נבחרת אייס
מדוע השקל נחלש ומה הממשלה צריכה לעשות? | פרופ' ירון זליכה
ברקע לחולשתו של השקל, על אף עודף ניכר במאזן התשלומים הנמשך זה מספר שנים, עומדות מספר סיבות אשר רק חלק מהן היא השלכות הרפורמה המשפטית. כך לא יעצרו את יוקר המחיה, לא יגדילו את אופק הצמיחה ולכן אין סיבה להתחזקותו של השקל אלא להיפך והוא אכן נחלש. אז מה אפשר לעשות כדי לשמור על השקל?
שערו של השקל מול הדולר (וכן מול היורו) נחלש בשבועות האחרונים וירד אף אל מתחת לרמתו לפני הבחירות (ב-11 באוקטובר רשם השקל שפל יחסי עת הגיע השער היציג ל-3.58). כעת חצה השקל את סף 3.60 שקל לדולר והוא מתקרב אף לשער של 3.70 שקל לדולר לאחר שמאז הבחירות התחזק השקל, נחלש שוב, התחזק בחזרה וכעת שוב נחלש לרמת שפל של מספר שנים.
ברקע לחולשתו של השקל, על אף עודף ניכר במאזן התשלומים הנמשך זה מספר שנים, עומדות מספר סיבות אשר רק חלק מהן היא השלכות הרפורמה המשפטית. ראשית, יוקר המחיה והקשר שבינו לבין אופק הצמיחה של המשק. לפני הבחירות עלתה מאוד לסדר היום הציבורי סוגיית יוקר המחיה. גברה ההבנה הציבורית כי המונופולים הרבים והיבואנים הבלעדיים תורמים נכבדות ליוקר המחיה ללא קשר למבנה העלויות שלהם.
דבר ידוע הוא בכלכלה כי בשוק תחרותי יש קשר ישיר בין עלויות הייצור לבין מחירי המכירה. אולם, בשוק לא תחרותי אין בהכרח קשר בין עלויות הייצור למחירי המכירה מכיוון שמונופול אינו מתמחר מוצריו על בסיס עלות בתוספת רווח סביר אלא אך ורק על בסיס יכולתו לסחוט מהצרכן את המחיר שיביא את רווחי המונופול למקסימום. הלחץ הציבורי הניע את הפוליטיקאים לפזר הבטחות רבות אודות פירוק כוחם של היבואנים ושל המונופולים לעשוק אותנו.
אלה יצרו אופטימיות בשווקים כי בניגוד לממשלה הקודמת, הרי הממשלה החדשה תילחם ביוקר המחיה ותחזק את הכלכלה הישראלית. תחושות אלה הקרינו על השקל שהתחזק אל מול הדולר.
ברם, בשבוע האחרון, עם הגשת עיקרי התקציב וחוק ההסדרים, התברר כי מההבטחות הרבות לא נותר הרבה. שר האוצר נסוג מרוב הבטחותיו. בתקציב החדש אין הפחתת מכסים משמעותית, אין ביטול מכסות יבוא, אין הכרזה על היבואנים הבלעדיים כמונופולים וגם אין פירוק של כוחם למנוע יבוא מתחרה.
אין פירוק של מונופולים. גם לא בוטלה הודעת הממשלה הקודמת (באמצעות היועצת המשפטית לממשלה) לבית המשפט העליון לפיה אין בכוונת הממשלה לאכוף את החוק באוסר על מונופולים לגבות מחירים מופרזים אלא במקרים יוצאי דופן. כך לא יעצרו את יוקר המחיה, לא יגדילו את אופק הצמיחה ולכן אין סיבה להתחזקותו של השקל אלא להיפך והוא אכן נחלש.
שנית, האינפלציה מסרבת להתכופף גם בארה"ב וגם בישראל. כתוצאה מכך נאלץ הבנק המרכזי להעלות שוב את הריבית האמריקאית וכעת גם ברור כי הריבית בארה"ב תוסיף עוד לעלות, בניגוד לציפיות השווקים. השפעת עליית הריבית בארה"ב, כאשר הריבית בישראל מפגרת אחריה, היא שעלתה הכדאיות להחזיק פיקדונות דולריים או לרכוש אגרות חוב נקובות בדולר. גם הריבית על האירו עולה ותמשיך לעלות וההשלכות דומות. כל אלה מקרינים על שער השקל מול הדולר.
שלישית, ההתבטאות חסרת האחריות של שר החוץ אלי כהן שרמזה על פגיעה אפשרית במעמדו של בנק ישראל. התבטאות שהצטרפה להתבטאויות דומות של ראשי המפלגות החרדיות. טוב עשו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' שגיבו את בנק ישראל ואת עצמאותו. אולם, התבטאויות אלה בסביבה של חוסר וודאות ועליית הריבית בארה"ב מוסיפות שמן למדורה.
