נבחרת אייס
שינוי של מינוי שופטים? רק בהסכמה רחבה | עו"ד יהודה שפר
תוצאות מערכת הבחירות החמישית יאפשרו סוף סוף את הקמתה של ממשלה עם רוב פרלמנטרי יציב, אך טוב יעשה נתניהו אם יפעל להשגת הסכמה רחבה ככל האפשר בכנסת בנוגע לשינויים החוקתיים המוצעים שיביאו להגברת אמון הציבור במערכת המשפט, זאת גם במקרה שיבחר להקים ממשלת ימין צרה
ניצחון של צד אחד בבחירות וחילופי שלטון הם תמיד חג בדמוקרטיה, אך בחינה של חלוקת הקולות הבין-גושית מלמדת כי הפער הוא זעום ואינו מספיק כדי להצדיק שינוי משטרי עמוק ביחס לעצמאותן של הפרקליטות והרשות השופטת. במערכות הבחירות האחרונות כמעט לא חלו שינויים במספר המצביעים שהצביעו לגושים המתחרים ולמרות זאת התוצאות היו שונות בכל פעם, בהתאם לאקראיות מסוימת שנבעה מדרך התארגנותן של המפלגות המתחרות, ובשאלה אילו מפלגות עברו או לא עברו את אחוז החסימה.
אקראיות זו הגיונית ומתחייבת כשמדובר בצורך להכריע מי ניצח בבחירות, עם זאת בכל הנוגע לשינוי כללי המשחק הדמוקרטי, ועריכת רפורמות מרחיקות לכת בנוגע להסדרים חוקתיים כגון הדרך למינוי שופטים, או קביעת הכללים לביקורת שיפוטית של בית המשפט על חוקים, נדרשת הסכמה רחבה ככל האפשר אשר תבטיח הן שיטת משטר יציבה והן את זכויות היסוד של המיעוט והגנה על כל אלה מפני רוחות שעה חולפות. ראוי אם כן לדרוש ממי שביקרו ב 1992 את המהפכה החוקתית שהתקבלה אז ברוב מקרי בכנסת לגבש עתה הסכמה חוצת גושים עם הפשרות הנדרשות.
ההצעות הנשמעות בימים אלה מצד השותפות לקואליציה המסתמנת הינן אוסף מתוחכם של הצעות המתחזות לשיפור מערכת המשפט, תוך ליקוט חלקי של הסדרים דומים בחו"ל, ובמנותק לחלוטין מההקשר החוקתי שלהם, כאשר הכוונה האמיתית היא לאפשר שלטון חסר איזונים ובלמים של כל רוב פרלמנטרי מזדמן בכנסת, תחת הכותרת של חיזוק הרשות המבצעת והגברת המשילות.
ההצעות מתעלמות מן העיקרון המקובל בכל שיטות המשטר המערביות, והוא כי דמוקרטיה איננה רק בחירות כל ארבע שנים של מנהיג פופולרי, כפי שיש למשל ברוסיה - אלא גם מערכת של איזונים ובלמים שכוללת מערכת משפט עצמאית לחלוטין, תביעה כללית הפועלת ללא מורא וללא משוא פנים, עיתונות חופשית ושירות ציבורי בעל אתוס מקצועי ולא פוליטי. דברים אלה הנכונים בכל דמוקרטיה נכונים שבעתיים בישראל שהינה כיום אוסף של שבטים המתחרים ביניהם וכשהבחירות מוכרעות על ידי כמה אלפי קולות.
כל מי שמבקש לערות שינויים חוקתיים צריך לשאול את עצמו: כיצד תיראה המדינה ביום שאחרי? מי יגן על חופש העיתונות? על זכויות היסוד של מי שזכויותיו נפגעו לצורך העניין בזמן מגיפה? מי יפעל כנגד נבחרי ציבור מושחתים? מי יבטיח שמשאבי המדינה יחולקו באופן הוגן וכי פעולות הממשלה יבוצעו על פי חוק? ברור לכל כי תפקיד מרכזי בהגנה על כל אלה נמצא בידי הרשות השופטת.
אולם, על פי ההצעות תהיה לפוליטיקאים שליטה מכריעה על מינוי שופטים וקידומם. שליטה כמעט מוחלטת של הפוליטיקאים במינוי השופטים, יביא להחלשת המערכת המשפטית ובוודאי שלא יגביר את אמון הציבור בהחלטות השופטים - שמינויים וקידומם תלוי ברצון הפוליטיקאים.
