והעמדה לדין של כל מי שמסייע לפעולות אלה. את כל הפעולות הללו יש לבצע בכל הזירות, הן ברצועת עזה עצמה, הן ביהודה ושומרון, בישראל (כולל מזרח ירושלים), והן ברחבי העולם.

נציגי הרשויות בישראל למדו אמנם במהלך השנים לדקלם את הסיסמאות שהכסף הוא החמצן הכלכלי של הטרור, ואף נחלו הצלחות טקטיות מסוימות בתפיסת מיליונים רבים של כספי טרור, כמו למשל הפעולות המוצלחות של המט"ל במשרד הביטחון לתפיסת כספי טרור בארץ, באמצעות צווים של שר הביטחון, ובחו"ל באמצעות פעולה אל מול גורמים בינלאומיים שונים. עם זאת, דרושה היום גם מידה של צניעות והודאה בכשלון. שכן, בהעדר תפיסה אסטרטגית כוללת לתופעת מימון הטרור, קמה מתחת לאפנו ישות טרור שהשכילה לגייס מרחבי העולם מאות מיליוני דולר, ולנצל את רובם הן להתחמשות צבאית, כולל תגמול האסירים ומשפחות המחבלים.

כל זאת יהיה כמובן לבדוק לעומק בוועדת החקירה הממלכתית שתוקם, אך כבר עתה יש להתחיל בעיצוב התנאים לפתרון פיננסי בעזה ליום שאחרי. סגירתה של "צלצל" היחידה לסיכול כספי טרור במוסד, גם בעקבות תקלות בהפעלתה בפרשת הבנק הסיני ופרשות אחרות, מתבררת כשגיאה, משום שפרט לפעולות משרד הביטחון במישור הגלוי, יש לפעול גם במישור המודיעיני. בהתאם, על המוסד השב"כ וצה"ל, כל אחד בתחום אחריותו, להקדיש משאבים ולתגבר את המאמץ לאיסוף מודיעיני בנוגע למקורות הפיננסיים של החמאס. 

ברור לכל כי הפתרון לרצועת עזה יכלול פירוז צבאי ושלילת יכולתו הצבאית של חמאס, או כל ארגון אחר, לבצע פעולות טרור, אך מעל לכל דרושה אסטרטגיה פיננסית ייחודית שתבטיח כי כל רובם המוחלט של הכספים שיוזרמו לבניית התשתיות, ושינוי המציאות הכלכלית בעזה, לא יזלגו לארגוני טרור כפי שהיה בעבר.

מאז ומתמיד היו סתירות וניגודי אינטרסים בין הרצון להגמיש את הכללים כדי להבטיח צמיחה של כלכלה פלשתינאית, לבין הצורך להילחם במימון הטרור ללא פשרות. הרשות הפלשתינאית מצידה גם היא, בדיוק כמו בנושאי בטחון אחרים, עשתה רק חלק ממה שנדרש ממנה. הוקמה רשות למאבק בהלבנת הון ברשות הפלשתינאית המוניטארית PMA,  אך פעולתה בפיקוח על המוסדות הפיננסיים ביהודה ושומרון הייתה חלקית, ובוודאי שברצועת עזה. במקביל מתקיימים כל השנים קשרים קורספונדנטים בין בנקים ישראליים לבנקים פלשתינאים, מה שמעורר לא מעט שאלות משפטיות, פיננסיות ותפעוליות.

הכללים הבינלאומיים למניעת טרור אינם מספיקים, ואינם נותנים מענה למציאות המורכבת ברצועת עזה שבה אין כל אפשרות לרגולציה כדי לוודא שהמוסדות הפיננסיים אכן מבצעים מה שנדרש מהם. משכך, יש לגלות יצירתיות מחשבתית ולהביא לצמצום ככל האפשר של זליגת כספים לארגוני הטרור.

