אין עם מי לדבר, אין על מה לדבר, את הספין של סער ולוין צריך לזרוק מכל המדרגות. כל מצמוץ הוא פתח להמשך ההפיכה המשטרית ומינוי אנשי קהלת כשופטים בבית המשפט העליון. הצעת ״הפשרה״ היא מתכון להרס בית המשפט העליון והפיכתו לזרוע מבצעת של הממשלה, יש לדחות אותה על הסף.

אבל שוב, כמו בעבר, יותר מדי אנשים טובים נופלים בפח, יותר מדי פוליטיקאים חסרי חוליות מקשקשים בזנב בשמחה ומבקשים להודות על העצם שנזרקה לעברם. כמה מבישה ההודעה של בני גנץ על הנכונות לדון על המתווה, כמה מביכה שתיקתו של יאיר לפיד אל מול התעלול של לוין וסער.

לעיתים נדמה כי ראשי המחנה אינם ראויים לציבור ערכי, נחוש ולוחמני, שבזכות עמידתו האיתנה ברחובות, ההפיכה המשטרית נבלמה. בליבה של ההצעה עומדת המזימה להפוך את בחירת שופטי העליון לפוליטית, לנטרל את השופטים, להוציא החוצה את עורכי הדין ולהשאיר את מלאכת מינוי השופטים בידי הפוליטיקאים, נבחרי הציבור.

על מנת ״להרגיע״ מבקשים לוין וסער לדבר על איזון בין קואליציה לאופוזיציה, ובכך להבטיח כביכול את זכויות המיעוט. אך במציאות, בניגוד לשופטים ולעורכי הדין, לחברי הכנסת יש אינטרס אחד, רם מעלה, להיבחר מחדש. זה נכון גם לקואליציה וגם לאופוזיציה. הקואליציה תוכל בקלות לשלוט בנציגי האופוזיציה ולהעניק להם תמיכה בהצעות חוק פרטיות, כיבודים וכספים קואליציוניים בתמורה לבחירה בשופט כזה או אחר. כשחבר כנסת באופוזיציה המייצג ציבור יוכל להביא לבוחריו הישג או תקציב שיקדמו את סיכוייו להיבחר מחדש, עצמאותו של בית המשפט העליון תהיה נושא לגיטימי למשא ומתן.

יתר על כן, האופוזיציה בישראל אינה הומוגנית ולעיתים לצד המפלגות הערביות, ניתן למצוא בה גם אנשי ימין מובהקים. שריון מקום לאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים אינו מחייב מתן מקום לבעל עמדה הפוכה לעמדת הקואליציה, ולא בהכרח תבטיח נציגות ראויה ומאזנת לקואליציה. במקרים אחרים, כשמפלגה מהאופוזיציה תצטרף לממשלה, לא ניתן יהיה להזיז את הנציגים מהודעה, כך קרה עם אורי אריאל, כך קרה עם רוברט אילטוב. נציגי ״אופוזיציה״ שהפכו לקואליציה. לקואליציה תגדל המוטיבציה לקנות את חברי הכנסת מהאופיזיציה באמצעות צירוף סיעתם לממשלה.

ועם לא די בכך, על פי ״הפשרה״ אי הגעה להסכמה תייצר תוך שנה מצב שבו תיווצר חובה לקבל לבית המשפט העליון מועמדים של הקואליציה, גם אם אין עליהם הסכמה. סעיף זה סולל את הדרך למועמדי קיצון, חסידי ההפיכה המשטרית, לבית המשפט העליון, הספירה לאחור למינוי אנשי קהלת החלה, תתחילו להתרגל נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט אביעד בקשי.

בתרבות פוליטית של פופוליזם ורשתות חברתיות, במדינה חסרת חוקה, כשאין מי שיגן על זכויות המיעוט, ולעיתים גם על מי שאינו אזרח, נדרשת מערכת משפט משוחררת מכל מוטיבציה או רצון פוליטי. 

התמיכה הציבורית במערכת המשפט חשובה אך לא מכרעת, תפקידו של בית המשפט לבקר את החלטות הרוב, לא להתחנף או לייצגו. בית משפט פופולרי מדי, הוא בית משפט לא אפקטיבי שנמנע מלהגביל את כוחו של הרוב ונותן יד לרמיסת זכויות המיעוט, זכויות האדם.

עוד ב-

גדעון סהר מודה: "בדיעבד זה היה צעד שהייתי נמנע ממנו"

לכתבה המלאה

יהיה זה טירוף, בעת הזאת, לקחת סמכויות משופטים ונציגי לשכת עורכי הדין החפים מכל צורך למצוא חן ולהיבחר מחדש, ולהעבירם לידי מכונות לייקים וקולות, עבדי פריימריז שבראש מעיניהם רק הבחירות הבאות. פוליטיזציה של הועדה למינוי שופטים פירושה מתן כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים, ובמערכת הפוליטית תמיד לקואליציה כוח רב מלאופוזיציה, הפרחים לקהלת.