לשינויים אלה תהיה השפעה גם על כלכלת ישראל. ביצורו של שלטון חוק, וקיומה רשות שופטת עצמאית הם גם תנאי לפיתוחה של כלכלה משגשגת. בשנים האחרונות הפכה ישראל כאבן שואבת להשקעות בתחומי ההייטק האנרגיה התעשייה הביטחונית. תנאי המהווה חלק מהתשתית הכלכלית שתבטיח המשך מגמה זו הינה הבטחתה של רשויות חקירה תביעה ומשפט עצמאיות הנלחמות בשחיתות ושבהן כל משקיע יכול לדעת כי ישנן ערכאות בלתי תלויות לחקירה של טענות בדבר שחיתות ולהכרעה הוגנת בסכסוכים בין הסקטור הפרטי לשלטון.
מה לגבי נושא הביקורת השיפוטית על חוקים? על פי ההצעה יחוקק חוק פסקת התגברות, שמשמעותה יכולת של הכנסת לגבור על החלטה של בית המשפט העליון לבטל חוק. אין פסול עקרוני בהצעה זו ובלבד שהדבר יהיה חלק מחקיקה של חוק יסוד החקיקה, שיסדיר סוף סוף את הביקורת השיפוטית על חוקים תוך איזונים ובלמים ראויים. זאת, למשל, על ידי דרישה של רוב מיוחס, כמקובל בכל הדמוקרטיות. במיוחד במציאות שבה פוליטיקאים רבים מערערים על עצם הלגיטימיות של בית המשפט לבטל חוקים. על פי התכנית, רוב רגיל בכנסת (למשל שני חברי כנסת כנגד אחד) יוכל לשריין חקיקה מפני ביקורת שיפוטית. יתרה מזו, ביטולו של חוק יתאפשר רק בהחלטת פה אחד של בית המשפט, מה שייתן בידי כל שופט בבית המשפט העליון זכות וטו על ההחלטה לביטול חוק. ברור שהצעה זו מטרתה לצמצם לחלוטין את האפשרות לביקורת שיפוטית ראויה.
גם היום בחוק יסוד חופש העיסוק יש פסקת התגברות והכנסת יכולה ברוב רגיל לחוקק חוק שיגבר על חוק היסוד ויהיה בתוקף ל 4 שנים. חוק כזה הופעל על ידי יצחק רבין ז"ל לגבור על החלטת בג"ץ בנושא יבוא בשר לא כשר. אך כיום משתמשים במונח פסקת התגברות כדי להציע מנגנון שיגבר גם על החלטות פרטניות של בג"ץ (ולא רק בעניין של פסילת חוקים) למשל החלטה בעניין הקלון של דרעי.. מה שחשוב בעייני זה לא רק הרוב המתגבר - אלא הסדרה של חוק יסוד חקיקה שייתן לגיטימיות מלאה לביקורת שיפוטית על חוקים - באילו תנאים וכו.
עוד ב-
הפתרון אם כן, הוא גיבושן של הוראות חוקתיות בחוקי היסוד תוך השגה של תמיכה פרלמנטרית רחבה ככל האפשר, גם מחוץ לקואליציה שתוקם. נושאים כגון דרכי המינוי של שופטים והדרכים לביטולו של חוק או פסקת התגברות ראוי שיקבעו כהסדרים שיבטיחו לאורך זמן את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(18):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
18.בשביל זה יש בחירות! בשביל למנוע שיתוקיוסי 11/2022/18הגב לתגובה זו0 0השינוי יהיה עם יותר הסכמה מה דעה למצב הקיים.סגור
-
17.זה לא הדורס למוות ?אבי 11/2022/10הגב לתגובה זו0 0זה לא הדורס למוות ? במקום לבלות בכלא ולהירקב שם הוא משתין מהמקפצה ? שימחוק את הפרצוף המכוער שלו מהחיוךסגור
-