מה ניתן לעשות בכל זאת? אין להמתין לסיום הלחימה. יש להקים כבר עתה צוותי חשיבה פיננסיים - משפטיים  - בטחוניים לחשיבה ומציאת פתרונות מחוץ לקופסא. עצימת עיניים כפי שהייתה בעבר למזוודות הכסף הקטארי תוביל לאותה תוצאה, ולהקמת תשתית צבאית מתחת לפני הקרקע "תרתי משמע". הנה כמה עקרונות למקבלי החלטות בתחום הפיננסי ביום שאחרי המלחמה.

מיד עם שוך הקרבות יהיה צורך לפרז את רצועת עזה, לא רק מנשק, כי אם גם ממוסדות פיננסיים. אין לאפשר את קיומם של מוסדות פיננסיים כגון בנקים וחלפנים במקום שלא מתקיים בו פיקוח אפקטיבי על אותם מוסדות פיננסיים על פי הכללים הבינלאומיים. על ישראל להתעקש על פירוז פיננסי מלא כל עוד אין פיקוח אפקטיבי. יש לאסור כל פעילות של בנקים חלפנים או כל מוסד פיננסי אחר ברצועת עזה ללא פיקוח. במידת הצורך ניתן לשקול הקמת בנקים במתחם מחסום ארז, או כל מקום אחר שבו יתאפשר פיקוח של גורם ישראלי, או פיקוח של גורם שיהיה מקובל על ישראל.

יש לצמצם השימוש במזומן ברצועת עזה, ולפתח פתרונות טכנולוגיים ליצירת אמצעי תשלום ייעודי שישמש הן לתשלום משכורות, והן להעברת סיוע הומניטרי. בעבר בתקופת ממשלת בנט נעשה שימוש ברצועת עזה בכרטיסים נטענים. יש לפתח כרטיס או פתרון אחר מבוסס צ'יפ, שיאפשר הן זיהוי ביומטרי של המשתמש והן מעקב אחר הכספים כדי לוודא שהם אכן מגיעים לייעדם. הכרטיס (או הפתרון הטכנולוגי האחר) ישמש לרכישת מוצרי יסוד או כל מוצר אחר שיוגדר. צמצום השימוש במזומן הוא יעד אסטרטגי גם בישראל, ויש להחיל הכללים שבישראל גם באיו"ש, ולאכפם שם וגם במזרח ירושלים. יצוין שאין גם חובת דווח על הוצאת והכנסת מזומן מאיו"ש לישראל ולהיפך. צמצום השימוש במזומן הוא צעד אסרטגי מתבקש והוא אפשרי. בחלקים של שוודיה כיום רק 2 % מהעסקאות נעשות במזומן מה שצמצם עד מאוד את הלבנת ההון ומימון הטרור שם.

האיחוד האירופי וגופים בינלאומיים כבר הודיעו על הזרמת מאות מיליוני יורו לשיקום רצועת עזה. אין לאפשר זרימה חופשית של כסף זה, ויש לשקוד כבר עתה על מציאת פתרונות יצירתיים משפטיים חשבונאיים וטכנולוגים לליווי פיננסי של פרויקטי תשתית – יש לוודא לווי פיננסי משולש (ישראלי פלשתינאי וצד בינלאומי) לכל פרויקט תשתית. כך למשל יש לבנות מנגנונים רב צדדיים שיכללו צד פלשתינאי, צד ישראלי וצד בינלאומי של ליווי פיננסי והנדסי לפרויקטי התשתית שיוקמו בעתיד ברצועת עזה, בדומה ללווי בנקאי מקובל המבטיח שכספים יושקעו בפרויקט ספציפי. יש לפסול כל מעורבות של ארגונים שכשלו בעבר בפיקוח על כספים כמו UNWRA.