גם חוסר הוודאות התקציבי והקרבות שניהלו מפלגות הקואליציה נגד ראש הממשלה ושר האוצר שהתעקשו ובצדק לשמור על מסגרת תקציב אחראית לא הוסיפו הרבה נחת רוח לשוק המט"ח. מוטב ששרי הממשלה וראשי הקואליציה ירגיעו את דרישותיהם התקציביות לשנים הקרובות. מה גם שממשלה אשר לא מבצעת רפורמות משמעותיות להפחתת יוקר המחיה לא יכולה לצפות לצמיחה גבוהה ולכן מקורות הכנסה חדשים לא יעמדו בפניה כדי לממן הגדלה לא מבוקרת של ההוצאה. לא מיותר להדגיש כי הגדלת הגירעון בסביבת אי הוודאות הנוכחית משולה להתאבדות פוליטית, עיין ערך מה התרחש לממשלת בריטניה הקודמת עת ניסתה לפעול באופן לא אחראי מבחינה תקציבית.
לא פחות חשוב, שהשרים וראשי הקואליציה יפסיקו להתבטא בעניינים כלכליים וישאירו את הזירה לראש הממשלה ולשר האוצר. טוב עשה מצידו נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בהודיעו כי אינו מזהה תנועות מט"ח גדולות בניסיון להרגיע את השווקים.
רביעית, אין להכחיש כי בישראל מתחוללת הסתה כלכלית של ממש בניסיון לעורר פחד בקרב הציבור אשר לא מן הנמנע כי משכה כבר ספוקלנטים ובעלי אינטרסים זרים המנסים את כוחם אל מול השקל. יש להניח כי הם ימצאו מולם את בנק ישראל כמו גם את העודף הגדול במאזן התשלומים שלנו. מכל מקום, בימים האחרונים הייתי עד לשיחה בין מנהל פאמילי אופיס לבין אחד מהמשקיעים אצלו אשר ביקש לפתוח חשבון בחו"ל מחשש כי ילאימו לו את כספו בישראל עקב הרפורמה המשפטית. עד להיכן יגיעו דברי ההבל, ההפחדה וההסתה? האין להם גבול? יש הבדל בין הבעת דעות על פגיעה בדמוקרטיה לבין הפרכת פייק ניוז שמאיימים לחבל בכלכלה הישראלית ללא בסיס אמיתי.
חמישית, אחרון ולא חביב, השסע בעם מאיים להפוך לסכנה חברתית עוד לפני שהיא הופכת לסכנה כלכלית. אני מאלה הסבורים כי רפורמה משפטית היא מחויבת המציאות אך דוגל ברפורמה מאוזנת בין הרשויות ולא ברפורמה חד צדדית וקיצונית כפי שהגישה הממשלה לכנסת.
גם מסיבה זו ובוודאי על מנת למנוע קרע בעם על הממשלה לקחת אחריות ולחתור לפשרה שתגבש הסכמה לאומית רחבה. אני מקווה כי באופוזיציה לא ינסו לסכל פשרה מסיבות פוליטיות. יש אחריות למנהיגי הקואליציה והאופוזיציה להגיע לפשרה מוסכמת אחרת שער השקל יהיה הדבר האחרון שידאיג אותנו. יש לנו מספיק אויבים מבחוץ ואיננו זקוקים לקרע ואיבה פנימיים.
עוד ב-
*הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(6):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
4.זליכה צבועאני 03/2023/03הגב לתגובה זו2 0הצביעות של זליכה זועקת לשמים. הוא מציין את נקודת הפתיחה של השקל ב-3.58 שכולנו זוכרים ששלושה חודשים לפני הבחירות השקל היה פחות מ-3.30. המהפיכה המשטרית היא הסיבה העיקרית לפיחות השקל. אנחנו בצעדים הראשונים וכרגע אנשים רק מתכוננים. אם תסתכלו על הפירסומים של זליכה הוא כבר הוציא חלק משמעותי מכספו ליורו ומעודד משקיעים ישראלים להצתרף להשקעתו בנד"לן בפורטוגל. ברגע שהמהפיכה המשטרית תעבור השקל יטוס מעל ל-5 וכל פשוטי העם יפגעו. כמובן שזה לא ישפיע על הפרופסור שחלק גדול מכספו כבר לא כאן והוא מומחה בהשקעות ויגן על כספו בגידורים, בקניית מט"ח ובשורט. מחפש שביבי הנואש יציע לו תפקיד ככלכלן שתומך בוסגור
-
3.עריכה הכי גרועה שראיתי בחיים שלידנה דינה 02/2023/27הגב לתגובה זו0 0רק מעתיקים קופי פייסט מישראל היוםסגור
-
מעתיקים את העובדות הכואבות? (ל"ת)לך 03/2023/07הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.יה אבל השקל חלש זה טוב לתעשיה כחול לבן (ל"ת)מלי 02/2023/27הגב לתגובה זו1 0סגור
-
למדת את זה בטיקטוק? (ל"ת)א 03/2023/07הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.מסכימה איתך. כתבה מאוזנת ומלמדת. (ל"ת)אכפת לי 02/2023/26הגב לתגובה זו3 2סגור