16.אטימות וצביעותמשה זוכמיר 11/2022/09הגב לתגובה זו1 0"ראוי אם כן לדרוש ממי שביקרו ב 1992 את המהפכה החוקתית שהתקבלה אז ברוב מקרי בכנסת לגבש עתה הסכמה חוצת גושים עם הפשרות הנדרשות". רוב מקרי ופחות מששים חברי כנסת שבכלל הצביעו נתן לברק כח לבצע מהפיכה משפטית באר. רוב של 65 חברי כנסת יצביע בעד ביטול התרמית. נחזור לנקודת ההתחלה של שנת 1992. הממשלה הקודמת - שהייתי מתומכיה - ביצעה מהלך של חתימה על הסכם בין לאומי רגיש ארעה ימים לפני בחירות. ללא הסכמה וללא הנחה של ההסכם על שולחן הכנסת כי האופוזיציה לא אחראית בעיני ראש הממשלה. לא ראיתי שהפרקליטות יצאה נגד המהלך הבלתי חוקי בעליל הזה ובג"צ נתן לו גב. תתביישסגור
-
15.המערכת הקיימת רחוקה שנות אור מההנחות שלךאלי בי 11/2022/09הגב לתגובה זו2 0מערכת משפט עצמאית לחלוטין, תביעה כללית הפועלת ללא מורא וללא משוא פנים, עיתונות חופשית ושירות ציבורי בעל אתוס מקצועי ולא פוליטי״ בתי המישפט הם מדגרה של פרוטקציוניזם ומתנגדים באלימות לשקיפות וביקורת, וזה יותר מרמז על שחיתות. הפרקליטות נגועה באינטרסים זרים , חלקם פוליטיים, ועם נטיה מוכחת לטיוח נושאים בעייתיים. העיתונות בעלת נטיות פוליטיות ברורות ורמת האמינות שלה ברמה של ארגוני פשע. גם ה״שירות הציבורי״ פועל בראש וראשונה לחזק את מעמדו ולא לטובת הציבור. הגיע הזמן לנער את מערכת המישפט, גם אם צריך לשם כך, לתת לה בעיטה בתחתסגור
-
14.נראה שאתה מפחד ממשהומאיה 11/2022/09הגב לתגובה זו3 0עד היום כשזה היה אצל בנט ולפיד שגנבו את השילטון ושכל המשפט והמשטר רקוב בגללם לא ראינו כתבה כזו מה קרה התעוררתם העם אמר את דברו שבו בשקטסגור
- טען עוד
-
13.בג"ץ הפסיס בבחירות, עכשיו הגיע זמן התשלום.יאיר מוטס 11/2022/09הגב לתגובה זו2 0ביקורת שיפוטית, פחחח. במקום פיסקת התגברות שיעבירו חוק, ששופט שיבטל חוק, דינו מאסר 10 שנים. טיפל'ה יותר אפקטיבי. וכמו שברק השתין על כולם מהמקפצה, הגיע הזמן לתת לשופטים לטעום מהלימונדה.סגור
-
12.יהודה שפר - אנס וגם רוצח. הפרקליטות סגרה לו הכלניר 11/2022/08הגב לתגובה זו4 0למה יהודה שפר לא עמד למשפט על כך שהרג הולך רגל? למה יהודה שפר לא עמד למשפט על כך שהטריד מינית חיילות? למה אייס מפרסם כתבות של החלאה יהודה שפר??סגור
-
11.זכיתי לשמוע אותך היוםרוני 11/2022/08הגב לתגובה זו2 0ועשיתי בדיקת עובדות. המסקנה - אתה שקרן גס רוח, ממש כמו שי ניצן.סגור
-
10.ניקוי אורוותיוסי 11/2022/08הגב לתגובה זו2 0בכל מדינה באירופא וברצות הברית מנוי שופטים ובחירה רק הממשלה ממנה כאן כל שופטי העליון ובתי משפט מעולם לא מנו אלא חבר מביא חבר כמו בקנטרי קלאב בושה זה לא נחלת אבות של שלהעליוןסגור
-
9.שפראבי 11/2022/08הגב לתגובה זו3 0אתה אחד מנוכלי הפרקליטות, אנו זקוקים לפרקליטות,אל לא לכל צמרת החייטים והתופרים,אותם נוציא ונעמיד לדין.סגור
-
8.הסכמה רחבה ?!זו האמת 11/2022/08הגב לתגובה זו5 0הממשלה היוצאת בגיבוי משפטי מכל הדרגים בגסות דרסה שאין לה רוב - ועכשיו מבקשים הסכמה רחבה - אין גבול לחוצפה !!!סגור
-
7.צביעותאזרח 11/2022/08הגב לתגובה זו5 0שופטי הבגצ יצרו לעצמם סמכויות לא להם והגבילו את יכולתה של הרשות המבצעת וכל זה הודות לממשלות חלשות. עכשיו יש הזדמנות לשנות את סמכויות הבגצ ואת שיטת המינויים בבגצ.סגור
-
6.אתה בצד הפוליטי של תפירת תיקיםשוני 11/2022/08הגב לתגובה זו5 0אין לתת במה לאדם שהוא עד תביעה וגם כפוף למערכת שלעולם לא נבחרה לפני שמעידים לדין את ליאת בן אריסגור
-
5.יהודה שפר הוא דובר שלטון הפקידים האנטי דמוקרטי...י-ם 11/2022/08הגב לתגובה זו4 0כל/רוב השינויים הנדרשים עתה, באים בתגובה לשינויים שהוכנסו על ידי בית המשפט העליון, שלקח כוח לעצמו, ליועמ"ש ולפקידים, והפר את האיזון בין הרשויות. שיטת מינוי השופטים נותנת כוח לשופטים ולמיעוט למנות מספר לא פרופורציונלי של שופטים רגרסיביים ולקבוע את זהות הנשיא הבא, מה שנעשה בפועל. הכוח של השופטים אף אפשר להם שלא לשפוט לפי לשון החוק המפורשת (פרשנות תכליתית וכו'), ואף הפוך ממנה, מה שיצר אי ודאות כלכלית בעולם העסקים בישראל. הביטוי: "אתה יודע איך אתה נכנס לבית המשפט, אתה לא יודע איך אתה יוצא" נכון היום יותר מתמיד, ואדם יכול להפסיד בדין גם כשהחוק, העובדות והצדק לצדו, אך משיקולים זרים כלשהם החליט השופט לפרש את החוק באופן הפוך מלשון החוק. זאת המציאות העכשווית שיש לשנות.סגור
-
4.תפסיק לנסות לעקר את החוק שקבע המחוקקיאיר 11/2022/08הגב לתגובה זו4 0כשהמחוקק רוצה לייצר חוק כפי ראות עיניו ,מלכתחילה צריך להיות לו האפשרות לתקן ולעשות את החוק במידה והחוק לא מיושם כפי שהמחוקק חושב. וחבר השופטים איימן אלוהים, ובמידה והמחוקק חושב שצריך להבהיר, להדגיש נקודות שניתן לפרשם באופן שונה מרוח כותב החוק, או שחבר השופטים מחליט לעשות דין לעצמו ונותן פרשנות לחוק או מסרב את החוק, לא צריך לתת לבית המשפט פרס על זה שהוא לא שופט לפי החוק, ובמיוחד שופטים שמבטלים חוקים או מסרסים אותם. השופטים צריכים להיות מסוגלים אם הם לא מסוגלים לשפוט לפי החוק, ומאחר ואני לא מעודד פיטורי שופטים הדבר הבסיסי ביותר שהלמחוקק תהיה הגמישות והאפשררות לשנות את החוק ברוב רגיל. מה עושה כותב מאמר זה בחוסר תום לב, מנסה לעקר את המימוש של חוק ההתבגרות. חוק שנכתב ''זה לא תורה משמיים '' והוא נכתב ברוב רגיל ולבטלו, לשנותו לא צריך להיות רוב מיוחס.סגור
-
3."הסכמה רחבה" = 61 חכים (ל"ת)"הסכמה רחבה" 11/2022/08הגב לתגובה זו4 0סגור
-
2.הרבה מילים גבוהות ושום ביקורתבבה בובה 11/2022/08הגב לתגובה זו4 0כרגיל אצל מר שפר שלמען ההגינות ראוי לרשום שהוא יוצא הפרקליטות ומכאן שכל מה שכותב נגוע בפוזיציה, אבל אין אף מילה על מה כן, לא רק מה לא לעשות או לא ראוי לעשות.מתי נשמע מפיו מילה על הצורך ושינוי דרמטי בפרקליטות הלא מפוקחת ועובדת מעל החוק, ללא סנקציות? ובתי המשפט קרי השופטים מה? הם לא ראויים להלקאה בישבנם לאור פסיקות מבישות, הזויות, שחרור פושעים מיקצועיים חזרה למרר את חיי האזרחים הנורמטיביים? למי בציבור יש עוד אמון במערכת? לאף אחד חוץ ממר שפרסגור
-
1.מערכת משפט ממחנה מרצ שנמחקה מהמפה חובה לשנות גם ללא רוב (ל"ת)נו מה 11/2022/08הגב לתגובה זו3 0סגור