כאשר מדובר בכספי צדקה המגויסים בחו"ל והמועברים לארגון צדקה מקומי באיו"ש או בעזה שיטפלו בחלוקתם של הכספים, יש לפקח פיקוח הדוק יותר על ארגוני הצדקה המקומיים המחלקים את הסיוע, ולוודא שמי מחבריהם אינו קשור לארגון טרור. יש לדאוג לתיאום עמדה זו עם הרגולטורים הרלוונטים באירופה יש להסדיר את הבנקאות הקורספונדנטית של הבנקים הישראלים מול הבנקים הפלשתינאים. נושא זה נמצא בניסיונות הסדרה באמצעות הקמתה של חברה ממשלתית ישראלית ייעודית לכך. יש לזרז את התחלת פעולתה של החברה בפועל, ולהבטיח גיבוי ממשלתי תקציבי וחקיקתי לפעולותיה של החברה, שיהיו אמנם בסיכון גבוה, אך יצמצמו את הסיכון למימון טרור.

יש לחזק את הרגולציה והאכיפה מבוססת הסיכון בישראל, במזרח ירושלים וביהודה ושומרון. למרות ההישגים המרשימים של ישראל ביישום הכללים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור בתוך גבולותיה, הרי שבכל הנוגע למזרח ירושלים, יהודה ושומרון, ורצועת עזה, מדובר בכשלון. כל תחלואי התפיסה הבטחונית הישראלית, נתנו אותותם גם בתחום הפיקוח הפיננסי באזורים אלה. ישראל לא אכפה ריבונות מלאה במזרח ירושלים, שם חלפנים ונותני שירותים פיננסים פועלים ללא פיקוח אפקטיבי מספיק (כולל בשיטת החוואלה הידועה שבה מועברים כספים בין שני בסיסי מזומן בשתי מדינות תוך החשבנות הדדית).

ביהודה ושומרון פעלו הפלשתינאים באופן חלקי בלבד באזורי A , ואילו גם ישראל לא הצטיינה באכיפה בנושאים אלה באזורי C ויש מה לשפר גם בנושא האכיפה של הכנסת כספים וזהב מירדן, ובאכיפה כנגד עמותות המגייסות כספים בישראל ובחו"ל, או כאלו המגייסות בישראל, או המעבירות דרך ישראל כספים לארגוני טרור. יש גם להמשיך בפעולה כנגד מימון ההמונים לטרור בעיקר באמצעות קריפטו, והגברת הפיקוח על מוסדות פיננסיים במיוחד במזרח ירושלים. כפועל יוצא מכל אלה ימומש גם הפוטנציאל של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, אשר עד כה לא בא לידי ביטוי מספיק.

יש לגבש קואליציה על יסוד הכללים הבינלאומיים המוסכמים של ארגון FATF  למאבק במימון טרור. כולל הגברת הלחץ הבינלאומי על מדינות תומכות טרור כמו קטאר ואיראן, ולדרוש מנגנוני פיקוח על כל העברת כספים לאזורנו. יש להדגיש נושא זה כקריטי בכל מו"מ שבו נידרש לוויתורים. יש לפעול להכרזה על כל פעילי וראשי חמאס "צבאיים" ו"מדיניים" כטרוריסטים ברשימות האו"ם (בדומה ל-ISIS) ובארה"ב (OFAC) ובאירופה. לסיום, יש לפעול אל מול הרשות הפלשתינאית לביטול התגמול עבור מעשי טרור, כולל לאסירים, ולהגביר הפיקוח על עמותות וכספי צדקה. יש להדגיש נושא זה כקריטי במסגרת המו"מ עם ארה"ב על תפקידה של הרש"פ.

במקום מאבקי גנרלים בתקשורת על סגירתה של יחידה כזו או אחרת, דרושה חשיבה אסטרטגית מחות לקופסא, שינוי פרדיגמות, ומציאת פתרונות טכנולוגיים-כלכליים-משפטיים שיבטיחו שלעולם לא תמומן מתחת לאפנו ישות טרור כה רצחנית.

עוד ב-

5 עקרונות יסוד שיובילו להסכמה רחבה על שינויים חוקתיים

לכתבה המלאה

* עו"ד יהודה שפר, מומחה בינלאומי למאבק במימון טרור, הקים בעבר את הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ושימש כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית